12721 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: סם החיים או סם המוות
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
משפחה הזמינה מחו"ל שמן המכיל CBD עבור בנם שנמצא על הרצף האוטיסטי. המכס תפס את המשלוח בטענה שזהו סם מסוכן שאסור ביבוא, מצריך רשיון משרד הבריאות. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין עדכני מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
התובעת היא אם לקטין המקבל קצבת נכות בגין ליקוי מיוחד בגובה של 100% וכן קצבת תלות בזולת בגובה 188% מן המוסד לביטוח לאומי. התובעת טוענת כי בנה המצוי על הספקטרום האוטיסטי מטופל מזה כ-10 שנים בקנאביס רפואי, תחת רישיון.
לאחר שנים, גילתה התובעת כי קיימים שמנים מסוג CBD ו- CBN שאינם מכילים את החומר הפסיכואקטיבי THC, ומסייעים לבנה הקטין בתפקודו היומיומי, באיזון התנהגותו, השתלטת על התפרצויות זעם ועוד.
בשנת 2024, הזמינה התובעת מחברה בדנבר, קולורדו, ארה"ב, שמן מסוג CBN עבור בנה, משום שלטענתה המלאי שהיה קיים בישראל, אזל.
הפריט נתפס ע"י רשות המכס בשדה התעופה, שסירבה לשחרר אותו, וטענה כי ליבוא פריט מן הסוג הזה, נדרש אישור של אגף הרוקחות שבמשרד הבריאות. המכס טען עוד, כי מדובר בפריט שנחשב כ"סם מסוכן" לפי פקודת הסמים המסוכנים כי הוא מגיע מן הקנאביס, ולמרות שבמסמכי היבוא צוין כי מדובר ב"תוספי תזונה", נמצא בהם CBD.
המכס טען כי כיום ניתן לייצר גם CBD סינתטי, שאינו מיוצר מצמח הקנאביס, ורכיב סינתטי אינו נחשב כסם מסוכן, אך זה אינו המקרה כאן, כי כאן זה מגיע מהקנאביס הטהור.
התובעת טענה כי CBD הוא רכיב שנמצא במוצרים רבים ונמכר בשגרה ברשתות הפארם ומיועד לטיפול בבעיות, אין מדובר בסם מסוכן והוא לא מצריך אישורים.

החלטת בית המשפט:
בית המשפט החליט למחוק את התביעה בשל חוסר סמכות לדון בה. בית המשפט קבע כי אמנם התובעת תוקפת את החלטת המכס שלא לשחרר משלוח ספציפי של מוצר, אך בפועל, התובעת מערערת על מדיניות רוחבית של המכס לדרוש אישור אגף רוקחות למוצרים המכילים CBD, וזאת בשל עמדת משרד הבריאות. בית המשפט קבע כי במהות, זוהי בעצם עתירה מינהלית שצריכה להיות מוכרעת בבית המשפט המחוזי ולא בבית המשפט השלום כתביעה אזרחית "רגילה".
לגופו של עניין, בית המשפט החליט לקבל גם את עמדת המכס כי אם המוצר מכיל CBD, הרי שזהו סם מסוכן שמצריך רשיון כדי לייבא, כי פקודת הסמים המסוכנים מגדירה חומרים שנחשבים סמים מסוכנים, ביניהם קנאביס, לרבות כל חומר שמגיע מן הקנאביס.
בית המשפט דחה את טענת המשפחה לפיה רישיון השימוש בקנאביס מקנה להם גם את הזכות לייבא, וקבע שרישיון זה מאפשר רכישה בישראל, ותו לא.
על כן, מחק בית המשפט את התביעה, החליט שלא לדון בה, אך נמנע מלחייב בהוצאות משפט.

מה ניתן ללמוד מכך?
בכל הכבוד הראוי, ניתן לחלוק על קביעת בית המשפט בעניין הסמכות והדרך הנכונה לתקוף את החלטת המכס. מדובר במשלוח שנתפס ע"י המכס ולא אושר שחרורו, וניתן לטעון שההליך הנכון היה הגשת תביעה להשבת התפוס נגד המכס. תביעות מן הסוג הזה נדונות בשגרה בבתי משפט השלום כתביעות אזרחיות "רגילות" ולא מוגשות כעתירות מינהליות לבית המשפט המחוזי, גם אם בפועל היבואן "תוקף" מדיניות של המכס או מדיניות של משרד ממשלתי אחר, שבגללה מסרב המכס לשחרר משלוח. חשוב לציין כי על פי מספר ההליך, זו תביעה שהוגשה בספטמבר 2024, ורק כעת, בינואר 2026, החליט בית המשפט למחוק אותה מחמת חוסר סמכות ולא לדון בה, ונראה כי המשפחה תצטרך להתחיל מחדש את כל ההליך המשפטי.

הפניות:
(1) ת.א. (שלום תל-אביב) 45925-09-24 פלוני ואח' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 15.1.26, כבוד השופט עדי הדר. היבואן יוצג ע"י עו"ד יניב פרץ. המדינה ע"י עו"ד אלחנן וייס מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). ניתן לערער על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי.