12778 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הבלדר לא תמיד אשם
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
אדם הזמין שתי חבילות מחו"ל ביבוא אישי. חבילה ראשונה לא נמסרה לו בשל בעיה בהשגת רישיון, חבילה שנייה נמסרה לו. לטענתו, קיבל שירות לקוי מחברת הבלדות והגיש נגדה תביעה. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין עדכני מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
התובע הזמין שני משלוחים מאתר הסחר TEMU, אשר הגיעו לישראל וטופלו ע"י חברת בלדרות מקומית שהייתה אמורה לטפל בשחרור מפיקוח המכס ובשינוע המשלוחים לבית התובע.
התובע טוען לשירות לקוחות לקוי- טען כי לא סופק לו שירות טלפוני ראוי, פניותיו בווטסאפ נענו במערכת אוטומטית, החבילות הועברו לנקודת איסוף לא נגישות, ונשלחו לו מסרונים חוזרים ונשנים שגרמו לו לעוגמת נפש. בשל כך, תבע את חברת הבלדרות ע"ס 15,000 ש"ח.
חברת הבלדרות טענה כי היא אינה צד לעסקה מול TEMU, תפקידה התמצה בשחרור מן המכס ובהפצה בישראל. לגבי משלוח ראשון, טענה כי היה טעון רישיון יבוא והתובע לא השיג אותו. המשלוח השני שוחרר, נמסר לנקודת איסוף ונאסף. טענה כי כל ההודעות ששלחה היו לגיטימיות כדי לדאוג לטיפול במשלוח, ולא הוכח נזק, ולכן ביקשה לדחות את התביעה כנגדה.

החלטת בית המשפט
ראשית, דחה בית המשפט את הטענה המקדמית של חברת הבלדרות, וקבע כי על אף שהעסקה נעשתה בין התובע לבין אתר TEMU, ברגע שחברת הבלדרות יצרה קשר עם התובע כדי לטפל במשלוח, נוצרו ביניהם יחסים היכולים להצדיק תביעה, אם יתברר שנגרם נזק.
לגבי המשלוח הראשון, קיבל בית המשפט את טענת חברת הבלדרות שנדרש רישיון יבוא, התובע נכשל מלהשיג אותו, ולכן אי שחרור משלוח זה אינו באשמת חברת הבלדרות.
לגבי המשלוח השני, הוכח כי הוא שוחרר ונמסר לתובע בעיר ירושלים בה הוא גר. בית המשפט העיר כי גם אם נניח שהיה מדובר בנקודת איסוף רחוקה אך באותה העיר, אין הדבר מקים עילת תביעה, אלא אם התובע יוכיח שהיה מדובר בנקודה מאד מרוחקת ובלתי סבירה, והוא לא עשה זאת.
לגבי המסרונים ששלחה חברת הבלדרות, לאחר עיון בהם הגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר היה בהודעות ענייניות הנוגעות למתן השירות, וגם אם נשלחו תזכורות לאיסוף, אין הדבר מטריד ואינו מקים עילת תביעה.
לגבי מענה אוטומטי, העיר בית המשפט אין חובה לספק שירות טלפוני זמין בכל עת, אך מן החומר עלה שהייתה אפשרות להגיע לנציג אנושי באמצעות קישור.
בסופו של דבר, העיר בית המשפט כי גם אם נגרמו לתובע אי נוחות וטרדה כתוצאה משחרור שני המשלוחים, אין הדבר נובע מהתנהלות חברת הבלדרות, שעשתה עבודתה נאמנה.
על כן, נדחתה התביעה אך בנסיבות העניין נמנע בית המשפט מלחייב את התובע בהוצאות המשפט.

מה ניתן ללמוד מכך?
אמנם התביעה נגד חברת הבלדרות נדחתה, אך מעניין להבחין כי בית המשפט דחה את טענתה המקדמית, כאילו היא נשכרה ע"י הפלטפורמה הזרה TEMU ואין לתובע, מקבל החבילה בישראל- עילת תביעה ישירה נגדה. טענות מן הסוג הזה עולות חדשות לבקרים בתביעות המוגשות נגד משלחים וחברות שליחויות בישראל, אך כמעט בכל פעם, הן נדחות ובית המשפט קובע שמרגע שהתובע קיבל שירות של אספקת החבילה, קמה לו הזכות לתבוע בגין שירות לקוי (אם יוכיח שהיה כזה), גם בהיעדר חוזה או התקשרות בינו לבין המשלח (2).

הפניות:
(1) ת.ק. (פתח תקווה) 61274-08-25, פסק-דין מיום 17.2.26, כבוד הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין. מדובר בתביעה קטנה בה בד"כ אין ייצוג עו"ד. התובע רשאי לבקש לערער לבית המשפט המחוזי.
2) ת.ק. (טבריה) 52729-07-25 אורי גיא נ' צ'יטה שליחויות בע"מ, פסק-דין מיום 18.1.26. ת.ק. (פתח תקווה) 57627-11-25 אריאל גרינולד נ' פדקס אקספרס ישראל אינטרנשיונל בע"מ, פסק-דין מיום 2.2.26.