נושא המאמר: למה שיעורי החיים אף פעם לא נגמרים
מאת: יוסי מדלסי שמור מאמר למועדפים
השיעור שלכם אף פעם לא ייגמר. הוא יחזור שוב ושוב בוריאציות שונות, עם אנשים שונים ובנסיבות משתנות, עד שתעכלו את החומר, האסימונים יפלו והתובנות ייושמו באמת.
המציאות שסביבכם אינה מקרית. היא מראה כנה וחסרת רחמים של עולם הדפוסים הפנימי שלכם. כשהחיים מזהים שיש בתוככם מנגנון שמנהל אתכם על אוטומט, הם ימשיכו להגיש לכם בדיוק את אותן סיטואציות שיפגעו באותה נקודה רגישה. החזרה הזו של אותו קושי אינה עונש אלא הדרך של המציאות להכריח אתכם לעצור, לפגוש את השורש ולשחרר את מה שכבר לא משרת אתכם.
כדי להבין איך המעגל הזה פועל עליכם להסתכל על האופן שבו הדפוסים שלכם מנהלים את התקשורת הסמויה שלכם עם העולם.
הבריחה מאחריות שמייצרת חוסר אונים
שימו לב למשל למקום שבו אתם רגילים להאשים את העולם בבעיות שלכם. כל עוד תעשו זאת לא תפסיקו לקבל שיעורים בלקיחת אחריות עצמית. אתם תתפטרו ממקום עבודה כי הבוס לא מעריך אתכם, רק כדי להגיע למקום חדש ולגלות שגם שם מתעלמים מכם או דורשים מכם את הבלתי אפשרי. אתם תסיימו זוגיות כי בני הזוג לא הבינו אתכם או דרשו יותר מדי, רק כדי למצוא את עצמכם באותה דינמיקה בדיוק בקשר הבא.
השיעורים יחזרו ויכו בכם עד שתבינו שהמכנה המשותף היחיד בכל הכישלונות האלה הוא אתם עצמכם. ההסבר העמוק לכך הוא שהאשמה היא מנגנון הגנה מפני כאב, תחושת כישלון או בושה. כשאתם מאשימים את החוץ אתם משחררים את עצמכם מאחריות אבל באותה נשימה אתם מוותרים על הכוח שלכם לשנות. המציאות תמשיך לדחוק אתכם לפינה ולייצר לכם סיטואציות של חוסר אונים, עד שתסכימו להסתכל פנימה, לפגוש את הפחד מלהיות לא בסדר ולקחת בעלות על החיים שלכם.
הפחד מאובדן שליטה
בדומה לכך אם אתם פועלים מתוך חוסר סבלנות אתם תקבלו מהחיים שיעורים שיאתגרו את הסבלנות שלכם עד הקצה. המציאות שלכם תהיה רצופה באנשים איטיים, תהליכים בירוקרטיים תקועים, לקוחות שמתעכבים ושותפים שלא עומדים בקצב שלכם.
מדוע זה קורה. כי חוסר סבלנות הוא לרוב כיסוי לפחד עמוק מאובדן שליטה. עבור אדם שחייב להיות תמיד בתנועה ובעשייה העצירה מרגישה כמו סכנה. השקט מפגיש אתכם עם ריק, עם חרדה או עם קולות פנימיים שאתם מנסים להשתיק דרך ריצה מתמדת. החיים יעצרו אתכם בעל כורחכם שוב ושוב. הם יתקעו לכם את התוכניות עד שלא תהיה לכם ברירה אלא להפנים ששום כוחנות, לחץ או דחיפה לא יפתרו את החרדה שיושבת מתחת לפני השטח. השחרור יגיע רק כשתסכימו לשהות בחוסר הוודאות מבלי שהמערכת שלכם תקרוס.
הקניית ערך עצמי דרך ריקון
תחשבו גם על המקומות שבהם אתם מרגישים לא ראויים ונותנים מעצמכם בלי גבולות כדי לזכות באהבה ובהערכה. אתם פועלים מתוך אמונה סמויה שאם רק תיתנו מספיק, תעזרו מספיק ותהיו טובים מספיק, אז סוף סוף יראו אתכם.
אבל החיים עובדים אחרת. כשאתם מוותרים על עצמכם אתם משדרים לסביבה ברמה הלא מודעת שהגבולות שלכם ניתנים לפריצה. לכן החיים יזמנו לכם שוב ושוב אנשים שייקחו מכם עד תום מבלי להחזיר. אתם תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים שרואים בכם מובן מאליו בעבודה או בזוגיות. זה ימשיך לקרות עד שתרגישו כל כך מרוקנים, שקופים ומתוסכלים שלא תהיה לכם ברירה אלא לפגוש את השורש והוא הפחד העמוק מנטישה. השיעור יסתיים רק כשתסכימו להציב גבול ברור ותבחרו לראות את הערך של עצמכם ללא תנאים וללא צורך לספק קבלות לעולם.
למה אי אפשר לעבוד על השיעור
אנשים רבים מנסים לעבוד על השיעור. אתם אולי מחליפים תפאורה, עוברים מדינה, מנתקים קשרים ישנים ומתחילים מחדש. אולי אתם קוראים ספרים, לוקחים סדנאות לניהול כעסים או משננים משפטים של חשיבה חיובית. אבל כל עוד הדפוס האוטומטי שיושב במערכת העצבים שלכם לא שוחרר שום דבר לא באמת ישתנה.
הבנה שכלית לא מספיקה כאן. הידיעה שאתם צריכים להציב גבולות לא עוזרת ברגע האמת כשכדור של חרדה עולה לכם בגרון מול בוס או בן זוג דורשני. כל עוד הפחד המקורי מנהל אתכם אתם תמשיכו לשדר את אותו תדר ולמשוך את אותן תוצאות.
ההסכמה לפגוש את הקושי היכן שהוא באמת חי, בגוף, בתחושה, בדפוס האוטומטי שסוחב איתו הישרדות של שנים, היא הדרך היחידה שלכם קדימה.
בעבודת העומק שאנחנו עושים במצפן הלב אנחנו לא מבזבזים זמן על ניסיון לשנות את ההתנהגות החיצונית שלכם או ללמד אתכם כלים להרגעה זמנית. אנחנו נכנסים יחד אל תוך המנגנון שמייצר אצלכם את חוסר הסבלנות, את ההאשמה או את הריצוי, מסכימים לפגוש אותו באומץ ומשחררים אותו מהשורש.
ברגע שהדפוס משתחרר השיעור מסתיים. המציאות שלכם משתנה לא כי נלחמתם בה אלא כי הפסקתם לספק למנגנון את הדלק שהוא צריך כדי להתקיים. אם נמאס לכם לחזור על אותה כיתה שוב ושוב, להשקיע אנרגיה עצומה ולהילחם באותן בעיות שלובשות בכל פעם פרצוף אחר, בואו לעשות את העבודה שתשחרר אתכם מהלופ הזה לתמיד ותאפשר לכם סוף סוף להתקדם.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י יוסי מדלסי שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
