12855 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: התקן הוא בעיני המתבונן
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
בחודש יולי 2025 קבע בית המשפט המחוזי כי תקן מסוים אינו חל על מכונת פופקורן מיובאת בשל כך שהיא תעשייתית ולא ביתית, ודחה את טענות הממונה על התקינה. הממונה ערער לבית המשפט העליון, שנתן את פסק-דינו לאחרונה בחודש מאי 2026. מה יכריע העליון? על כך בסקירה שלהלן (1).

סיפור המקרה
היבואן ייבא מכונות פופקורן גדולות במידות של 74 ס"מ גובה, 61 ס"מ עומק ו-47 ס"מ רוחב, מכונה שהיא מעט קטנה יותר ממכונת כביסה רגילה. הממונה על התקינה קבע שהמכונה נדרשת לעמוד בתקן ישראלי 900 חלק 1 וחלק 2.9 "בטיחות מכשירי חשמל ביתיים", והתגלה שהמכונה אינה עומדת ב-3 סעיפים בתקנים אלה. לאור זאת, החליט הממונה על התקינה לאסור על היבואן לשווק את המכונה, לאסוף מן השווקים את המכונות שנמכרו, להשמיד אותן ולפרסם מודעת אזהרה. היבואן עתר לבית המשפט וטען שהתקן מתייחס למכשירי חשמל "ביתיים", בעוד זוהי מכונת פופקורן מאד גדולה, תעשייתית, שנועדה לשימוש בעסקים ולא בבית.
בחודש יולי 2025, קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה (2), וקבע שהתקן אינו חל על מכונת הפופקורן הנדונה, משום ש: א. היא אינה מכשיר ביתי, המכשיר גדול מדי בשביל להציב אותו על השיש. ב. היא מן הסוג שמוצב בבתי קולנוע או באירועים בהם מספקים פופקורן בכמות מסחרית לקהל הרחב. ג. האיור של מכונת פופקורן בתקן הוא של מכשיר מאד קטן בערך בגודל של קומקום חשמלי.
הממונה על התקינה לא אמר נואש, והגיש ערעור לבית המשפט העליון בניסיון לשנות את רוע הגזרה. בית המשפט העליון הכריע בנושא בימים האחרונים.

הכרעת בית המשפט העליון בשלב הערעור:
בית המשפט העליון החליט לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ולקבוע שהתקן דווקא חל על המכשיר. הנימוק של בית המשפט העליון היה, כי גם אם המכשיר משמש במזנון ובתי קולנוע (שימוש תעשייתי), הוא נמצא בשימוש אצל אנשים לא מיומנים, המכשיר אינו נמצא בשימוש מקצועי להכנת מזון לצריכה מסחרית.
בהתאם לכך, הגיעו הצדדים להסדר לפיו: תפורסם הודעת ריקול לאסוף את המכונות מהציבור, לקראת השמדה/תיקון ליקויים וכו'. הממונה על התקינה ישקול בחיוב להסתפק בהתראה ולא להטיל על היבואן עיצום כספי, ויבוטל פסק-הדין במחוזי, ותהיה קביעה שהתקן דווקא חל על המכשיר.
על כן, התקבל ערעור הממונה על התקינה, אך אף צד לא חויב בהוצאות משפט משום שהצדדים הגיעו להבנות.

מה ניתן ללמוד מכך?
לרוב, בעתירות מינהליות על החלטה של רשות, כגון העתירה הנוכחית, ממעט בית המשפט להתערב בהחלטות הרשות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה בתחום מומחיותה. במקרה הנוכחי, אין ספק כי השאלה אם תקן ישראלי מסוים חל על מכונה על פי המאפיינים שלה, היא בלב מומחיות הממונה על התקינה. למרות זאת, בשלב בית המשפט המחוזי, החליט בית המשפט לצלול לעומק התקן ולהפוך את החלטת הממונה. בשלב בית המשפט העליון, החליטו השופטים לחזור ולתמוך בהחלטת הממונה על התקינה. כך שלפי כותרת המאמר, ניתן להגיד ש"התקן הוא בעיני המתבונן".

הפניות:
(1) עע"מ 9308-11-25 הממונה על התקינה במשרד הכלכלה נ' גלאון מאוררים ושואבים בע"מ, פסק-דין מיום 5.5.26, כב' הרכב השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ורות רונן. הממונה על התקינה יוצג ע"י עו"ד מיכל דניאלי צ'רני. היבואן יוצג ע"י עו"ד אליס אברמוביץ ועו"ד עידן גנון.
(2) עת"מ (מחוזי ירושלים) 49443-03-25 גלאון מאווררים ושואבים בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הכלכלה- הממונה על התקינה, פסק-דין מיום 7.7.25.