12858 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: היש תמורה בעד האגרה?
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
בימים אלה (25.5.26), הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המכס, ובה נטען כי גביית אגרות הבטחון בהצהרות יבוא ע"י המכס, אינה חוקית (1).

סיפור המקרה
סעיף 11א(א1) לתקנות המכס, תשכ"ו-1965, מקנה לרשות המכס את הסמכות לגבות מכל יבואן אגרת בטחון בסך של 48.5 ש"ח לכל הצהרת יבוא (נכון להיום), בעד "הוצאות בטחון" עבור בדיקת המשלוח, למעט משלוחים זולים שערכם אינו עולה על 500$, שם לא אמורים לגבות אגרה שכזו.
התובעת הייצוגית, אדם פרטי, טוענת שרכשה מגפיים מחו"ל ביבוא אישי ונאלצה לשלם את אגרת הבטחון.
התובעת הייצוגית טוענת, כי בפועל, המכס גובה את האגרה גם כשאינו מבצע שום בדיקת בטחון למשלוחים, ועל כן, היא טוענת שהגבייה אינה חוקית, כי אין תמורה בעד האגרה.
התובעת טוענת עוד, כי מבדיקה שנערכה, אגרת בטחון זו הוטלה לראשונה בשנת 2004, כשהמכס החל לבצע בדיקות למכולות באמצעות שיקוף, ואולם כיום, היא מעריכה שרק כ-5% מהמשלוחים במכולות נבדקים בפועל, כך ש-95% מהיבואנים משלמים אגרת בטחון ולא מקבלים שירות או תמורה.
התובעת מתארת כרקע היסטורי, ש"אגרת הבטחון" נכנסה לתוקף בישראל לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, אשר גרמו לארה"ב להחמיר את הסטנדרטים בבדיקת משלוחים, ובין היתר להכניס לשימוש משקפי מכולות, המסוגלים לבדוק תכולה מבלי לפרוק את המכולה, וגם ישראל אימצה סטנדרט מחמיר זה ובעקבותיו החלה לגבות אגרת בטחון. בדיונים שנערכו בכנסת בשנת 2003, כך נטען בתביעה, נאמר כי האגרות נגבות כדי לממן את עלויות המשקף והתחזוקה שלו, שהן עלויות גבוהות מאד.
התובעת הייצוגית טוענת כי אגרות בטחון נגבות באופן זהה ע"י המכס ביבוא בנמלי הים (אשדוד, חיפה, אילת), ביבוא באוויר (נתב"ג) וגם במעברי הגבול היבשתיים (כגון נהר הירדן, וכו'), למרות שבדיקת משקף נעשית ככל הנראה רק בנמלי הים, וגם היא באחוז נמוך מאד.
התובעת ממשיכה וטוענת כי קיימים סוגי מוצרים שבכלל לא ניתן להעביר במשקף מכולות, כמו טובין חריגי מידות, בעלי חיים, חומרים רגישים לקרינה, חומרים נפיצים, חומרים מסוכנים מסוימים, מכלי נוזלים גדולים וטובין אורגניים בכמויות גדולות, וגם שם נגבית אגרת הבטחון.
התובעת חוזרת על ההבחנה הידועה בפסיקת בתי המשפט בין "מס" ל"אגרה". בתביעתה, טוענת כי מס נגבה ללא כל תמורה ישירה לאזרח בעד תשלומו (אולי המדינה תשקיע את הכספים בהקמת תשתיות אבל אין זו תמורה ישירה). "אגרה" נגבית בעד שירות שניתן לאזרח ספציפי, אם אין שירות, לא אמורה להיגבות אגרה, ובכל מקרה, גובה האגרה חייב להיות פרופורציונלי לעלות השירות, ולא מופרז.
התובעת מסכמת וטוענת כי לא ניתן לגבות אגרות בטחון מכולם, כאשר רק כ-5% מקבלים בפועל את השירות כאשר המכולה שלהם עוברת שיקוף, ולכן, מבקשת מבית המשפט לפסוק כי האגרה אינה חוקית, ולהשיב את סכומי האגרות ששולמו. התובעת מעריכה כי סכום האגרות ששולמו בשנים האחרונות עולה על 2.5 מיליון ש"ח. טרם הוגשה תגובת המכס לבקשה.

מה ניתן ללמוד?
בעבר, הוגשו תביעות ייצוגיות נגד המכס בטענה לחישוב לא נכון של אגרות הבטחון, והפרה של מנגנון ההצמדה למדד הקבוע בתקנות, כלומר נטען שנגבו אגרות בסכום גבוה מדי. בתביעה אחרת נטען שנגבו אגרות בטחון ברשימונים קולקטיביים שבלא בהתאם לדין. תביעות אלה הסתיימו בפשרות ותיקון הסכום שנגבה ע"י המכס (2).
אך למיטב ידיעתנו, כעת זו התביעה הייצוגית הראשונה שתוקפת באופן ישיר את חוקיות אגרות הבטחון, וטוענת שכל האגרות אינן חוקיות. יהיה מעניין לעקוב.

הפניות:
(1) ת.צ. (מחוזי מרכז-לוד) 71212-05-26 איריס הר פז נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס ומע"מ, הוגשה בתאריך 25.5.26, טרם חלף המועד להגשת תגובת המכס לבקשה. ב"כ התובעת הייצוגית: עו"ד גיל רון ועו"ד גדי קיי.
(2) ת.צ. (מחוזי מרכז-לוד) 45318-03-24 ס.רותאנא למסחר בע"מ נ' רשות המיסים בישראל. ת.צ. (מחוזי מרכז-לוד) 38571-11-20 יניר מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המיסים.