12860 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: המדריך המלא לזיהוי הילדה השולטת
מאת: יוסי מדלסי   שמור מאמר למועדפים

במאמר הקודם בסדרה, עסקנו בגבר ההורי הילד שלקח על עצמו את משא הבית והפך למבוגר נוקשה ועמוס, המוכר גם כטיפוס הנוקשה. כעת אנו עוברים לצידה השני של המתרס, לדינמיקה משפחתית רועשת וסוערת הרבה יותר המאפיינת את מה שרייך כינה הטיפוס הפסיכופתי.

אני לא יכולה לסבול אותה יותר. היא משקרת לי בפנים, היא מסובבת את הדברים כך שאני יוצאת האשמה, וכשהיא רוצה משהו היא יכולה להיות מקסימה עד כאב. אבל אם אני אומרת לא, היא הופכת לקרח. היא מנהלת אותנו, היא מנהלת את החברות שלה, ואני מרגישה שאני חיה עם דיקטטורית קטנה בבית שלי.
הווידוי הכואב הזה שחוזר על עצמו באינספור קליניקות חושף את אחת הדינמיקות המשפחתיות המורכבות והמתישות ביותר: החיים במחיצת נערה ששולטת בסביבתה ביד רמה.

על פני השטח היא נראית בלתי חדירה. היא מלכת הכיתה, מנהיגת החרמות או המניפולטורית השקטה של הבית. היא יודעת בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ כדי להשיג את מבוקשה, והיא לא מראה טיפה של חולשה או חרטה. אך פסיכולוגיה מעמיקה, זו שלא עוצרת בהתנהגות הגלויה, מגלה תמונה שונה לחלוטין ושוברת לב.

במאמר זה נקלף את השכבות של הטיפוס השולט ונבין בעזרתם של מומחים עולמיים לטראומה וזוגיות מדוע הנערה הזו מתנהגת כך, ומהי הדרך היחידה להחזיר לה את הביטחון ולכם את ההורות.

המופע של הטיפוס השולט: לא פסיכופתית אלא שורדת
ויליאם רייך ואלכסנדר לואן טבעו את המונח טיפוס אופי פסיכופתי כדי לתאר מבנה הגנה פסיכוסומטי שנוצר בעקבות פצע עמוק של בגידה. חשוב להדגיש כי המונח הקליני כאן אינו מתאר עבריין קר דם, אלא ילד או נערה שהגיעו להחלטה הישרדותית לא מודעת בעקבות חוויה שבה הרגישו מנוצלים, נבגדים או בלתי נראים. התת מודע שלהם קבע כי מכיוון שבגדו בהם פעם אחת, אף אחד לעולם לא ישלוט בהם או ישתמש בהם יותר, והם יהיו אלו שמושכים בחוטים.

אצל נערות ההחלטה הזו מקבלת פעמים רבות מופע מעודן, חכם ופסיכולוגי יותר מאשר אצל בנים שעשויים לנטות יותר להתפרצויות זעם או אלימות פיזית. המופע שלה מורכב משלושה עוגנים התנהגותיים מרכזיים:

1. לוחמה פסיכולוגית והיפוך תפקידים
היא מומחית בלסובב את המציאות. היא יכולה להפר גבול ברור, וכאשר ההורה מעמת אותה היא תשתמש בתמרונים מילוליים מבריקים כדי לגרום לו להטיל ספק בזיכרון שלו, בשיקול הדעת שלו או אפילו בשפיותו, בטענה שהוא מחפש אותה או תמיד הורס הכל. היא פועלת מתוך אמונה פנימית עמוקה שאם היא תודה באשמה היא תאבד את השליטה ותהפוך לפגיעה, ופגיעות בעולמה היא סכנת חיים ממשית.

2. קסם וניתוק: נשק להשמדה המונית של קשרים
יש לה יכולת מדהימה להיות כריזמטית, שובת לב ומקסימה כשהיא זקוקה לאישור או למשאב כמו כסף, רשות לצאת או מעמד חברתי. אולם ברגע שהיא מרגישה מאוימת היא מפעילה את נשק יום הדין שלה: ניתוק מוחלט. היא יכולה להפוך לקרח בן רגע, למשוך את האנרגיה שלה לחלוטין ולפגוע בנקודות הרגישות ביותר של מי שמולה. הניתוק הזה אינו אדישות; הוא שריון שנועד למנוע ממנה להרגיש את הכאב של האחר או את שלה.

3. אפס סובלנות לפגיעות
עבורה להזיל דמעה, להודות בטעות או לבקש סליחה פירושו להפסיד. ולהפסיד פירושו להיות חלשה, נחותה ונתונה לחסדיו של האחר. במלחמת ההישרדות הפנימית שלה העולם מתחלק לטורפים ולנטרפים. היא בחרה להיות בצד ששולט כדי להבטיח שלעולם לא תהיה הטרף.

איך זה נראה בגוף? השריון הרייכיאני של הטיפוס השולט
הפחד הגדול ביותר של הטיפוס הזה כפי שמסבירים רייך ולואן הוא ליפול פיזית, חברתית ורגשית. הנפילה מסמלת אובדן שליטה וכניעה לתלות. כדי להימנע מכך האנרגיה בגוף שלה מגויסת כולה לחלק העליון בניסיון נואש להישאר מעל כולם ובשליטה מתמדת.

החצי העליון מנופח ומורם: הראש מוחזק גבוה מה שמשדר לעיתים קרובות התנשאות פיזית טבעית, ובית החזה מורם ומוחזק. היא אינה נושמת נשימות עמוקות אל הבטן אלא משתמשת בשרירי החזה כדי לשדר חוסן וכוח.
המבט הפולשני: העיניים שלה הן כלי נשק. בניגוד למבט המתחנן של הטיפוס המרצה, יש לה לעיתים קרובות מבט חודר, סוקר ואפילו מתריס. היא משתמשת במבט כדי לקרוא את האחר, לאתר חולשות ולהעביר מסר של שליטה ללא מילים.
הניתוק מהאדמה וחוסר קרקוע: פלג הגוף התחתון, האגן והרגליים לרוב פחות מוטענים באנרגיה ולעיתים אף נראים צרים יותר ביחס לחצי העליון. אין לה קרקוע אמיתי. היא לא שואבת את ביטחונה מהאדמה או מחיבור פנימי עמוק, אלא מחזיקה את עצמה באוויר באמצעות כוח רצון אדיר ומתח שרירי קבוע בחגורת הכתפיים והעורף.
הילדה הזו לא צועדת בביטחון שקט בעולם; היא מרחפת מעליו בדריכות מתמדת, שומרת שאיש לא יתקרב מספיק כדי לראות את החולשה שמתחת לשריון.
הזווית העמוקה: למה היא נלחמת בכם?
כדי להבין באמת את הנערה הזו עלינו לפנות לשלושה מומחים עולמיים המספקים זוויות משלימות שמפרקות את המנגנון הזה:

טרי ריל: גרנדיוזיות כפצע והתקפה מעמדת הקורבן
טרי ריל, מפתח גישת הטיפול ההתייחסותי, מלמד אותנו שהתנהגות מתנשאת הכוללת גרנדיוזיות, שליטת יתר וזלזול היא תמיד הצד השני של בושה עמוקה. הנערה הזו אינה פועלת מתוך עוצמה אותנטית אלא מתוך טראומה רלציונית, שהיא פגיעה שורשית שנוצרה בתוך מערכת יחסים מוקדמת.

ריל מסביר שהיא פוגעת מעמדת הקורבן. בתפיסה הפנימית שלה היא קורבן תמידי של נסיבות, של חוסר הבנה או של פגיעה. ההתנשאות שלה היא שריון עבה שנועד לכסות על תחושת פגיעות ובושה משתקת. כשהיא מקטינה אתכם היא מנסה באופן נואש להרגיש גדולה.

דוקטור ברנה בראון: המלחמה בפגיעות
דוקטור ברנה בראון חוקרת הבושה והפגיעות מבהירה את המחיר שהנערה משלמת. אי אפשר לחוות שייכות אמיתית, אינטימיות או אהבה ללא הסכמה להיות פגיע. הנערה השולטת מנהלת מלחמת חורמה נגד הפגיעות של עצמה. כל ניסיון של ההורים להוריד לה את האף, לנצח אותה בוויכוח או להיכנס איתה למאבק כוח מפורש אצלה כהתקפה שמגדילה את הבושה שלה וגורר מיד הסלמה והתקפת נגד. היא מעדיפה שישנאו אותה מאשר שיראו אותה חלשה.

הרוויל הנדריקס: בחינת האמון דרך שחזור פצע הבגידה
מדוע היא מעבירה את הוריה גיהינום של מאבקי כוח וחוסר אונים? הרוויל הנדריקס מסביר זאת דרך הצורך של התת מודע לייצר ריפוי. הנערה הזו בוחנת את ההורים ללא הרף ובודקת האם יהיו חזקים מספיק כדי לא להישבר גם כשהיא איומה, והאם יאהבו אותה גם כשהיא שולטת בהם, או שמא יישברו וינטשו אותה. היא משחזרת דינמיקות כוחניות הרסניות בניסיון נואש לייצר לעצמה מקום בטוח. הטרגדיה היא שהתנהגותה מרחיקה את ההורים ומאששת את פחד הנטישה העמוק ביותר שלה.

המסר להורים והדרך החוצה
הילדה שלכם שמנהלת את הבית ביד רמה, שמשקרת בלי למצמץ וגורמת לכם להרגיש הורים חסרי אונים אינה ילדה רעה שצריך לחנך מחדש בכוח.

היא נערה מבועתת.

היא קורסת תחת המשקל של השריון שהיא בנתה לעצמה, מותשת מלהחזיק את עצמה מנותקת ושולטת. היא בטוחה שאם היא רק תרפה לרגע את אחיזת החנק של השליטה המציאות או הבושה ירסקו אותה. כל מאבק כוח שאתם מנהלים איתה מתוך רצון להעמיד אותה במקום מוכיח לה שהיא צודקת ושעליה להמשיך להילחם על חייה הרגשיים.

שחרור הדפוס הזה אינו עובר דרך כניעה לדרישות שלה ובוודאי שלא דרך שבירה אלימה של רוחה. הריפוי בשיטת מצפן הלב דורש מהלך שונה לחלוטין:

יציאה ממשחק הכוח מתוך עוצמה שקטה הדורשת את הפסקת התגובתיות האוטומטית לפרובוקציות שלה. כשאתם מגיבים בזעם או בבהלה אתם מאשרים לה שיש לה שליטה.

מתן תוקף לכאב ברוח האימאגו המאפשר להראות לה שאתם רואים את הצורך שלה בשליטה כביטוי לפחד. אפשר לשקף לה שאתם רואים שחשוב לה מאוד לנהל את העניינים עכשיו ומבינים למה זה גורם לה להרגיש בטוחה, אך יחד עם זאת להציב גבול ברור לדרך הפוגענית.

יצירת מרחב שבו הפגיעות משתלמת. במקום להילחם בשריון שלה, אנחנו מלמדים אתכם לבנות גבולות ברורים בחמלה ולייצר מרחב שבו היא מגלה בהדרגה שאין לה אויבים להילחם בהם. מרחב שבו היא לא צריכה להיות גדולה מהחיים כדי להיות פשוט ראויה לאהבה.

הריפוי האמיתי של הנערה השולטת מתחיל כשהיא מבינה שהשריון שניסה להגן עליה הוא בדיוק זה שכלא אותה בבדידותה.
זהו תהליך עדין ועוצמתי, אך הוא המסלול היחיד להחזיר הביתה לא רק שקט, אלא חיבור אמיתי לילדה שעדיין מסתתרת שם מעבר לחומות.