12950 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: נשק יום הדין
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן ייבא מטורקיה לישראל מכולה, ובתוכה נמצאו טובין מוברחים שלא הוצהרו (והמכס טען שהם כלי נשק). היבואן טוען כי לא ידע על ההברחה ומבקש להחזיר לו את שאר הטובין שבמכולה, האם ייעתר בית המשפט לבקשתו? על כך בסקירה שלפנינו, לאור פסק-דין עדכני (1).
 
סיפור המקרה
התובע ייבא מטורקיה לישראל מכולה באוגוסט 2024 והצהיר כי היא מכילה טובין שונים כגון בשמים, שקיות בד, עצי ריח, קופסאות אחסון ושעווה, ומסר כי יעדה הוא האוטונומיה.
בבדיקה שנערכה בבית המכס נמצא כי במכולה חלקי נשק בכמות גדולה, אשר הוחבאו בכף הרמה למנוף (טובין האסורים ביבוא ללא רישיון). בעקבות ממצאים אלה, תפס בית המכס את כל המכולה כולל הטובין שמותרים ביבוא, והודיע כי הוא מחלט אותם.
התובע טען כי נפל קורבן למעשה מרמה והוא לא הזמין חלקי נשק. התובע מסר לבית המכס את שמו של הלקוח שהזמין ממנו כף הרמה למנוף וטען שכנראה הוא קשור לעניין. התובע טען כי ביצע עסקת קונסולידציה כלומר איחד מטענים של כמה בעלים יחד אבל הכל נרשם על שמו. עוד טען, כי מבירור שערך, המכולה נפרקה והועמסה מחדש בטורקיה. התובע טען כי החלטת המכס לחלט את כל המכולה כולל הטובין הלגיטימיים, היא קיצונית ובלתי סבירה.
בית המכס טען כי התובע הוא שהגיש הצהרת יבוא על שמו ואין הוא יכול להסתתר מאחורי טענות שהטובין נועדו למישהו אחר. בית המכס הוסיף, כי משעה שהוגשה הצהרת יבוא כוזבת לגבי התוכן, קמה למכס הזכות לחלט את כל המשלוח כולל הטובין המותרים. בית המכס טען כי קמה לו עילת חילוט מכח מספר סעיפים בפקודת המכס, ביניהם 204(2), 204(9) ו- 204(14).
 
הכרעת בית המשפט
בית המשפט מתח ביקורת מעטה על רשות המכס בכך שלא הגישה לבית המשפט עדויות מכלי ראשון, כלומר של אנשי מכס שבמו עיניהם בדקו את המכולה, אלא הגישה עדויות אחרות. וכעת, ניגש בית המשפט לנתח את עילות החילוט שהעלתה רשות המכס.
בית המשפט דחה את טענת החילוט מכח סעיף 204(2) לפקודת המכס ("טובין שיובאו בהפרת איסור"), וקבע כי המכס לא הצליח להוכיח שבמכולה היו חלקי נשק, זאת משום שלא הובאו העדויות המתאימות.
בית המשפט קבע כי מתקיימת עילת החילוט מכח סעיף 204(9) לפקודת המכס (טובין שעליהם נמסרה הצהרה כוזבת), זאת, משום שבמכולה נמצאו פריטים נוספים שלא הוצהרו במסמכים, בין אם מדובר בנשק ובין אם לא. בית המשפט קבע כי התובע נכשל בטענתו שלא ידע על הכנסת הטובין הנוספים למכולה, ולא הביא עדים נוספים בנושא כמו למשל בעל הטובין הללו (לטענתו).
בית המשפט קבע כי מתקיימת גם עילת חילוט מכח סעיף 204(14) לפקודת המכס (אריזה שהסתירו בה טובין). בית המשפט קבע כי הטובין ה"לגיטימיים" שעטפו את הטובין המוברחים, הם הם ה"אריזה" ולכן קמה עילת חילוט נוספת.
בית המשפט קבע כי אמנם, קיימים מצבים בהם ניתן לשקול להמיר את התפוס בערובה אך מדובר בסמכות בשיקול דעת, והמקרה הזה אינו מצדיק להקל עם התובע, זאת משום שמדובר במקרה חמור של טובין שהוברחו והתובע לא הצליח להוכיח, שהוא אינו קשור לכך.
על כן, נדחתה התביעה להשבת התפוס, והתובע חויב בהוצאות משפט של 20,000 ש"ח.  
 
מה ניתן ללמוד מכך?
סמכויות התפיסה והחילוט של רשות המכס, מכח סעיפים 188 ו-192 לפקודת המכס, הן סמכויות עתיקות יומין, הנובעות מפקודת המכס, שמקורה בתקופת המנדט הבריטי. למרות שבוצעו תיקונים בחוק, הבסיס מתקופת המנדט עדיין נשאר וקיימים סעיפים שספק אם מתאימים לשנת 2026, לרוח חוקי היסוד ושמירה על זכויות האזרח.
מקרים בהם מיובאת מכולה עם טובין מוצהרים וטובין לא מוצהרים (מוברחים), מגיעים מדי פעם לדיון בבית המשפט. מעניין לציין כי בדצמבר 2025, החליט בית המשפט לבוא לקראת האזרח וקבע שטרקטורונים וחלקי קורקינטים ישוחררו לידי יבואנית, למרות שבמכולה מצא המכס גם סיגריות אלקטרוניות ובגדים שלא הוצהרו (2).
 
הפניות:
(1) ת.א. (שלום חיפה) 39745-11-24 ג'יהאד זיהאד דאוד נ' מדינת ישראל-בית המכס חיפה, פסק-דין מיום 13.7.26, כב' השופטת יפעת אונגר ביטון. היבואן יוצג ע"י עו"ד צורי ללוש, בית המכס ע"י עו"ד אורלי פרדה מהיחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס (אזרחי). היבואן רשאי לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) ת.א. (שלום אשדוד) 76054-09-25 רולין חסונה נ' מדינת ישראל-בית המכס אשדוד, פסק-דין מיום 23.12.25. כבוד השופט יהודה ליבליין.