12994 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: קבוצת השווים: למה אני מתנהג אחרת לידם
מאת: יוסי מדלסי   שמור מאמר למועדפים

כולם צחקו, אז צחקת גם.

אחרי שעה, בבית, זה כבר לא היה מצחיק.

לא רק בגלל הבדיחה. בגלל מי שהיית צריך להיות כדי לא להישאר מחוץ לחבורה.

אולי ליד החברים אתה מדבר חזק יותר. אומר דברים שבדרך כלל לא היית אומר. צוחק על מישהו שאין לך באמת שום דבר נגדו. מספר שלא אכפת לך, למרות שאכפת לך מאוד.

ואז אתה חוזר הביתה ושואל את עצמך: למה אני נהיה אדם אחר לידם?

השאלה הזאת יכולה לבלבל, כי אם אתה מתנהג אחרת עם כל קבוצה, איזו מהגרסאות היא באמת אתה?

לא כל שינוי ליד חברים אומר שאתה מזויף. לפעמים אתה פשוט מגלה צדדים בעצמך שלא העזת להראות במקומות אחרים. הבעיה מתחילה כשהשינוי כבר לא עוזר לך לגלות מי אתה, אלא מלמד אותך אילו חלקים בעצמך צריך להסתיר כדי להישאר שייך.

קבוצת השווים לא רק מפעילה לחץ
קבוצת השווים בגיל ההתבגרות היא החברים והקבוצות של בני גילך. אלה האנשים שמולם אתה בודק איך אתה נשמע, מה מצחיק אותך, מה חשוב לך ואיפה עובר הגבול שלך.

הקבוצה יכולה לתת לך אומץ לעשות דברים שלא העזת לעשות לבד. להכיר מוזיקה חדשה, לנסות תחביב, לדבר עם אנשים, להביע דעה או להרגיש שיש מקום שבו מבינים אותך בלי שתצטרך להסביר הכול.

היא גם יכולה לגרום לך להסתיר רגשות, להעמיד פנים שלא נפגעת, להסכים עם משהו שמפריע לך או לשתוק כשמישהו אחר משלם את מחיר השייכות שלך.

לכן השפעה חברתית אינה בהכרח שלילית. דרך החברים בני נוער בודקים מי הם, מה מתאים להם ואיפה עובר הגבול שלהם.

השאלה החשובה אינה אם החברים משפיעים עליך. הם משפיעים, כמו שאתה משפיע עליהם. השאלה היא מה ההשפעה הזאת מוציאה ממך.

יש הבדל בין לנסות לבין להיעלם
מחקר של סוזן הארטר ועמיתיה בחן מדוע בני נוער מתנהגים לפעמים בדרכים שהם אינם חווים בתור האני האמיתי שלהם.

החוקרים מצאו הבדל חשוב בין כמה מניעים.

יש נער שמנסה גרסה חדשה של עצמו מתוך סקרנות. הוא מרשה לעצמו להיות מצחיק יותר, נועז יותר או שקט יותר כדי לבדוק מה מתאים לו. במחקר, התנסות כזאת בתפקידים שונים נמצאה קשורה לערך עצמי גבוה יותר, תקווה ותחושה ברורה יותר של העצמי.

יש מי שמשתנה כדי להרשים, לרצות או לקבל אישור. הוא עדיין יודע מה הוא רוצה, אבל מתחיל לבדוק קודם מה האחרים רוצים ממנו.

ויש מצב עמוק יותר, שבו נער מסתיר את עצמו כי הוא מאמין שהגרסה האמיתית שלו אינה מספיק טובה כדי שיקבלו אותה. כאן השינוי כבר לא נועד לגלות זהות, אלא להגן מפני דחייה.

מבחוץ שלושת המצבים יכולים להיראות דומים. בכולם אתה עשוי לדבר אחרת, להתלבש אחרת או להתנהג אחרת. אבל המנוע הפנימי שונה.

פעם אחת אתה משתנה כי אתה רוצה לנסות. פעם אחרת כי אתה רוצה שיאהבו אותך. ובפעם השלישית כי אתה מפחד שאם יראו אותך באמת, לא ירצו אותך.

למה כל כך קשה להישאר שונה?
השפעה של קבוצת השווים אינה תמיד מגיעה במשפט כמו תעשה את זה או שאתה לא אחד מאיתנו. לרוב היא שקטה הרבה יותר.

אתה רואה מי מקבל תשומת לב. על מי צוחקים. מה נחשב מגניב. איזו דעה גורמת לאנשים להתקרב ואיזו גורמת לחדר להשתתק. בלי שאף אחד יבקש, אתה מתחיל להתאים את עצמך.

סקירה מחקרית של ברט לאורסן ורנה וינסטרה מסבירה שהשפעה בין חברים מגדילה דמיון בתוך הקבוצה. הדמיון הזה מקל על יצירת קשרים, מפחית חיכוכים ועוזר לאנשים להרגיש חלק.

כלומר, הרצון להיות דומה אינו סימן שאין לך אופי. הוא דרך אנושית לשמור על קשר ושייכות. אבל לא כל מחיר שווה לשלם בשביל להישאר בפנים.

כשקבוצת השווים מבקשת ממך לפגוע באחרים, לעבור על גבול שלך או לעשות משהו שמסכן אותך, אנחנו כבר מתקרבים למצב של לחץ חברתי בגיל ההתבגרות.

לפעמים אף אחד אפילו לא צריך ללחוץ. הפחד להישאר בחוץ עושה את העבודה במקומו.

לא כל שינוי הוא משבר זהות
סקירה משנת 2024, שכללה 39 מחקרים על אותנטיות בקרב בני נוער, מצאה שלהחזיק כמה גרסאות חברתיות של עצמך הוא חלק נורמלי מההתבגרות.

הגרסה שלך עם החבר הכי טוב לא חייבת להיות זהה לגרסה שלך בכיתה, בבית או בקבוצת הוואטסאפ.

עם אדם אחד אתה רציני. עם אחר אתה מצחיק. במקום מסוים אתה מוביל ובמקום אחר מעדיף להקשיב. כל אלה יכולים להיות חלקים אמיתיים שלך.

לכן שינוי בין קבוצות אינו אומר בהכרח שיש לך משבר זהות בגיל ההתבגרות.

זה נעשה מדאיג יותר כאשר אתה כבר לא יודע מה אתה באמת חושב, רוצה או מרגיש בלי לבדוק קודם מה הקבוצה תאשר.

ההבדל אינו בין אדם שמשתנה לאדם שתמיד נשאר אותו דבר. ההבדל הוא בין גמישות לבין מחיקה עצמית.

גמישות מאפשרת לך להביא חלקים שונים שלך למצבים שונים. מחיקה עצמית מחייבת אותך להסתיר חלקים מסוימים כדי לא לאבד את המקום שלך.

מתי זה קשור גם לחרדה חברתית?
לפעמים השינוי קורה רק ליד קבוצה מסוימת. אבל אם כמעט בכל מצב חברתי אתה עסוק בשאלה מה חושבים עליך, מתכנן כל משפט מראש, נמנע מלדבר או חוזר שוב ושוב על כל מה שאמרת כדי לבדוק אם יצאת בסדר, ייתכן שהקושי נוגע גם לחרדה חברתית אצל בני נוער.

אין צורך למהר להדביק לעצמך הגדרה. אפשר להתחיל מלבדוק כמה מקום תופס הפחד מדחייה וכמה החלטות הוא מקבל במקומך.

האם אתה בוחר איך להתנהג, או עסוק כל הזמן בניסיון לא לטעות? האם אתה מצטרף כי בא לך, או כי המחשבה על מה שיקרה אם לא תצטרף מרגישה בלתי נסבלת?

נער מביע דעה בפני שלושה חברים שמקשיבים לו סביב שולחן בפארק.
ארבע שאלות שכדאי לשמור
בפעם הבאה שאתה חוזר ממפגש עם חברים, אל תשאל מיד אם היית אמיתי או מזויף. זאת שאלה גדולה מדי, והיא בדרך כלל רק גורמת לעוד חשיבת יתר.

שאל במקום:

1. האם גיליתי לידם עוד חלק בעצמי, או נאלצתי להסתיר חלק שכבר הכרתי?

2. האם בחרתי בזה כי רציתי לנסות, או כי פחדתי להגיד לא?

3. האם יכולתי לא להסכים בלי לחשוש שאאבד את המקום שלי?

4. כשחזרתי הביתה, הרגשתי רחב יותר או קטן יותר?

מפגש אחד לא קובע מי החברים שלך ולא מי אתה. אבל אם אותה תחושת כיווץ חוזרת שוב ושוב, היא מספרת משהו שכדאי להקשיב לו.

שיטת מ.ס.ע מול קבוצת השווים
המטרה של עצמאות רגשית אינה להפסיק להיות מושפע. מי שאינו מושפע מאף אחד אינו בהכרח עצמאי. לפעמים הוא פשוט מנותק.

עצמאות מתחילה כשאפשר להרגיש את ההשפעה ועדיין לבחור.

בשלב המיפוי בשיטת מ.ס.ע אנחנו לא שואלים רק מה עשית. אנחנו בודקים מה קרה רגע לפני: מה נאמר, מה חשבת שיקרה אם לא תצטרף, מה הרגשת בגוף, איזה חלק בך ניסית להגן עליו ומה קיבלת ברגע שהתאמת את עצמך.

לפעמים המיפוי חושף חוק פנימי כמו אם אני לא זורם, לא ירצו אותי. החוק הזה עשוי להרגיש כמו עובדה, גם אם מעולם לא בדקת אותו באמת.

בשלב הסילוק אנחנו מפרידים בין מה שאתה רוצה לבין חוק הפחד שמחליט במקומך. העצמאות לא דורשת להפוך מיד לאדם שאומר לא לכולם. היא מתחילה בבחירה קטנה אחת.

לא לצחוק מבדיחה שלא הצחיקה אותך. להגיד לא זורם לי במקום להמציא תירוץ. להישאר עם החברים, אבל לא להשתתף במשהו שאינו מתאים לך.

אני איתכם. בזה אני לא משתתף.
זו אינה מלחמה בקבוצה. זו דרך ללמד את עצמך ששייכות ובחירה אינן חייבות לבטל זו את זו.

עצמאות מגיעה כשהקול של החברים נשאר חשוב, אבל מפסיק להיות הקול היחיד בחדר.

איך נראית קבוצה שמשאירה לך מקום?
חברות טובה אינה דורשת ממך להתנהג תמיד באותה דרך.

היא מאפשרת לך להיות מצחיק ביום אחד ושקט ביום אחר. להסכים עם הקבוצה בנושא מסוים ולהחזיק דעה אחרת בנושא אחר. להשתנות, להתנסות ואפילו לטעות, בלי לחשוש שכל חריגה תעלה לך במקום שלך.

קבוצה טובה אינה קבוצה שלא משפיעה עליך. זו קבוצה שההשפעה שלה אינה דורשת ממך לבגוד בעצמך.

אם כדי להיות בפנים אתה צריך להשאיר את עצמך בחוץ, זו כבר לא שייכות.
ואם אתה מרגיש שבכל קבוצה אתה הופך למה שמצפים ממך, עד שכבר קשה לזהות מה באמת שלך, אימון רגשי לנוער בשיטת מ.ס.ע יכול לעזור למפות את הפחד שמנהל את ההתאמה ולבנות דרך לשמור גם על קשר וגם על בחירה.

לא כדי ללמד אותך להיות פחות מושפע. כדי שהקול של כולם לא יסתיר את שלך.