13005 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הכל זה מלמעלה
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
מה סיווג המכס של "משנעי מכולות", כלי רכב עם זרוע טלסקופית שמרימה את המכולה ומשנעת אותם ממקום למקום? האם בפרט מכס של מלגזות, רכבי עבודה עם ציוד הרמה, או בפרט מכס של רכבי עבודה עם עגורנים? הנושא הגיע להכרעה עקב פסק-דין חדש, ועל כך בסקירה שלהלן (1).

סיפור המקרה
התובעות ייבאו לישראל כלי רכב ממונעים מסוג "משנעי מכולות" / מכולוף (Reach Stacker), שהם בעצם מלגזות המצוידות בזרוע טלסקופית מתכווננת ומנגנון תפיסת מכולה ייעודי, ואשר מסוגלות להרים, להוריד ולעביר מכולות למרחקים קצרים במהירות רבה ולערום אותם במספר קומות.
התובעת סיווגו את משנעי המכולות בפרט מכס 84.27 לצו תעריף המכס ("מלגזות, רכבי עבודות אחרי המצוידים בציוד הרמה או שינוע") אשר היה פטור ממכס ומס קניה באותה עת. רשות המכס טענה כי הסיווג שגוי, והסיווג הנכון הוא בפרט מכס 84.26 לצו תעריף המכס ("רכבי עבודות המצוידים בעגורנים"), שהיה חייב במכס של 6% נכון למועדי היבוא.
בשל כך, דרשה רשות המכס (בית המכס אילת) גרעון של מאות אלפי שקלים מן התובעות, והן פנו לבית המשפט.
התובעות טענו כי כלים אלה הם התפתחות טכנולוגית של המלגזה, כאשר כל החלקים זהים למלגזה טיפוסית למעט החלק שמתחבר למכולה. התובעות טענו כי כלים אלה מוגדרים בחו"ל כמלגזה והשימוש בהם זהה לשימוש של מלגזה – הרמה, והזזת פריטים ממקום למקום.
התובעות טענו שלא מדובר בעגורן, עגורן לשיטתן עומד באופן יציב במקום אחד כאשר הוא מרים משא ואין הוא זז ממקום למקום. התובעות טענו כי גם משרד התחבורה מגדיר כלים אלה כמלגזות ורק מי שמחזיק רישיון מלגזה רשאי לנהוג בהם.
התובעות טענו כי בנסיבות אלה אין לסווג לפי דברי הסבר של ארגון המכס העולמי.
רשות המכס טענה כי עמדת הסיווג שלה מבוססת על דברי הסבר והחלטת סיווג של ארגון המכס העולמי, וגם החלטת סיווג זרה. רשות המכס טענה כי היא בעלת הסמכות לקבוע סיווג, ואין משמעות לעמדת משרד התחבורה.
רשות המכס ניסתה לשרטט את קו הגבול שבין מלגזה לעגורן, לשיטתה. טענה כי מלגזה דומה למילה "מזלג" ומרימה מטען מלמטה ותומכת בו (הוא נשען עליה), בעוד "עגורן" מגיע מהמילה עגור, והוא מרים מלמעלה ומחזיק באוויר. היות וכאן, לא הייתה מחלוקת כי הכלים מרימים את המכולה מלמעלה, נטען שהם אינם מלגזות.

הכרעת בית המשפט
על מנת להכריע בסיווג נדרש בית המשפט ראשית ללמוד על תכונות הכלים (כפי שצוינו).
בית המשפט אישר כי מלגזה "קלאסית" מרימה את המטען מלמטה והוא נתמך על גבי משטח, בעוד כאן ההרמה מתבצעת באופן שונה, הזרוע הטלסקופית מרימה את המכולה באוויר ומחזיקה בה מלמעלה ואף תומכת במכולה במהלך הנסיעה, וזה דווקא דומה למלגזה. בית המשפט ציין כי כלי רכב אלה מסוגלים לנוע על משטחים ישרים ומיועדים לשימוש באזורים כמו נמלים, מחסנים ומסופים.
בית המשפט השתכנע כי למעט הזרוע הטלסקופית, בבסיסם כלים אלה דומים למלגזות בכל הפרמטרים, כגון מערכת היגוי, גלגלים, צמיגים, מנוע, קבינה. עוד השתכנע בית המשפט כי בעצם כלים אלה מהווים התפתחות טכנולוגית של המלגזות.
בית המשפט קבע שכלי הרכב אינם מלגזות (fork-lift) משום שאין בהם "מזלג" להרמת המטען מלמטה. ולכן, מיקד את המחלוקת, האם אלה רכבי עבודות המצוידים בציוד הרמה או שינוע (כטענת היבואן), או רכבי עבודות המצוידים בעגורנים (כטענת רשות המכס). או במילים פשוטות, האם הזרוע הטלסקופית המרימה את המכולה, היא ציוד הרמה ושינוע (כטענת היבואן)- או שהיא עגורן (כטענת המכס).
בית המשפט החליט כי הזרוע הטלסוקפית אינה עגורן ודחה את עמדת המכס. בית המשפט תיאר כי עגורן הוא כלי הנפה שמטרתו להניף משא ולהעבירו ממקום למקום, ללא תזוזה של העגורן עצמו, לדוגמא מנוף המקובע לקרקע או מנוף קטן המורכב על משאית, שגם היא בדרך כלל סטטית כאשר משתמשים בעגורן.
בית המשפט הדגיש כי אם הזרוע הטלסקופית כאן מרימה את המכולה וכלי הרכב משנע אותה ממקום למקום, זהו אינו "עגורן", וגם אדם סביר שיסתכל על הכלי לא יגיד שזהו עגורן אלא יותר דומה למלגזה.
בית המשפט הדגיש כי גם משרד התחבורה רואה בכלי כמלגזה ויש לכך חשיבות, למרות שרשות המכס היא הסמכות לסווג, מומלץ שתהיה הרמוניה מול משרד התחבורה כדי למנוע בלבול בסוג הרישיון, ביטוחים, וסוגיות נוספות.
בית המשפט שם דגש על כך שבעצם גם בכלים אלה, ניתן לחבר להם מזלג ולהפוך אותם למלגזות רגילות (אם רוצים).
בית המשפט הפנה גם לפסיקה קודמת (2) בה נקבע שכלי רכב עם זרוע טלסקופית שבקצה שלה מזלג, יסווגו כמלגזות.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי כאשר הסיווג הוא טבעי וברור, אין לפנות לדברי ההסבר של ארגון המכס העולמי (שבמקרה זה תמכו בעמדת המכס), ועל כן, התקבלה עמדת היבואן לסיווג בפרט 84.27, הודעות החיוב של המכס בוטלו, ורשות המכס חויבה בהוצאות משפט של 90,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מכך?
לרוב, כאשר רשות המכס מסתמכת על דברי הסבר של ארגון המכס העולמי מבריסל או על החלטות סיווג, בתי המשפט נוטים לצדד בעמדת רשות המכס, כדי לשמור על הרמוניה בסיווג ברחבי העולם. נזכיר כי המטרה המרכזית של אמנת סיווג המכס של ה-WCO, היא ליצור אחידות. גם כאן, ניסתה רשות המכס לטעון כי יש לסווג כעגורן בהתבסס על כלים פרשניים אלה.
יחד עם זאת, לעתים מחליט בית המשפט לסטות מדברי ההסבר של האמנה או מהחלטות סיווג, ולציין שהם כלי פרשנות שאינו מחייב במדינת ישראל. זכור לדוגמא מקרה של סיווג "רסקיו רמדי", תכשיר הרגעה עם צמחים ואלכוהול שנמכר בבית מרקחת ללא מרשם. חרף החלטת סיווג של ארגון המכס העולמי בפרט 22.08 כתכשיר עם אלכוהול, החליט אז בית המשפט לסווג כתכשיר מזון בפרט 21.06, בעיקר משום שהתוצאה של הטלת מס קניה לא נראתה בעיניו כצודקת (3).
עניין נוסף הוא שפעמים רבים הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר ממחוקק המכס, מוצרים חדשים נכנסים לשימוש וחקיקת הסיווג אינה מתעדכנת באותו הקצב, מה שגורם לויכוחי סיווג. זכור מקרה בו התעוררה מחלוקת סיווג של קומקומים חשמליים, והתקבלה עמדת היבואן כי הסיווג הוא כמחממי טבילה, למרות שגוף החימום לא טבל ישירות במים. בית המשפט השתכנע כי אלה קומקומים שמהווים התפתחות טכנולוגית של מחממי הטבילה הישנים (4).

הפניות:
(1) ת.א. (שלום רמלה) 19767-11-20 ו- 20591-04-21 אוברסיז קומרס בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 1.8.26, כב' השופט זיוון אלימי. היבואן יוצג ע"י עו"ד אהוד קרונפלד ורועי רותם. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד טל זוהר מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). רשות המכס רשאית לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) ת.א. (שלום ת"א) 50142-08-20 א. ליליה בע"מ נ' רשות המיסים (30.12.23).
(3) ת.א. (מחוזי ירושלים) 7057/05 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל (13.12.11).
(4) ת.א. (שלום ת"א) 20615-10-18 סמיקום לקסיס בע"מ נ' מדינת ישראל (5.9.23).