|
|
 |
נושא המאמר: שלדים בורסאיים כמנוע למימון הצמיחה של ישראל בתקופת השיקום
מאת: סמדר אביסרור שמור מאמר למועדפיםשלדים בורסאיים כמנוע למימון הצמיחה של ישראל בתקופת השיקום
התקופה שלאחר מלחמה אינה רק תקופה של שיקום. היא גם תקופה שבה הון משנה כיוון.
צרכים שהיו חשובים לפני המלחמה הופכים לקריטיים, סדרי עדיפויות משתנים, השקעות ממשלתיות ופרטיות מופנות לתשתיות חדשות, ומשקיעים מחפשים חברות שפועלות במקום שבו נוצר צורך אמיתי וארוך טווח.
בישראל, לאחר התמודדות ממושכת ורב-זירתית, מתחילים להתחדד כמה מנועי צמיחה שעשויים ללוות את המשק בשנים הקרובות: אנרגיה ואגירה, חוות שרתים ותשתיות מחשוב, תעשיות ביטחוניות ותשתיות אסטרטגיות.
לחברות פרטיות איכותיות הפועלות בתחומים האלה נדרש לעיתים הון משמעותי כדי לנצל את חלון ההזדמנויות.
וכאן עשויים שלדים בורסאיים לחזור למרכז הבמה.
לא IPO מקוצר, אלא מסלול אחר לשוק ההון
מיזוג פעילות פרטית לתוך שלד בורסאי מתואר לעיתים כ”קיצור דרך לבורסה”. בעיניי, זו הגדרה חלקית מדי.
שלד בורסאי אינו רק מעטפת ציבורית שאליה מכניסים פעילות. כאשר העסקה בנויה נכון, הוא עשוי להיות פלטפורמה המחברת בין חברה פרטית בעלת פעילות וצורך בהון לבין שוק ההון.
התהליך מתחיל הרבה לפני המיזוג עצמו.
צריך לאתר שלד בורסאי מתאים, לבדוק את ההיסטוריה שלו, מבנה ההון, התחייבויות, בעלי המניות, ניירות הערך הקיימים, הדילול הצפוי והיכולת שלו לשמש בסיס נכון לפעילות החדשה.
רק לאחר מכן מגיע שלב המיזוג.
וגם המיזוג אינו סוף הדרך.
בחלק מהמקרים הוא רק נקודת הפתיחה ל-Roadshow, להצגת הפעילות בפני משקיעים, לחיבור לקרנות ולמשקיעים מוסדיים ולגיוסי הון שיאפשרו לחברה לבצע את תוכנית הצמיחה שלה.
לכן, חברה שמחפשת שלד בורסאי אינה בהכרח מחפשת “להיות ציבורית”.
היא עשויה לחפש פלטפורמה לצמיחה.
סביבת ריבית גבוהה משנה את איכות העסקאות
גם לאחר תחילת מגמת ירידת הריבית, ההון בישראל ובעולם עדיין אינו ההון הזול שאפיין תקופות אחרות.
בסביבה כזאת משקיעים נעשים בררנים יותר.
סיפור טוב כבר אינו מספיק. השוק רוצה לראות פעילות אמיתית, הנהלה, יתרון תחרותי, שוק משמעותי, שימוש ברור בכספי הגיוס ובעיקר יכולת להסביר כיצד ההון שיוזרם לחברה יהפוך לצמיחה.
דווקא משום כך, איתור שלד בורסאי ומיזוג לתוכו אינם יכולים להיות המטרה בפני עצמם.
השלד צריך לשרת פעילות שמתאימה לשוק הציבורי.
והפעילות צריכה להצדיק את ההון שהיא מבקשת לגייס.
במציאות הזאת ישנם מספר תחומים בישראל שבהם נוצר בעיניי מפגש מעניין במיוחד בין צורך לאומי, ביקוש עסקי והון.
אנרגיה: התשתית שמתחת לכל יתר מנועי הצמיחה
אנרגיה היא אולי הדוגמה הברורה ביותר.
העשור הקרוב צפוי להציב בפני מערכות החשמל דרישות הולכות וגדלות. חשמול, אגירה, ייצור מבוזר, תעשייה, תחבורה חשמלית, בינה מלאכותית וחוות שרתים מגדילים את החשיבות של זמינות חשמל רציפה ואיכותית.
המלחמה הוסיפה לכך ממד נוסף: חוסן.
ייצור אנרגיה מתחדשת לבדו אינו מבטיח רציפות תפקודית. אולם שילוב של ייצור מבוזר, מערכות אגירה, ניהול עומסים ופתרונות אנרגיה מקומיים יכול לתרום ליכולת של מפעלים, מרכזים לוגיסטיים, עסקים, תשתיות ואף משקי בית להמשיך לתפקד גם בתנאים מורכבים.
זה כבר אינו רק סיפור של מחיר לקוט”ש.
זו שאלה של המשכיות עסקית ומשקית.
מכאן גם העניין האפשרי של שוק ההון בפעילויות אנרגיה בעלות נכסים, פרויקטים, צבר, טכנולוגיה או מודל עסקי שניתן להרחבה.
עבור חלק מחברות האנרגיה הפרטיות, מיזוג לשלד בורסאי, ולאחריו Roadshow וגיוס הון, עשוי להיות מסלול ששווה לבחון כאשר נדרש הון משמעותי לצמיחה.
חוות שרתים: המקום שבו אנרגיה, נדל”ן ודאטה נפגשים
מהפכת הבינה המלאכותית אינה מתקיימת בענן מופשט.
מאחוריה נמצאים מבנים, קרקע, מערכות קירור, תקשורת ובעיקר כמויות עצומות של חשמל.
לכן חוות שרתים הן למעשה נקודת מפגש בין נדל”ן, אנרגיה, תשתיות, טכנולוגיה והון.
ככל שהעולם הופך תלוי יותר בדאטה ובכוח מחשוב, גם שאלת מיקום התשתיות מקבלת משמעות אסטרטגית.
מדינה אינה יכולה להתייחס למיקום של תשתיות המחשוב הקריטיות שלה רק כהחלטה מסחרית.
ריבונות מידע, אבטחה, יתירות, זמינות אנרגטית והמשכיות עסקית הופכות לחלק מהדיון.
עבור ישראל, הנמצאת באזור גיאופוליטי מורכב ובקרבת נתיבי סחר ואנרגיה רגישים, יש משמעות אסטרטגית ליכולת להחזיק חלק משמעותי מתשתיות הדאטה וכוח המחשוב החיוניים בתוך המדינה, תוך בניית יתירות מתאימה.
וכאן חוזרים שוב לשוק ההון.
הקמת חוות שרתים דורשת הון רב. גם תשתיות החשמל והאגירה התומכות בהן דורשות השקעות משמעותיות.
לכן פעילויות איכותיות בתחום עשויות להפוך למועמדות מעניינות לקרנות, גופים מוסדיים ומשקיעים אסטרטגיים, ובמקרים המתאימים גם למיזוג לתוך שלד בורסאי וגיוס הון בשוק הציבורי.
התעשייה הביטחונית: הון אנושי שעבר מבחן מציאות
התחום הביטחוני הישראלי נמצא בנקודה אחרת.
כאן היתרון אינו רק צורך עתידי. חלק גדול ממנו כבר הוכח.
ישראל פיתחה לאורך שנים הון אנושי יוצא דופן בתחומי מערכות בלתי מאוישות, כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים, הגנה אווירית, סייבר, אלקטרו-אופטיקה, מערכות גילוי, טילים, לוחמה אלקטרונית וטכנולוגיות לייזר.
המלחמה העניקה לחלק מהמערכות והטכנולוגיות הללו דבר שקשה מאוד לייצר באופן מלאכותי: ניסיון מבצעי.
העניין העולמי בתעשייה הביטחונית הישראלית אינו נשען אפוא רק על חדשנות תיאורטית. הוא נשען גם על ידע, ניסיון ויכולת מוכחת.
לצד החברות הביטחוניות הגדולות קיימת בישראל סביבת חברות פרטיות, יזמים, מהנדסים וטכנולוגיות שעשויות להזדקק להון כדי להפוך יכולת ישראלית לשוק בינלאומי.
גם כאן שלד בורסאי מתאים יכול במקרים מסוימים להיות כלי.
לא כל חברת Defense-Tech צריכה להפוך לציבורית, ולא כל פעילות מתאימה לשוק ההון. אבל כאשר קיימים מוצר, הנהלה, שוק, הזמנות או פוטנציאל מסחרי מוכח, כדאי לפחות לבחון את מכלול חלופות המימון.
השלד הוא רק תחילת העבודה
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמציאת שלד בורסאי היא העסקה.
בעיניי, איתור השלד הוא רק תחילתה.
הערך נוצר כאשר יודעים לחבר בין ארבעה מרכיבים:
שלד בורסאי מתאים ? פעילות איכותית ? מבנה עסקה נכון ? הון להמשך הצמיחה.
לאחר המיזוג צריך לדעת לספר את ה-Equity Story של החברה.
צריך לזהות את המשקיעים המתאימים.
צריך לבצע Roadshow מקצועי.
וצריך לבנות גיוס הון שמתאים לצורכי החברה ולא רק למה שניתן לגייס ברגע נתון.
לכן המבחן האמיתי של עסקת שלד אינו ביום שבו נחתם המיזוג.
המבחן הוא היכן נמצאת החברה שנתיים ושלוש לאחריו.
הטיימינג הוא נכס
בשוק ההון, טיימינג אינו הערת שוליים. הוא חלק מהעסקה.
ישראל נכנסת לתקופה שבה היקפי ההשקעה הנדרשים בתחומי אנרגיה, ביטחון, דאטה ותשתיות עשויים להיות משמעותיים מאוד.
במקביל, הון מוסדי וקרנות ממשיכים לחפש פעילויות בעלות מנוע צמיחה אמיתי.
כאשר שני הדברים נפגשים, שלדים בורסאיים איכותיים יכולים להפוך ממעטפת ריקה לכלי פיננסי אסטרטגי.
לא כתחליף אוטומטי להנפקה.
לא כטריק שמקצר תהליכים.
אלא כמסלול שבו מאתרים שלד נכון, ממזגים אליו פעילות נכונה, יוצאים ל-Roadshow ומחברים את החברה להון הדרוש לה כדי לצמוח.
במציאות הישראלית של השנים הקרובות, ייתכן שהיכולת לזהות את החיבור הזה בזמן תהיה חשובה לא פחות מהיכולת לזהות את החברה הנכונה.
סמדר אביסרור | PAYA Projects
שלדים בורסאיים | מיזוגים | Roadshows | גיוסי הון | אנרגיה ותשתיות | חוות שרתים
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י סמדר אביסרור שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
|
