13088 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: איך מיטות סיעודיות מקלות על הטיפול היומיומי באדם מבוגר?
מאת:    שמור מאמר למועדפים

כאשר אדם מבוגר מתחיל להזדקק לעזרה בפעולות יום-יומיות, חלק גדול מהטיפול מתרכז סביב המיטה. קימה בבוקר, שינוי תנוחה, מנוחה במהלך היום, החלפת בגדים והתארגנות לשינה הן פעולות שחוזרות שוב ושוב, ולעיתים כל אחת מהן דורשת סיוע של בן משפחה או מטפל.

במצב כזה, לא רק מצבו של האדם משפיע על הקושי. גם סביבת השינה יכולה להקל על הטיפול או להפוך אותו למסורבל יותר. מיטה רגילה מציעה בדרך כלל גובה ומבנה קבועים, ולכן המטופל והמטפל נדרשים להתאים את עצמם אליה בכל פעולה.

מיטות סיעודיות מאפשרות, בהתאם לדגם, לשנות את תנוחת משטח השינה, להרים את אזור הגב ובחלק מהדגמים גם להתאים את גובה המיטה. האפשרויות האלה אינן מיועדות רק לנוחות בזמן השינה. כאשר משתמשים בהן בהתאם לצרכים של האדם, הן יכולות להשפיע על פעולות רבות שמתרחשות סביב המיטה לאורך היום ולהקל גם על האדם המבוגר וגם על מי שמסייע לו.



מיטות סיעודיות בטיפול היומיומי

כדי להבין את החשיבות של המיטה, כדאי להסתכל על יום רגיל של אדם שמתקשה בתנועה. כבר בבוקר נדרש מעבר משכיבה לישיבה ולאחר מכן, אם מצבו מאפשר זאת, מישיבה לעמידה. בהמשך הוא עשוי לחזור למיטה למנוחה, להזדקק לעזרה בשינוי תנוחה ובערב לעבור שוב את תהליך הכניסה למיטה וההתארגנות לשינה.

כאשר כל אחת מהפעולות האלה דורשת מאמץ משמעותי, הצורך בעזרה גדל. לדוגמה, אדם שמתקשה להרים את פלג הגוף העליון עלול להזדקק לכך שהמטפל יסייע לו להתיישב בכל פעם שהוא רוצה לקום או אפילו רק לעבור לתנוחה זקופה יותר.

במיטה סיעודית מתכווננת ניתן, בהתאם לדגם, להרים בהדרגה את אזור הגב. כך אפשר להביא את האדם לתנוחה זקופה יותר לפני המשך התנועה. המיטה אינה מבצעת את כל הפעולה במקומו, אך היא יכולה לשנות את נקודת ההתחלה ולהפחית חלק מהמאמץ הנדרש.

הדבר משמעותי במיוחד כאשר לאדם עדיין קיימת יכולת תפקודית מסוימת. אם הוא מסוגל להעביר את הרגליים אל קצה המיטה, להתייצב או לבצע חלק מהקימה בעצמו, אין בהכרח צורך לבצע עבורו את כל התהליך. אפשרויות הכוונון יכולות לסייע בשלב שבו הוא מתקשה ולאפשר לו להשתתף בחלקים שהוא עדיין מסוגל לבצע.

גם במהלך היום המיטה יכולה לשמש ליותר משכיבה. אדם שמבלה בה שעות רבות עשוי לרצות לקרוא, לצפות בטלוויזיה, לשוחח עם בני משפחה או פשוט לנוח בתנוחה אחרת. האפשרות להרים את אזור הגב מאפשרת לשנות את התנוחה בלי להסתמך בכל פעם על סידור של מספר כריות.

אם האדם מסוגל להשתמש בשלט בעצמו ובבטחה, הוא יכול לבצע חלק מהשינויים ללא עזרה. עבור מי שכבר תלוי באחרים בפעולות מסוימות, האפשרות לשלוט לפחות בתנוחת המיטה יכולה להיות משמעותית בשגרת היום.



התאמת מיטה סיעודית למטפל

כאשר מדברים על מיטות סיעודיות, קל להתמקד רק באדם ששוכב בהן. בפועל, המיטה היא גם סביבת העבודה של מי שמטפל בו. אם נדרשת עזרה מספר פעמים ביום, לאופן שבו המיטה בנויה ומתכווננת יכולה להיות משמעות גם עבור בן המשפחה או המטפל.

אחת הדוגמאות היא גובה המיטה. במיטה רגילה הגובה קבוע. אם היא נמוכה, המטפל עלול למצוא את עצמו מתכופף שוב ושוב בזמן סידור מצעים, סיוע בלבוש או פעולות אחרות שמתבצעות לצד המיטה.

בדגמים מסוימים של מיטה סיעודית חשמלית ניתן להעלות ולהוריד את משטח השינה כולו. כך אפשר להתאים את הגובה לפעולות שונות ולאחר מכן להחזיר את המיטה למצב שמתאים למשתמש.

שינוי הגובה יכול להיות רלוונטי גם למעבר מהמיטה לעמידה. עבור אדם שמתקשה לקום, משטח נמוך מדי עשוי להגדיל את המאמץ הנדרש ממנו. מצד שני, הגבהת המיטה יתר על המידה אינה פתרון, משום שהאדם צריך להיות מסוגל להתייצב ולהניח את כפות הרגליים בצורה מתאימה.

לכן ההתאמה צריכה להתבסס על היכולת התפקודית ולא על כלל קבוע. אם קיים קושי משמעותי בקימה או בהעברות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק יכולים לסייע בהערכת הדרך שבה האדם מבצע את הפעולה ובהתאמת סביבת המיטה.

גם הגישה הפיזית למיטה חשובה למטפל. מיטה טובה ככל שתהיה לא תקל על הטיפול אם היא ממוקמת בחדר בצורה שלא מאפשרת להגיע אליה. אם נדרש סיוע משני הצדדים, הצמדת המיטה לקיר עלולה להקשות על חלק מהפעולות.

לפני הכנסת מיטה סיעודית לבית כדאי לכן למדוד את החלל כולו ולא רק את המקום שבו נמצא המזרן. יש להביא בחשבון את המסגרת, המעקות, המעברים ואת המקום הדרוש לאדם נוסף לעמוד לצד המיטה.

אם נעשה שימוש בכיסא גלגלים, הליכון או ציוד עזר אחר, גם עבורם צריך להשאיר מקום. חדר עמוס ברהיטים עלול להפוך פעולה פשוטה יחסית למורכבת משום שאין מספיק מרחב לתנועה.



בחירת מיטות סיעודיות לשימוש בבית

העובדה שמיטה כוללת מנגנונים חשמליים רבים אינה אומרת שהיא בהכרח מתאימה יותר. בחירה נכונה מתחילה בשגרת הטיפול ובפעולות שבהן האדם זקוק לעזרה.

כדאי לבדוק כיצד הוא עובר משכיבה לישיבה, האם הוא מסוגל לשנות תנוחה בעצמו, כיצד הוא קם מהמיטה וכמה זמן הוא נמצא בה במהלך היום. לאחר שמבינים את נקודות הקושי, אפשר לבדוק אילו אפשרויות במיטה עשויות להיות רלוונטיות.

אם הקושי המרכזי הוא התרוממות משכיבה, כוונון אזור הגב יכול להיות משמעותי. אם קיימת בעיה גם במעבר מישיבה לעמידה, כדאי לבדוק האם יש צורך בדגם שמאפשר שינוי גובה. כאשר האדם שוהה שעות רבות במיטה, יש לתת תשומת לב מיוחדת גם למזרן וליכולת לשנות תנוחה.

המזרן צריך להתאים למיטה עצמה. במיטה מתכווננת הוא נדרש לנוע יחד עם בסיס המיטה ולאפשר את שינויי הזווית. מעבר להתאמה הטכנית, צריך להתחשב גם במשך השכיבה, ביכולת של האדם לנוע ובצרכים האישיים שלו.

כאשר קיימת ניידות מוגבלת מאוד או סיכון לפגיעה בעור בעקבות לחץ ממושך, בחירת המזרן ושגרת שינויי התנוחה צריכות להיעשות בהתאם להנחיות מקצועיות. מנגנוני הכוונון של המיטה אינם מחליפים את הצורך בהערכה ובטיפול המתאימים למצבו של האדם.

גם מעקות צד, אם קיימים, דורשים התאמה. אצל אדם מסוים הם יכולים לשמש נקודת תמיכה בהתארגנות, בעוד שבמצבים אחרים נדרשים שיקולים נוספים. אין להתייחס למעקה כתוספת שחייבת להתאים לכל משתמש רק משום שמדובר במיטה סיעודית.

חשוב לבדוק גם את אופן הפעלת המיטה. כאשר המשתמש מסוגל לשלוט בה בעצמו, השלט צריך להיות פשוט ונגיש. אם המטפל הוא שמפעיל את המנגנונים, כדאי לוודא שניתן לבצע את ההתאמות השכיחות בצורה נוחה ולא מסורבלת.

יש משמעות גם לשימוש הצפוי לאורך זמן. בתקופת שיקום, לדוגמה, יכולתו של האדם עשויה להשתפר והוא עשוי לבצע בהדרגה יותר פעולות בעצמו. במצבים אחרים ייתכן שהצורך בעזרה יגדל. אין צורך לבחור מראש בכל פונקציה אפשרית, אבל כדאי שהמיטה תתאים לאופי השימוש הצפוי ולא רק ליום שבו היא נרכשת.

בסופו של דבר, טיפול יום-יומי נוח יותר אינו נוצר מפונקציה אחת במיטה. הוא נובע מההתאמה בין המיטה, המזרן, החדר, היכולת של האדם והפעולות שמבצע המטפל.

מיטות סיעודיות יכולות לסייע משום שהן מאפשרות לשנות את סביבת השינה במקום לדרוש מהמטופל ומהמטפל להתמודד בכל פעם עם מבנה קבוע. עבור המשתמש, המשמעות יכולה להיות מעבר נוח יותר בין תנוחות ויכולת לבצע חלק מהפעולות בעצמו. עבור המטפל, האפשרות להתאים את הגובה והתנוחה יכולה להפוך פעולות חוזרות לפשוטות ונוחות יותר.

כאשר בוחרים מיטה לפי הצרכים בפועל ולא רק לפי רשימת המפרט שלה, היא יכולה להשתלב באופן טבעי בשגרת הטיפול בבית. המטרה אינה להוסיף ציוד רפואי ככל האפשר, אלא ליצור סביבה שמאפשרת לאדם לקבל את העזרה שהוא צריך תוך שמירה על נוחות, בטיחות ומידה רבה ככל האפשר של עצמאות.