13095 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: טרקטור או לא טרקטור? תלוי את מי שואלים
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
לאחרונה, התעוררה מחלוקת בין לקוח משרדנו לבין רשות המכס, הנוגעת לסיווג לצרכי מכס של כלי רכב חקלאיים. לפי עמדתנו הם פטורים ממס, ולפי רשות המכס, הם חייבים במס קניה.
 
סיפור המקרה
מדובר בכלי רכב עם מנוע דיזל, בעלי מהירות מקסימלית של 30-40 קמ"ש, בעלי מושב אחד לנהג בלבד, ללא מושבים נוספים. כלי הרכב מצוידים ב-PTO (power take-off), רכיב שמאפשר להעביר את כח המנוע של כלי הרכב לציוד חיצוני כגון מכסות דשא, מרססים, מכבשים ועוד, והוא רכיב שמאפיין בדרך כלל טרקטורים. לכלי הרכב גלגלים וצמיגים לנסיעה בשטח (שדה, בוץ וכו') ולא נועדו לנסיעה בכביש. כלי הרכב מסוגלים לגרור או לדחוף כלי רכב אחרים השוקלים יותר מהם. לכלי הרכב קיים גם ארגז אחורי, לצורך העמסת מטענים חקלאיים שונים.
במשך שנים, סיווג היבואן את כלי הרכב בפרט מכס 87.01 לצו תעריף המכס, המתייחס ל"טרקטורים" ואשר פטור ממכס וממס קניה.
לאחר מספר שנים, קבעה רשות המכס כי זהו סיווג שגוי, והסיווג הנכון לפי עמדתה הוא בפרט מכס 87.04-2000 באחד מפרטי המשנה, המתייחס ל: "רכב מנועי להובלת טובין.. בעלי מנוע דיזל.. שמשקלם אינו עולה על 5 טון.. אחרים". יבוא טובין בפרט זה חייב במכס בשיעור 7% (אלא אם היבוא ממדינה עמה לישראל הסכם סחר חופשי והוצגה תעודת מקור), ומס קניה של 72-83%, תלוי במשקלם (לפני הפחתות בגין מדד זיהום אוויר, אביזרי בטיחות ברכב וכו').
בתמצית, טענה רשות המכס כי קיומו של ארגז אחורי משנה את ייעוד כלי הרכב, והוא כבר אינו טרקטור לצרכי סיווג מכס, אלא, במילים פשוטות, רכב הובלות.
 
עמדת הסיווג של משרדנו
משרדנו טען כי הסיווג בפרט 87.01 כטרקטורים הוא נכון, וגם אם לכלי הרכב קיים ארגז אחורי להעמסת מטען, מאפיין זה אינו משנה את ייעודו של הרכב.
בין היתר, טענו כי דיני התעבורה במדינת ישראל מחלקים את כלי הרכב למספר קטגוריות, ביניהן M- רכב נוסעים, N- רכב הובלות, L-אופנוע, ו-T-טרקטור. כל קטגוריה שונה מרעותה בפרמטרים רבים ביניהם סוג רישיון נהיגה, מספר נוסעים מותר ליד הנהג, מועד חידוש רישיון רכב, ועוד. הגוף הרגולטורי שהופקד במדינת ישראל כמפקח על יבוא טרקטורים וכלים חקלאיים, הוא משרד החקלאות. משרד זה קבע ואישר כי כלי הרכב שבמחלוקת, עומדים בתנאים הדרושים כדי להיחשב כטרקטורים. זאת ועוד, גם היצרן בחו"ל משייך את כלי הרכב לקטגוריה של טרקטורים.
אנו טענו, כי כאשר משרד ממשלתי נוגע בדבר קובע הגדרה של כלי רכב, לא יעלה על הדעת שרשות המכס, שכבודה במקומה מונח, תסטה מהגדרה זו ותגדיר את הכלי אחרת, כי הדבר גורם לבלבול אצל האזרח וזוהי התנהלות בלתי סבירה מצד רשות מינהלית.
כך למשל, לצורך ההשוואה, בשנת 2018 קבע בית המשפט כי כלי רכב מסוים יהיה טרקטור משא כפי שקבעו משרדי התחבורה והחקלאות, ולא רכב שטח כפי שקבעה רשות המכס (1).
בשנת 2021 נדרש בית המשפט להכריע לגבי סיווג של אופנוע, ומתח ביקורת על המכס בזו הלשון (2):
"המסמך נחזה כעמדת משרד התחבורה ותמוה כיצד משרד זה קובע עמדה אחרת מעמדת אגף המכס. סתירה מעין זו עלולה לבלבל את האזרח, לגרום לתקלות וליצור ספק, אשר בנסיבות מסויימות יכול ויפעל לטובת האזרח".
בשנת 2023 קבע בית המשפט שכלי רכב מסוים יסווג כמלגזה לפי עמדת משרד התחבורה, ודחה את הסיווג שקבע המכס (3), ואף מתח עליו ביקורת:  
"הטובין שלנו הוגדרו ע"י משרד התחבורה כמלגזות לצורך רישוי שלהם, וקיים טעם לפגם שזרועות שונות של המדינה מגדירות אותם טובין בהגדרה שונה ובלתי עקבית/אחידה".
לטענת משרדנו, גם רשויות מכס בחו"ל סיווגו כלי רכב דומים בפרט 87.01 כטרקטורים, גם אם היה להם ארגז אחורי.
אנו טענו גם כי תוצאת מס של 72-83% מס קניה על כלי רכב חקלאים, אינה סבירה ונוגדת את תכלית החקיקה. אנו סברנו כי מס קניה של 72-83%, שהוא מס ישראלי, נועד להפחית השפעות חיצוניות שליליות כתוצאה משימוש במוצרים. באופן ספציפי בתחום הרכב, המס נועד להפחית זיהום אוויר, תאונות דרכים, עומסי תנועה, נהיגה בשכרות ותופעות שליליות רבות.
תכלית זו, כמובן, אינה מתקיימת כשמדובר בכלי רכב חקלאיים שאינם נוסעים בכבישים, ויתרה מכך, מכיוון שבכלי רכב אלה אין אביזרי בטיחות כמו ABS, כריות אוויר, עמדת המכס מביאה למס המקסימלי ללא הפחתות כלשהן. ובנוסף, טענו כי היבואן מכר את כלי הרכב ולא לקח בחשבון מס כה גבוה (לא "גלגל" את המס), והוספת המס כיום תגרום לו להפסד גדול.
 
עמדת הסיווג של רשות המכס
רשות המכס דחתה את עמדתנו וקבעה שלא מדובר בטרקטורים אלא בכלי רכב שנועדו להובלת טובין. רשות המכס טענה כי גם היצרן מפרסם כי כלי הרכב מסוגלים לשנע מטענים בארגז האחורי שלהם באיזורים חקלאיים, וזה אחד השימושים המרכזיים שלהם.
רשות המכס הסתמכה על כלל 2 לפרק 87 לצו תעריף המכס, לפיו:
"למטרות פרק זה "טרקטורים" משמעו כלי רכב הבנויים בעיקר לגרירה או לדחיפה של כלי רכב אחר, של מכשיר או של מטען, אם הם כוללים אמצעי משני הקשור לשימוש העיקרי של הטרקטור, להובלה של כלים, של זרעים, של דשנים או של טובין אחרים, או לא;" 
רשות המכס טענה כי לאחר בחינת המאפיינים של כלי הרכב שבמחלוקת, נכון שהם מצוידים בוו גרירה ומסוגלים לגרור או לדחוף כלי רכב אחר, אבל זהו מאפיין משני בהם, בעוד שהארגז האחורי שמידותיו לא קטנות, הוא המאפיין העיקרי של כלי הרכב, שהופך אותו לרכב הובלות במקום טרקטור. לצורך הדוגמא, רשות המכס טענה כי גם למשאיות ולטנדרים יש יכולת גרירה מרשימה, אך זה לא הופך אותם לטרקטורים. לפי עמדת רשות המכס, ייחודם של כלים אלה הוא שהם לא צריכים לחבר לעצמם נגרר אחורי עם ארגז להעמדת מטען, משום שאצלם הארגז האחורי הוא מובנה בכלי, ולכן הם מסוגלים לנוע במקומות שטרקטורים עם נגרר מחובר, היו מתקשים.
על כן, בסופו של דבר, בעיניה של רשות המכס, הארגז האחורי להעמסת המטען, הוא שנותן לכלי הרכב את המאפיין העיקרי שלו והוא שקובע את סיווגו לצרכי מכס.
במענה לטענה כי משרדי ממשלה אחרים קבעו שמדובר בטרקטור, השיבה רשות המכס כי רשויות אחרות, מכובדות ככל שיהיו, אינן הסמכות לקבוע סיווג מכס ודווקא יתכן מצב בו רשות מסוימת מגדירה כלי אחרת מאשר רשות המכס. רשות המכס הפנתה לפסק-דין משנת 2019, שם עלה לדיון סיווג של ג'ירופלן (כלי טיס הדומה למסוק), ובו נקבע (4): "העובדה כי משרד התחבורה אישר את שינוי הסיווג אינה מהווה קביה כי זהו הסיווג הנכון לצורכי מס. בכך כי ביחס לעובדה מסוימת יכולות לחול שתי מערכות דינים שונות אין כל חידוש וכך גם בענייננו".
רשות המכס טענה כי סיווג שנקבע בבתי מכס זרים אינו מחייב אותה, ויחד עם זאת הציגה החלטות סיווג שלכאורה תומכות בעמדתה.
באשר לטענת "תכלית החקיקה", לפיה תוצאת מיסוי של 72-83% ביחס לכלי חקלאי אינה סבירה, השיבה רשות המכס כי הסיווג אינו נקבע לפי תכלית אלא לפי כללי סיווג, וביכולתו של היבואן לפנות למחלקה הכלכלית שבהנהלת המכס בבקשה לפטור את הטובין ממס.
   
לסיכום
אז האם כלי הרכב שבמחלוקת הם טרקטורים, או כלי רכב להובלה? איפה עובר הגבול, באילו נסיבות טרקטור מפסיק להיות טרקטור, והופך לרכב הובלה? האם קיימת הצדקה להטיל מס קניה של 72-83% על כלי רכב חקלאיים, בדומה לרכב נוסעים או רכב מסחרי הנוסעים בכביש?
שאלות רציניות אלו אינן מצטמצמות רק למקרה הספציפי, אלא עשויות להיות בעלות השלכות על יבואנים אחרים, המייבאים כלי רכב חקלאיים דומים, ואשר מצוידים גם בארגז אחורי.

הפניות:
(1) ת.א. (מחוזי מרכז-לוד) 372-09-13 דוד לובינסקי בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ ומס קניה (15.2.18).
(2) ת.א. (שלום הרצליה) 57355-12-18 מטרו מוטור שיווק (1981) בע"מ נ' מדינת ישראל (20.1.21).
(3) ת.א. (שלום ת"א) 50142-08-20 א.ליליה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל (30.12.23).
(4) תא"מ (שלום באר שבע) 21839-11-16 יורם פרילינג מערכות נהיגה בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס (23.3.19).