נושא המאמר: מגזימנוב - הגיבור שתמיד מגזים
מאת: רן שבירו - שפריר שמור מאמר למועדפים
מגזימנוב ומינימנוב: שני הקצוות של הגיבור
בתורת המוסר היהודית, וגם אצל חכמי יוון, התקיימה התבוננות עמוקה בנפש האדם ובמידות האופי שלו. אחת התובנות המעניינות היא שהבעיה אינה תמיד עצם התכונה, אלא הנטייה לקחת אותה רחוק מדי לכיוון אחד.
אם בקצה האחד נמצאת העצלות, בקצה השני נמצאת הזריזות המופרזת, ובאמצע נמצאת המידה המאוזנת – חריצות. החריצות מאפשרת לאדם לפעול, להתאמץ ולהתקדם, אבל בלי להפוך את העשייה למרדף בלתי פוסק.
כלומר, יש כאן ציר.
בקצה אחד – חוסר.
בקצה השני – עודף.
ובאמצע – האיזון.
וזה בדיוק מה שמעניין אותי בתסריטאות.
נדמה לי שאפשר לחשוב על הגיבורים שלנו כעל שני טיפוסים בסיסיים: מגזימנוב ומינימנוב.
מגזימנוב מגזים.
מינימנוב ממעיט.
שניהם, כמובן, דופקים לעצמם את החיים.
מינימנוב הוא הגיבור שלא עושה מספיק. הוא לא מעז, לא פועל, לא מתעקש, לא נלחם על מה שהוא רוצה. החיים דורשים ממנו פעולה, אבל הוא נותן להם חצי פעולה. הוא צריך לקפוץ – והוא דורך במקום. הוא צריך לדבר – והוא שותק. הוא צריך לבחור – והוא דוחה.
ומגזימנוב עושה בדיוק את ההפך.
הוא עושה יותר מדי.
הוא מתעקש יותר מדי, שולט יותר מדי, עובד יותר מדי, נלחם יותר מדי, נאחז יותר מדי. הבעיה שלו אינה בהכרח הרצון להשיג את מטרתו. לפעמים אפילו להפך: הוא רוצה אותה בכל כוחו. אלא שהוא רוצה אותה בצורה הלא נכונה.
וכאן נכנסת האמונה המגבילה.
ניקח גיבור ונעניק לו מטרה. אבל במקום לבחור מטרה שרירותית, נביט באמונה המגבילה שלו ונאפשר לה לפגום את המטרה. אם הגיבור מאמין, למשל, שרק אם יהיה מושלם הוא יהיה ראוי לאהבה, המטרה שלו עשויה להפוך להיות הישגית בצורה קיצונית. הוא לא רק רוצה להצליח. הוא חייב להצליח.
וברגע הזה נולד מגזימנוב.
הוא לוקח רעיון שאולי יש בו גרעין בריא – רצון להצליח, להיות אהוב, להגן על משפחתו, להיות עצמאי – ומושך אותו עד הקצה.
אבל אז עולה השאלה: ומה עם מינימנוב?
התשובה שלי קצת מעצבנת.
אולי אין באמת חיה כזאת.
מינימנוב הוא פשוט מגזימנוב שהגזים לצד השני.
הוא עדיין פועל מתוך אותה סטייה מן האמצע. רק שבמקום לומר "אני חייב לעשות הכול", הוא אומר "אין טעם לעשות כלום". במקום שליטה מוחלטת – ויתור מוחלט. במקום פרפקציוניזם – הימנעות. במקום להסתכן בכישלון – לא לנסות בכלל.
שני הגיבורים התרחקו מאותה נקודת אמצע.
וזה אולי מה שהופך אותם לגיבורים דרמטיים.
הסרט אינו חייב ללמד אותם לוותר על המטרה. הוא צריך לגרום להם להבין שהדרך שבה הם רודפים אחריה מעוותת על ידי האמונה המגבילה שלהם.
הגיבור מתחיל בקצה.
העלילה דוחפת אותו עוד ועוד עד שהקצה כבר אינו יכול להחזיק.
ואז, אם עשינו את עבודתנו נכון, הוא מגלה את הדבר הפשוט ביותר:
לא צריך לעבור מקצה אחד לקצה השני.
צריך לחזור לאמצע.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י רן שבירו - שפריר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
