נושא המאמר: הסימטריה הנסתרת של מבנה עלילה
מאת: רן שבירו - שפריר שמור מאמר למועדפים
הסימטריה הנסתרת של מבנה העלילה
אנחנו רגילים לחשוב על מבנה של תסריט כעל קו. נקודה אחת מובילה לנקודה הבאה, המערכה הראשונה מובילה לשנייה, השנייה לשלישית, ובסוף מגיע השיא.
אבל אולי נכון יותר לחשוב על מבנה עלילתי לא כעל קו, אלא כעל ערבסקה.
קחו דף נייר ורשמו עליו את נקודות המפתח של הסיפור. לא את כל הסצנות, רק את האירועים הגדולים באמת. עכשיו הביטו בדף. לפתע אפשר לראות משהו מעניין: רבות מנקודות המפתח בסרט אינן עומדות לבדן. הן מקבלות את משמעותן דווקא מתוך נקודה אחרת הנמצאת בצד השני של הסרט.
כאילו מישהו תכנן את העלילה כך שאפשר יהיה לקפל את הדף באמצע.
בתחילת הסרט נמצא האירוע שמוציא את הגיבור מאיזון. אם מדובר בסיפור שבו הטראומה או האירוע המכונן התרחשו לפני תחילת התסריט, הסרט עשוי להתחיל כבר לאחר המכה. הגיבור מגיע אלינו כשהוא כבר נמצא בצד אחד של המטוטלת.
ובקצה השני נמצא המאבק הגדול של סוף הסרט.
וזה כמעט אותו גיבור — אבל במצב הפוך.
באירוע המכונן הגיבור היה פגיע, חסר אונים, פסיבי. בשיא הסרט הוא ניצב מול הדבר שממנו ברח כל הסיפור, אבל הפעם הוא מגיע אחרת. הוא כבר אינו אותו אדם שהיה בתחילת הדרך.
לכן השיא אינו רק פתרון לבעיה החיצונית. הוא במובן מסוים תמונת המראה של האירוע שהתחיל את הכול.
כאשר האירוע המכונן עצמו נמצא על המסך, קל אפילו יותר לראות את הסימטריה. אפשר להציב אותו בתחילת הדף ואת המאבק הגדול בסופו ולראות כיצד הגיבור עבר ממצב אחד למצב ההפוך.
אבל לא בכל סיפור אנחנו רואים את הטראומה.
לפעמים האירוע המכונן התרחש בעבר, ולכן הסרט מתחיל בנקודה אחרת. במקרה כזה נמצא בתחילת הסרט אירוע מחולל — האירוע שמניע את העלילה — ובצדו השני, בסוף הסרט, נמצא המאבק הגדול. גם כאן אפשר לראות מערכת יחסים: האירוע בתחילת הדרך מציב את הגיבור מול בעיה, ואילו השיא בודק מה הוא מסוגל לעשות איתה לאחר שעבר את כל הדרך.
גם בתוך הסרט קיימות סימטריות קטנות יותר.
בסוף המערכה הראשונה מגיע החטא.
האמונה המגבילה של הגיבור, שהייתה עד עכשיו תפיסת עולם, הופכת לפעולה. הגיבור בוחר במטרה או בדרך פעולה המעוותת על ידי האמונה הזאת. הוא עושה משהו מפני שהוא מאמין שהדרך הזאת תפתור את הבעיה.
ובסוף המערכה השנייה מגיע העונש.
המציאות גובה ממנו את המחיר.
מה שנזרע בסוף המערכה הראשונה חוזר אליו בסוף המערכה השנייה, רק שכעת התוצאה כבר אינה ניתנת להכחשה. החטא והעונש הם שני צדדים של אותה פעולה עלילתית.
ואז מגיעה הסימטריה המעניינת ביותר בעיניי.
הרבע השני של הסרט הוא המקום שבו הגיבור מתחיל להצליח.
הוא מצא את דפוס הפעולה שלו. הוא פועל על פי האמונה שלו, ולרגע נדמה שהאמונה הזאת אפילו נכונה. הוא משיג הישגים. הוא מתקדם. אולי אפילו נדמה לו שהוא סוף סוף הבין איך העולם עובד.
אבל אם הרבע השני הוא חצי הכוס המלאה, הרבע השלישי הוא הרגע שבו רואים את חצי הכוס הריקה.
אותו דפוס פעולה שעבד קודם מתחיל להיכשל.
אותה אמונה שנתנה לגיבור כוח מתחילה לייצר את התוצאות ההפוכות. ההצלחות של הרבע השני הופכות בהדרגה לכישלונות של הרבע השלישי.
לא מפני שהכותב החליט שעכשיו צריך "להעלות את המתח", אלא מפני שהסיפור עצמו מתחיל לחשוף את המחיר של הדרך שבה בחר הגיבור.
ובדיוק באמצע נמצא נקודת האמצע.
היא משמשת כציר שעליו המבנה מסתובב.
לפניה העלילה נעה בכיוון מסוים. אחריה היא מתחילה לנוע בכיוון ההפוך. לעיתים מדובר בשינוי של כמעט מאה ושמונים מעלות: הגיבור מבין משהו, מגלה משהו, מאבד משהו או חווה אירוע שמאלץ אותו להסתכל מחדש על המציאות.
לכן נקודת האמצע היא לא רק עוד נקודה ברשימה.
היא הציר של הערבסקה כולה.
אם נרשום את נקודות המפתח על דף, נקבל משהו דומה לזה:
אירוע מכונן ? אירוע מחולל ? החטא ? הצלחות ? נקודת האמצע ? כישלונות ? העונש ? המאבק הגדול
וככל שמתקרבים למרכז, מתחילים לראות שהנקודות אינן סתם מסודרות לפי סדר כרונולוגי. הן מגיבות זו לזו.
ההתחלה מדברת עם הסוף.
החטא מדבר עם העונש.
ההצלחות מדברות עם הכישלונות.
ונקודת האמצע נמצאת ביניהן כמו ציר.
לכן אולי אחד הדברים היפים ביותר במבנה עלילתי הוא שאפשר לגלות בו סימטריה גם בלי לתכנן אותה באופן מתמטי.
אם היינו יכולים לקחת את דף התסריט, לקפל אותו בדיוק באמצע ולהניח את שני חצאיו זה על זה, היינו מגלים שהסיפור אינו סימטרי באופן מושלם — אבל הוא שואף לסימטריה.
וזו אולי אחת הדרכים הפשוטות ביותר להבין מבנה.
לא לשאול רק:
"מה קורה עכשיו?"
אלא גם:
"למה הדבר הזה נמצא דווקא כאן, ומה נמצא בצד השני שלו?"
כי לפעמים המבנה של הסיפור מתגלה לא כשמסתכלים עליו משמאל לימין.
אלא כשמקפלים אותו באמצע.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י רן שבירו - שפריר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
