נושא המאמר: תסריטאות: ג'וזף קמפבל vs מבנה המטוטלת
מאת: רן שבירו - שפריר שמור מאמר למועדפים
מסע הגיבור היהודי: לא להרוג את הדרקון, אלא לתקן את האדם
ג'וזף קמפבל חיפש את הסיפור שמתחת לכל הסיפורים. הוא השווה בין מיתוסים, אגדות ומסורות מתרבויות שונות וניסה למצוא את התבנית המשותפת להם: הגיבור יוצא מעולמו המוכר, עובר סדרה של מבחנים, פוגש כוחות שעוזרים לו או מאיימים עליו, מגיע אל הנקודה הקשה ביותר במסע, ולבסוף חוזר לעולם כשהוא נושא איתו משהו חדש.
זהו "מסע הגיבור".
אבל כשמסתכלים על סיפורי התנ"ך דרך המשקפיים האלה, מתגלה דבר מעניין: הסיפור היהודי אמנם מכיל לא מעט מן המרכיבים של מסע הגיבור, אבל הוא אינו מסתפק בהם.
משה יוצא מביתו. אברהם עוזב את ארצו. יוסף נזרק לבור, יורד למצרים ועובר מסע של נפילה ועלייה. דוד בורח, נרדף וחוזר. לכאורה, כל המרכיבים המוכרים נמצאים שם.
אלא שהשאלה המרכזית בסיפור היהודי אינה רק: האם הגיבור יצליח לעבור את המסע?
השאלה היא: מי יהיה האדם שיעבור אותו?
וזה הבדל עצום לתסריטאי.
הדרקון אינו תמיד האנטגוניסט
במיתוסים רבים, המכשול הגדול של הגיבור מקבל צורה חיצונית. יש דרקון, מפלצת, מלך מרושע, אויב או כוח שמונע מהגיבור להשיג את מבוקשו.
הגיבור צריך להתגבר עליו.
אבל בסיפורים היהודיים האויב החיצוני אינו תמיד לב העניין. לפעמים האויב האמיתי נמצא בתוך האדם עצמו.
פרעה יכול להיות אויבו של משה, אבל הסיפור של משה אינו מסתיים בכך שפרעה הובס. המטרה הגדולה יותר היא שמשה יהפוך לאדם שמסוגל לשאת שליחות.
גם אברהם אינו עובר רק מסע גיאוגרפי. הוא עובר סדרה של ניסיונות המעמידים את האמונה, הנאמנות והזהות שלו למבחן.
כלומר, האירועים החיצוניים אינם בהכרח הסיפור.
הם המכשיר שמפעיל את הסיפור הפנימי.
וזה בדיוק המקום שבו אפשר לחבר את הסיפור היהודי לרעיון של האמונה המגבילה.
הטראומה היא חומר גלם, לא הסיפור
אפשר לחשוב על סיפור כעל שרשרת של אירועים: משהו קרה לגיבור, בעקבותיו הוא פועל, המציאות מגיבה, הוא נכשל, מנסה שוב ולבסוף משתנה.
אבל האירוע כשלעצמו אינו מעניין במיוחד.
מה שמעניין הוא מה האדם למד ממנו.
שני אנשים יכולים לעבור אירוע דומה ולהגיע למסקנות הפוכות לחלוטין. אחד עשוי להחליט שאסור לסמוך על אף אדם. אחר עשוי להחליט שהוא חייב לסמוך דווקא על אנשים. האירוע זהה; האמונה שנולדה ממנו שונה.
מכאן אפשר לנסח עיקרון חשוב לכתיבה:
העבר הוא חומר הגלם של הדמות. האמונה שהיא בונה ממנו היא מנוע העלילה.
ולכן אין הכרח שהתסריטאי ימציא לגיבור טראומה מפוארת. לפעמים די בכך שהגיבור מחזיק בתפיסת עולם מסוימת, והעלילה תציב אותה שוב ושוב מול המציאות.
החטא ועונשו
במובן הזה, אפשר לראות בסיפור היהודי מבנה דרמטי מעניין במיוחד.
הגיבור מחזיק בתפיסה מסוימת. התפיסה הזאת מובילה אותו לבחור בדרך מסוימת. בשלב מסוים האמונה הופכת למעשה.
זהו ה"חטא".
לא בהכרח חטא במובן הדתי של המילה, אלא הרגע שבו האמונה השגויה מפסיקה להיות רעיון תיאורטי והופכת לדפוס פעולה.
ואז מגיע ה"עונש".
המציאות מתחילה להראות לגיבור את המחיר של הדרך שבה בחר.
בתחילת הסרט הוא עוד יכול להאמין שהשיטה שלו עובדת. אפילו ייתכן שהיא באמת עובדת לזמן מה. הוא משיג הצלחות, מנצח, מרוויח, מתקדם.
אבל בסופו של דבר המטוטלת חוזרת אליו.
ההצלחה הראשונית מתגלה כמלכודת.
וזה אולי אחד הדברים היפים ביותר במבנה העלילתי: הגיבור אינו חייב להיכשל מיד. להפך. לפעמים הדרך השגויה חייבת לעבוד מספיק זמן כדי שהוא יאמין בה באמת.
ומהו הניצחון?
כאן מגיע ההבדל המהותי.
בסיפור שבו הדרקון הוא הבעיה, הניצחון הוא הריגת הדרקון.
בסיפור שבו האמונה המגבילה היא הבעיה, הניצחון הוא שהגיבור כבר אינו אותו אדם שהיה בתחילת הדרך.
לכן המערכה השלישית אינה חייבת להיות רק הקרב האחרון נגד האנטגוניסט.
המאבק האמיתי יכול להיות בין שתי תפיסות עולם.
מצד אחד עומדת המחשבה המגבילה שהפעילה את הגיבור לאורך הסרט.
ומולה מופיעה המחשבה החדשה, הבריאה יותר, שהגיבור עדיין מתקשה להאמין בה.
הוא אינו רק צריך לנצח את אויבו.
הוא צריך להיות מסוגל לפעול אחרת.
וזה מסביר מדוע בסיפורים הגדולים רגע ההכרעה מרגיש לעיתים קרובות כמו רגע מוסרי ולא רק כמו רגע של פעולה.
הגיבור יכול היה לבחור שוב בדרך הישנה.
אבל הפעם הוא בוחר אחרת.
אולי זו הסיבה שהסיפור היהודי כל כך שימושי לתסריטאי
קמפבל לימד אותנו לחפש את המבנה שמתחת לסיפור.
המסורת היהודית יכולה ללמד אותנו לחפש את האדם שמתחת למבנה.
לא רק: מה קרה לגיבור?
אלא: מה הוא למד ממה שקרה לו?
לא רק: מי האנטגוניסט?
אלא: איזו תפיסה של הגיבור מאפשרת לאנטגוניסט להשפיע עליו?
לא רק: איזה מכשול הוא צריך לעבור?
אלא: איזה אדם הוא צריך להפוך להיות כדי לעבור אותו?
ואולי כאן נמצא חיבור מעניין בין תורת הסיפור המודרנית לבין הסיפור היהודי העתיק.
הגיבור יוצא למסע, אבל המסע אינו המטרה.
האירועים אינם המטרה.
אפילו הניצחון אינו בהכרח המטרה.
כל אלה הם הכלים שבאמצעותם הסיפור עושה את הדבר החשוב באמת:
הוא לוקח אדם שנמצא בקצה אחד של המטוטלת, מטלטל אותו עד שהאמונה הישנה שלו נשברת, ומאפשר לו למצוא את הדרך חזרה אל האמצע.
לא להרוג את הדרקון.
לתקן את האדם.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י רן שבירו - שפריר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
