|
|
 |
נושא המאמר: תסריטאות: ג'ון טרובי vs תיאוריית המטוטלת
מאת: רן שבירו - שפריר שמור מאמר למועדפיםג'ון טרובי מול תיאוריית המטוטלת: האם הסיפור הוא מסע או תנודה?
ג'ון טרובי הוא אחד ממורי התסריטאות הבולטים שפיתחו דרך שיטתית להבנת הסיפור. בספרו The Anatomy of Story הוא מציע להסתכל על הסיפור כמערכת של חלקים המחוברים זה לזה: חולשה וצורך, רצון, אויב, תוכנית, מאבק וגילוי עצמי. עבור הכותב, זו דרך מעשית לפרק סיפור לגורמים ולהבין מה כל חלק עושה.
אבל אם מסתכלים על הסיפור מזווית אחרת, אפשר לשאול שאלה פשוטה:
אולי הסיפור אינו באמת מסע מנקודה אחת לנקודה אחרת, אלא תנועה מתמדת מצד אחד של הנפש אל הצד השני?
כאן נכנסת תיאוריית המטוטלת.
טרובי מתאר את השינוי. המטוטלת מתארת את התנועה
אצל טרובי, הגיבור מתחיל עם חולשה פסיכולוגית או מוסרית. יש לו צורך פנימי שעליו הוא אינו מודע, ובמקביל הוא רוצה להשיג דבר מה בעולם החיצוני. במהלך העלילה הרצון הזה מתנגש במכשולים ובכוחות המתנגדים לו, עד שהגיבור מגיע לגילוי עצמי ולשינוי.
זהו מודל של התפתחות.
תיאוריית המטוטלת אינה מתנגדת לכך. היא פשוט שמה את הדגש במקום אחר.
היא אומרת שהשינוי אינו מתרחש בחלל ריק. הגיבור מתחיל בנקודה מסוימת של חוסר איזון. לאחר מכן הוא פועל מתוך אותו חוסר איזון, והפעולות שלו דוחפות אותו אל הצד השני. המציאות מגיבה, הגיבור מקבל מכה, משנה את כיוון תנועתו, ולעיתים עובר אפילו אל הקיצוניות הנגדית.
בסופו של דבר הוא אינו אמור להגיע לקצה החדש.
הוא אמור למצוא את דרך האמצע.
החולשה של טרובי והאמונה המגבילה
אחד החיבורים המעניינים בין שתי הגישות נמצא במושג החולשה של טרובי.
טרובי מדבר על חולשה פסיכולוגית ומוסרית של הגיבור. בתיאוריית המטוטלת אפשר להעמיק את הרעיון ולשאול:
איזו אמונה גורמת לגיבור להתנהג כך?
אם אדם מאמין, למשל, ש"רק מי ששולט בכל דבר יכול להיות בטוח", המטרה שלו עשויה להיגזר באופן טבעי מן האמונה הזאת. הוא ינסה להשיג שליטה, כוח, כסף, מעמד או ודאות.
אבל המטרה אינה בהכרח הבעיה.
הבעיה היא המחשבה שמאחוריה.
לכן אפשר לראות את המטרה של הגיבור כמעין ביטוי חיצוני של חוסר האיזון הפנימי שלו. הוא אינו רק רוצה משהו. הוא רוצה אותו בגלל האופן שבו הוא מפרש את העולם.
כאן המטוטלת מתחילה לזוז.
המטרה היא החטא
במקום לראות את תחילת העלילה רק כשלב שבו הגיבור מקבל מטרה, אפשר להסתכל עליה כרגע שבו האמונה המגבילה הופכת למעשה.
האמונה הייתה קיימת קודם.
המטרה נותנת לה כיוון.
והפעולה הראשונה המשמעותית של הגיבור היא הרגע שבו הוא אומר, למעשה: "כך אני הולך לפעול בעולם."
זהו החטא של הסיפור.
לא בהכרח חטא במובן הדתי של המילה, אלא סטייה מן הדרך הנכונה. הגיבור בוחר לפעול על פי תפיסת העולם השגויה שלו.
ומכאן מתחילה המטוטלת להגיב.
הרבע השני: הנקמה המתוקה של המציאות
בתחילת המערכה השנייה קורה דבר מעניין. דפוס הפעולה של הגיבור עדיין עובד.
וזה בדיוק מה שהופך את החלק הזה לכל כך מפתה.
הגיבור פועל על פי האמונה שלו — ומצליח.
אם הוא מאמין שכוח הוא הפתרון, הכוח עובד.
אם הוא מאמין שאסור לסמוך על אחרים, העצמאות שלו משתלמת.
אם הוא מאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים, האמצעים מביאים תוצאות.
לרגע נדמה שהגיבור צדק.
אבל כאן המטוטלת מתחילה את התנופה שלה לכיוון הנגדי.
ההצלחה של הרבע השני היא למעשה חלק מהבעיה. היא מאפשרת לגיבור להעמיק בדפוס הפעולה השגוי שלו. הוא מקבל עוד ועוד הוכחות לכך שהדרך שלו עובדת.
עד שהיא מפסיקה לעבוד.
הרבע השלישי: חצי הכוס הריקה
בשלב הבא של הסרט המציאות מתחילה לגבות את המחיר.
מה שנראה בתחילת המערכה השנייה כהצלחה מתחיל להראות את הצד השני שלו.
הגיבור השיג משהו, אבל איבד משהו אחר.
הוא ניצח, אבל היחסים שלו נהרסו.
הוא קיבל כוח, אבל איבד חירות.
הוא השיג את המטרה, אבל גילה שהיא אינה מספקת אותו.
זהו הרגע שבו המטוטלת נמצאת בצד הנגדי.
הגיבור כבר אינו יכול להמשיך להאמין באותה אמונה כפי שהאמין בה בתחילת הסרט.
ואז מגיע הכישלון המבורך של סוף המערכה השנייה.
הוא מבורך משום שהוא הורס את מה שהגיבור חשב שהוא צריך לשמור עליו.
הגילוי של טרובי והדרך האמצעית
כאן שתי השיטות נפגשות שוב.
טרובי מדבר על Self-Revelation — גילוי עצמי.
הגיבור מגלה משהו על עצמו ועל הדרך שבה הוא חי.
בתיאוריית המטוטלת, הגילוי הזה הוא ההבנה שהקצה שאליו הגיע אינו טוב יותר מן הקצה שממנו יצא.
אם בתחילת הסרט הוא היה חסר אחריות, הוא אינו צריך להפוך לאדם נוקשה ושולט.
אם הוא היה תלוי באחרים, הוא אינו צריך להפוך לאדם מבודד.
אם הוא היה רך מדי, הוא אינו צריך להפוך לאכזרי.
הוא צריך למצוא את האמצע.
וזו נקודה חשובה: השינוי של הגיבור אינו בהכרח מעבר מאמונה אחת לאמונה ההפוכה.
לפעמים זו בדיוק הטעות.
השינוי האמיתי הוא ההבנה ששני הקצוות שגויים.
המערכה השלישית: המאבק האמיתי
מנקודת המבט הזאת, המאבק במערכה השלישית אינו באמת רק מאבק נגד האנטגוניסט.
האנטגוניסט הוא הכוח החיצוני שמכריח את הגיבור לפעול.
אבל המאבק האמיתי מתרחש בתוך הגיבור.
הוא כבר ראה את המחיר של האמונה הישנה.
הוא כבר איבד את הביטחון שהיה בה.
עכשיו עליו לפעול בדרך חדשה.
וזה קשה יותר מכל קרב חיצוני, משום שהגיבור צריך לוותר על דפוס הפעולה שהגן עליו במשך שנים.
במונחים של תיאוריית המטוטלת, זוהי נקודת החזרה אל המרכז.
במונחים של טרובי, זהו רגע הגילוי העצמי והבחירה המוסרית החדשה.
שתי השפות מתארות את אותה תופעה מזוויות שונות.
למה המטוטלת אינה מחליפה את טרובי
המטרה של תיאוריית המטוטלת אינה לומר שטרובי טעה.
להפך.
הכוח של המודל של טרובי נמצא ביכולת שלו לפרק את הסיפור למרכיבים ולשאול את הכותב שאלות מדויקות: מה הגיבור רוצה? מה הוא צריך? מי מתנגד לו? מהי החולשה שלו? מה עליו לגלות?
תיאוריית המטוטלת שואלת שאלה אחרת:
מה גורם לכל המרכיבים האלה לנוע?
היא מנסה לראות את העלילה לא כאוסף של תחנות אלא כמערכת דינמית.
הגיבור אינו פשוט עובר מ"חולשה" ל"גילוי".
הוא מיטלטל.
הוא מגיב.
הוא מקצין.
המציאות מגיבה אליו.
הוא מקצין בכיוון השני.
ואז, אם הסיפור בנוי נכון, הוא מגלה שהפתרון אינו נמצא באף אחד מן הקצוות.
הוא נמצא באמצע.
הסיפור אינו רק מסע
אולי זה ההבדל העמוק ביותר בין שתי הגישות.
מודל של מסע אומר:
הגיבור נמצא כאן ? עובר תהליך ? ומגיע לשם.
מודל המטוטלת אומר:
הגיבור נמצא כאן ? פועל ? המציאות מגיבה ? הוא נע לשם ? המציאות מגיבה שוב ? הוא חוזר ? ולבסוף מבין מדוע היה עליו למצוא את האמצע.
לכן הסיפור אינו רק סיפור על שינוי.
הוא סיפור על איזון.
והעלילה כולה היא הדרך שבה החיים עצמם מלמדים את הגיבור את מה שהמחשבה שלו לא הצליחה ללמד אותו.
אולי זו גם הסיבה שסיפורים טובים מרגישים לנו לעיתים כל כך אנושיים. בני אדם אינם משתנים בקו ישר. אנחנו מגזימים, מתקנים, מגזימים בכיוון ההפוך, נכשלים, חוזרים, ורק אז מבינים שהפתרון היה איפשהו באמצע.
ג'ון טרובי נותן לכותב מפה של הסיפור.
תיאוריית המטוטלת מציעה להסתכל על התנועה שמתרחשת בתוך המפה.
ובסופו של דבר, אולי העלילה אינה הדרך שבה הגיבור מגיע ליעד.
אולי העלילה היא הדרך שבה הוא מגלה מדוע הוא בכלל היה צריך להפסיק ללכת לקצוות.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י רן שבירו - שפריר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
|
