|
|
 |
נושא המאמר: תיאוריית המטוטלת: השם המודרני לעבודת המידות של חז"ל מאת: רן שבירו - שפריר שמור מאמר למועדפיםתיאוריית המטוטלת: השם המודרני לעבודת המידות של חז״ל
יש משהו כמעט משעשע בניסיון להמציא שמות חדשים לרעיונות ישנים.
בעולם התסריטאות אנחנו מדברים היום על שינוי, קשת דמות, אמונה מגבילה, דפוס פעולה, קיצוניות ואיזון. אני מציע לכנות את התנועה הזאת בשם פשוט: תיאוריית המטוטלת.
אבל ככל שאני חושב עליה יותר, אני מבין שייתכן שאין כאן תיאוריה חדשה כלל.
יכול להיות ש"תיאוריית המטוטלת" היא בסך הכול שם מודרני לתפיסה עתיקה מאוד של נפש האדם — תפיסה שחז"ל וחכמי המידות עסקו בה במשך מאות שנים.
הם פשוט לא קראו לזה מטוטלת.
האדם נוטה לקיצוניות
אחת התובנות העמוקות של תורת המידות היא שהבעיה האנושית אינה תמיד בתכונה עצמה, אלא במידה שבה היא מופיעה.
אדם צריך אומץ, אבל אומץ מופרז עלול להפוך לפזיזות. הוא צריך זהירות, אבל זהירות מופרזת עלולה להפוך לפחדנות. הוא צריך נדיבות, אבל נדיבות ללא גבול עלולה להפוך לחוסר אחריות. הוא צריך ענווה, אבל ענווה קיצונית עלולה לגרום לו למחוק את עצמו.
כלומר, בין שני קצוות קיים מרחב של איזון.
וזה בדיוק המקום שבו המטוטלת נכנסת לתמונה.
כאשר אדם נמצא בקצה אחד, הוא לא תמיד מסוגל לקפוץ מיד אל האמצע. לפעמים הוא צריך לנוע קודם אל הצד השני.
מי שחי בפחד עשוי ללמוד אומץ דווקא באמצעות מעשה שנראה בתחילה קיצוני.
מי שהיה פסיבי עשוי להפוך לאגרסיבי לפני שילמד אסרטיביות.
מי שהיה מרצה את כולם עשוי לעבור תקופה שבה הוא אומר "לא" כמעט לכל דבר, עד שילמד להציב גבול בלי להפוך לאדם אטום.
הקיצוניות השנייה אינה בהכרח היעד.
היא יכולה להיות שלב בדרך חזרה אל האמצע.
כאן נמצא הסיפור
וזו בדיוק הסיבה שהתובנה הזאת מעניינת כל כך את התסריטאי.
כי הגיבור בסיפור כמעט אף פעם אינו מתחיל את הסרט באמצע.
הוא מגיע כשהחיים כבר הוציאו אותו מאיזון.
יש בו פצע, חוויה, כישלון או מערכת אמונות שגרמה לו לפתח דרך מסוימת להתמודד עם העולם. הדרך הזאת אולי אפילו הייתה יעילה בעבר. אלא שמה שהיה פעם פתרון הפך בהדרגה לבעיה.
הגיבור אינו בהכרח אדם "רע".
הוא אדם שהלך רחוק מדי.
ומכאן מתחילה המטוטלת.
האירוע הכונן מוציא אותו ממקומו. הוא מגיב מתוך המערכת הקיימת שלו, ומנסה להשיג מטרה באמצעות אותה אמונה שהביאה אותו למצבו הנוכחי.
בהתחלה זה אפילו עובד.
וזה חשוב.
כי אם דפוס הפעולה שלו היה מטופש לחלוטין, לא היה לנו סיפור.
הוא עובד מספיק טוב כדי שהגיבור יאמין בו.
אבל ככל שהעלילה מתקדמת, המחיר עולה.
הגיבור מגזים.
הוא הולך רחוק יותר.
ואז מגיעה הנקודה שבה המציאות אינה מאפשרת לו להמשיך.
הוא נכשל.
זהו הרגע שבו המטוטלת מתחילה לחזור.
עבודת המידות
כאן אפשר לראות עד כמה הרעיון קרוב לתורת המידות היהודית.
עבודת המידות אינה רק ניסיון להפוך אדם "טוב יותר". היא ניסיון לברר מה קורה בתוך נפש האדם כאשר מידה מסוימת יוצאת מאיזון.
האדם אינו נדרש בהכרח לעקור מתוכו את התכונה.
הוא נדרש ללמוד להשתמש בה נכון.
וזה הבדל עצום.
אדם אינו צריך להיפטר מהאומץ שלו. הוא צריך ללמוד מתי להיות אמיץ.
הוא אינו צריך להיפטר מהרגישות שלו. הוא צריך ללמוד כיצד להיות רגיש בלי להיות משותק.
הוא אינו צריך להיפטר מהשאפתנות שלו. הוא צריך ללמוד כיצד לשאוף בלי שהשאיפה תנהל אותו.
במילים אחרות: התיקון אינו תמיד החלפה של תכונה בתכונה אחרת.
התיקון הוא השבת המידה למקומה.
וזו למעשה תנועת המטוטלת.
גם חז"ל הכירו את התנועה אל הקצה
הדבר המעניין הוא שבספרות חז"ל ובספרות המוסר לא תמיד מוצאים המלצה פשוטה להישאר מיד באמצע.
הרמב"ם, למשל, מתאר את "הדרך האמצעית" כדרך הראויה במידות רבות, אך דווקא בדיון על תיקון המידות הוא מביא רעיון מעניין: כאשר אדם נטה במידה מסוימת אל קצה אחד, לעיתים עליו להרגיל את עצמו במשך זמן מה לקצה השני, ורק לאחר מכן לשוב אל דרך האמצע.
זהו כמעט תיאור מפורש של מטוטלת.
מי שנוטה לקמצנות יתר אינו בהכרח מתקן את עצמו באמצעות "קצת יותר נדיבות". עליו לתרגל נתינה.
מי שנוטה לגאווה אינו מתקן את עצמו רק באמצעות מחשבה על איזון. עליו לעבוד על מידת הענווה.
המטרה היא האמצע, אבל הדרך אל האמצע יכולה לעבור דרך תנועה חזקה בכיוון ההפוך.
וזו נקודה שכל כך מתאימה לכתיבת דמויות.
הגיבור אינו לומד שיעור. הוא עובר תנועה
אחת הטעויות הנפוצות בכתיבת דמויות היא לחשוב שהגיבור צריך להבין משהו.
אבל הבנה לבדה אינה שינוי.
גיבור יכול לדעת במשך תשעים דקות שהוא צריך להפסיק לשלוט באנשים ועדיין להמשיך לשלוט בהם.
השינוי האמיתי מתרחש כאשר הוא נאלץ לפעול אחרת.
לכן אפשר לחשוב על העלילה כעל תהליך של עבודת מידות.
בתחילת הסרט הגיבור נמצא בקצה מסוים.
הוא מחזיק באמונה שמצדיקה את ההתנהגות שלו.
המטרה שלו נגזרת ממנה.
הפעולות שלו נובעות ממנה.
והעלילה נותנת לו שוב ושוב הזדמנויות לבדוק האם הדרך הזאת באמת עובדת.
ברבע השני הוא אפילו עשוי להצליח יותר מאי פעם.
זוהי הנקמה המתוקה של המטוטלת: הגיבור מקבל הוכחה לכך שהאמונה שלו נכונה.
אבל ברבע השלישי מתחילים להופיע המחירים.
מה שעבד מתחיל להתפרק.
חצי הכוס הריקה מתגלה.
ובסוף המערכה השנייה הגיבור מגיע לנקודת השבר.
הוא לא רק הפסיד.
הוא איבד את האמונה שהפעילה אותו.
הכישלון הוא ברכה
לכן הכישלון הגדול של סוף המערכה השנייה הוא לעיתים הרגע החשוב ביותר בסיפור.
מבחוץ זה נראה כאסון.
מבחינה דרמטית, זה רגע של תיקון.
הגיבור סוף סוף מגלה שהבעיה לא הייתה רק בעולם שמסביבו.
הבעיה הייתה גם באופן שבו הוא פירש את העולם.
הוא רדף אחרי מטרה שנבעה מאמונה מוגבלת.
הוא פעל על פי האמונה הזאת.
הוא הצליח.
הוא נכשל.
ובסופו של דבר הוא נאלץ לשאול את השאלה שלא היה מסוגל לשאול בתחילת הסרט:
אולי אני טועה?
זהו רגע של עבודת מידות.
לא במובן הדתי הצר של המילה, אלא במובן העמוק של בירור האדם את עצמו.
ומה קורה במערכה השלישית?
כאן מתרחשת התנועה האחרונה של המטוטלת.
הגיבור חוזר אל העולם, אבל הוא כבר אינו אותו אדם.
הוא אינו חוזר אל הקצה שממנו התחיל.
הוא גם אינו נשאר בקצה שאליו נדד במהלך הסיפור.
הוא מוצא דרך שלישית.
דרך אמצע.
ולכן במערכה השלישית המאבק האמיתי אינו בהכרח מול האנטגוניסט.
האנטגוניסט הוא פעמים רבות רק הביטוי החיצוני של הקונפליקט.
המאבק העמוק יותר מתרחש בתוך הגיבור: בין המחשבה הישנה שהפעילה אותו לבין המחשבה החדשה שהוא גילה.
האמונה המגבילה שלו רוסקה.
אבל עדיין נשאר דפוס הפעולה הישן.
האם הוא יחזור אליו ברגע האמת?
או שהוא יפעל הפעם מתוך מידה חדשה?
כאן מתרחשת ההכרעה.
המחשבה המשוררת מנצחת את המחשבה המגבילה.
והגיבור אינו רק משיג את מטרתו.
הוא נעשה מסוגל להשתמש בעצמו באופן אחר.
אולי זו הסיבה שסיפורים עובדים
ייתכן שזו גם הסיבה לכך שמבנים עלילתיים שונים, שנוצרו בתקופות שונות ועל ידי מורים שונים, מצליחים שוב ושוב לתאר תנועות דומות.
סיד פילד מדבר על מערכות ונקודות מפנה.
רוברט מקי מדבר על ערכים, קונפליקט ושינוי.
לינדה סגר מדברת על דמויות, מכשולים ושינוי.
ג'ון טרובי מדבר על חולשה, צורך, תשוקה ושינוי.
כריסטופר ווגלר מתאר מסע של יציאה, ניסיון וחזרה.
השמות שונים.
השיטות שונות.
אבל מתחת להבדלים אפשר לזהות תנועה עתיקה יותר:
האדם יוצא מאיזון, מתרחק עוד יותר, משלם מחיר, מגלה את טעותו וחוזר אל מקום נכון יותר.
וזה בדיוק מה שמטוטלת עושה.
היא נעה מצד לצד.
אבל המטרה של התנועה אינה להישאר בקצה.
המטרה היא להגיע לנקודת האיזון.
תיאוריית המטוטלת אינה תחליף לתיאוריות התסריטאות
לכן איני מציע את תיאוריית המטוטלת כעוד שיטת כתיבה שצריך להוסיף למדף.
להפך.
אני חושב שהיא יכולה להיות דרך פשוטה להסתכל על רבות מהשיטות שכבר קיימות.
במקום לשאול את עצמנו:
"מה קורה עכשיו במערכה השנייה?"
אפשר לשאול:
"לאיזה צד המטוטלת של הגיבור נעה עכשיו?"
במקום לשאול:
"מה האנטגוניסט עושה?"
אפשר לשאול:
"איזו מידה בגיבור מוצאת עכשיו את הקצה שלה?"
ובמקום לשאול:
"איזו תובנה הגיבור צריך ללמוד?"
אפשר לשאול:
"מאיזה קצה הוא הגיע, ולאיזה קצה הוא צריך להגיע כדי שיוכל סוף סוף למצוא את האמצע?"
פתאום מבנה העלילה הופך להיות פחות אוסף של נקודות על דף ויותר תיאור של נפש בתנועה.
וזה אולי כל הרעיון.
תיאוריית המטוטלת היא שם מודרני לתובנה עתיקה: האדם צריך לעבוד על מידותיו, והדרך אל האיזון אינה תמיד קו ישר. לפעמים כדי לחזור אל האמצע, צריך קודם להרגיש עד כמה רחוק אפשר להגיע אל הצד השני.
הסיפור הטוב הוא בדיוק התנועה הזאת.
לא סיפור על אדם שמקבל עצה.
אלא סיפור על אדם שנע מקצה לקצה — עד שהוא מגלה היכן באמת נמצא האמצע.
m.facebook.com/profile.php?id=100091337859153&locale=he_il
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י רן שבירו - שפריר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
 |







|