נושא המאמר: תסריטאות: בלאק סניידר ועבודת המידות של חז"ל
מאת: רן שבירו - שפריר שמור מאמר למועדפים
בלייק סניידר מול עבודת המידות של חז"ל: אותו סיפור, מבחוץ ומבפנים
בלייק סניידר לא כתב ספר על עבודת המידות.
הוא כתב ספר על תסריטאות.
בספרו Save the Cat! הוא הציע שיטה מעשית לבניית סיפור באמצעות סדרה של נקודות מפתח, או Beats. יש את תמונת הפתיחה, האירוע המחולל, ההתלבטות, הכניסה למערכה השנייה, נקודת האמצע, ההסתבכות, המשבר, ולבסוף העימות והסיום.
לכאורה, אין קשר בין השיטה הזאת לבין עבודת המידות של חז"ל.
אבל אם מסתכלים על הדברים לא כעל שתי שיטות כתיבה, אלא כשתי דרכים לתאר שינוי של אדם, מתגלה קשר מעניין.
אפשר לנסח אותו כך:
סניידר מתאר את השינוי של הגיבור דרך האירועים שקורים לו. עבודת המידות מתארת את השינוי דרך מה שקורה בתוכו.
כלומר, האחד מסתכל על העלילה מבחוץ.
השני מסתכל על האדם מבפנים.
וזה בדיוק החיבור.
הגיבור מתחיל עם מידה לא מתוקנת
כדי שתהיה עלילה, הגיבור צריך להתחיל במקום כלשהו.
הוא רוצה משהו.
הוא מתנהל בדרך מסוימת.
הוא מאמין שהדרך הזאת נכונה.
אבל בדרך כלל יש פער בין מה שהוא חושב שהוא צריך לבין מה שהוא באמת צריך ללמוד.
זהו למעשה המקום שבו אפשר להכניס את מושג עבודת המידות.
הגיבור מגיע אל הסיפור עם מידה שאינה מאוזנת.
הוא פחדן מדי.
גאוותן מדי.
אנוכי מדי.
תלותי מדי.
כועס מדי.
או אולי אפילו בעל מידה טובה שהפכה לקיצונית.
הבעיה אינה בהכרח שהוא "אדם רע".
הבעיה היא שהוא אדם שאינו מאוזן.
וכאן מתחיל הסיפור.
ה־Catalyst: המציאות מפריעה למידה להמשיך לעבוד
אצל סניידר מגיע ה־Catalyst — האירוע שמוציא את הגיבור מהשגרה.
מישהו מת.
מישהו נכנס לחייו.
הוא מפוטר.
הוא מתאהב.
הוא מקבל משימה.
העולם שלו משתנה.
אבל אם אנחנו מסתכלים על האירוע דרך עבודת המידות, האירוע אינו הדבר החשוב ביותר.
החשוב הוא שהאירוע מוציא את המידה של הגיבור מהאיזון.
אם הגיבור רגיל לשלוט בכל דבר, פתאום מגיע מצב שאי אפשר לשלוט בו.
אם הוא רגיל לברוח, מגיע מצב שאי אפשר לברוח ממנו.
אם הוא רגיל לסמוך רק על עצמו, הוא נאלץ להזדקק לאחרים.
כלומר, העלילה אינה סתם זורקת על הגיבור צרה.
היא מכניסה אותו לסביבה שבה המידה הישנה שלו כבר אינה מספיקה.
ה־Debate: האדם עדיין רוצה להישאר כפי שהוא
אצל סניידר מגיע שלב ההתלבטות.
הגיבור עדיין יכול לסגת.
הוא לא רוצה לצאת לדרך החדשה.
וזה הגיוני.
כי שינוי אמיתי פירושו ויתור על משהו.
אם אדם התרגל לפעול מתוך כעס, הוא אינו צריך רק להבין שכעס מזיק לו. הוא צריך לוותר על משהו שהכעס נתן לו.
אולי כוח.
אולי תחושת שליטה.
אולי הגנה.
לכן הגיבור מתנגד.
הוא מנסה לפתור את הבעיה החדשה באמצעות הכלים הישנים.
וזה אחד המנועים הגדולים של העלילה.
המערכה השנייה: המידה מקבלת הזדמנות להוכיח את עצמה
כאן מגיע החלק המעניין ביותר.
הגיבור נכנס לעולם החדש — אבל הוא עדיין אותו אדם.
לכן הוא משתמש שוב ושוב באותה דרך פעולה.
והדבר המעניין הוא שלפעמים זה אפילו עובד.
זה חשוב מאוד.
אם הגיבור היה מגלה מיד שהדרך הישנה שלו אינה נכונה, הסרט היה נגמר.
לכן העלילה נותנת למידה הישנה שלו כמה הצלחות.
הגיבור אומר לעצמו:
"אתם רואים? צדקתי."
האדם הפחדן מגלה שלפעמים בריחה מצילה אותו.
האדם האגרסיבי מגלה שלפעמים כוח פותר בעיות.
האדם האנוכי מגלה שלפעמים דאגה לעצמו משתלמת.
וכך נוצרת מלכודת.
הדרך הישנה אינה שגויה תמיד. היא פשוט אינה יכולה לפתור את הבעיה העמוקה של הגיבור.
נקודת האמצע: ההצלחה שמחזקת את הטעות
כאן אפשר להבין מחדש את ה־Midpoint של סניידר.
בנקודת האמצע קורה בדרך כלל משהו משמעותי.
הגיבור יכול לחוות הצלחה גדולה.
הוא משיג את הבחורה.
הוא מנצח.
הוא מקבל את מה שרצה.
אבל דווקא עכשיו אנחנו עלולים לחשוב שהסיפור נגמר.
למה הוא לא נגמר?
כי הגיבור קיבל את המטרה, אבל עדיין לא תיקן את המידה.
וזו הבחנה חשובה מאוד.
אפשר לנצח בקרב ועדיין להישאר אותו אדם.
אפשר להשיג כסף ולהישאר אדם חרד.
אפשר להשיג אהבה ולהישאר אדם שאינו מסוגל לאהוב.
אפשר לנצח את האויב ולהישאר שבוי בגאווה.
לכן ההצלחה באמצע הסרט היא לעיתים קרובות הצלחה מדומה.
היא מוכיחה שהגיבור מסוגל להשיג את מה שהוא רוצה.
אבל היא עדיין לא מוכיחה שהוא מסוגל להיות האדם שהוא צריך להיות.
Bad Guys Close In: המציאות מתחילה לגבות את המחיר
ואז מגיע המחיר.
הדרך הישנה מתחילה להתפרק.
מה שעבד קודם כבר אינו עובד.
היחסים נפגעים.
ההצלחה מתהפכת.
הסכנה מתקרבת.
הגיבור מאבד שליטה.
מבחינה תסריטאית, זהו שלב ההסתבכות.
אבל דרך עבודת המידות אפשר לראות כאן דבר פשוט:
המידה גובה את המחיר שלה.
לא משום שיש "שוטר קוסמי" שמעניש את הגיבור.
אלא מפני שלכל דרך פעולה יש תוצאות.
אדם שמגיב לכל דבר בכעס יוצר עולם שבו אנשים מפחדים ממנו.
אדם שחייב לשלוט בכל דבר יוצר עולם שבו הוא אינו מסוגל לסמוך על איש.
אדם שמונע רק מהישרדות עלול לאבד את האנשים שבשבילם הוא בכלל נלחם.
הסיפור פשוט הופך את התוצאות האלה לדרמה.
All Is Lost: השיטה הישנה נשברת
ואז מגיע ה־All Is Lost.
הגיבור נכשל.
והפעם הוא אינו יכול לתקן את המצב באמצעות אותה שיטה שהשתמש בה עד עכשיו.
זהו הרגע החשוב ביותר בתהליך.
כי כל עוד הדרך הישנה עדיין עובדת, הגיבור אינו חייב להשתנות.
הכישלון הגדול הוא אפוא לא רק עונש.
הוא שלב הכרחי בתיקון.
הוא שולל מהגיבור את האפשרות להמשיך להיות מי שהיה.
וזה בדיוק מה שהופך את הכישלון ל"מבורך" מבחינה דרמטית.
הגיבור רוצה לנצח.
אבל הסיפור צריך קודם לגרום לו להבין שהאדם שניסה לנצח באמצעותו — כבר אינו יכול להמשיך.
ה־Finale: המבחן של המידה החדשה
בסיום הסרט הגיבור חוזר לעימות.
אבל עכשיו יש הבדל.
הוא עדיין מתמודד עם אותה בעיה חיצונית, אבל הוא כבר אינו אותו אדם.
וזה מה שהופך את הסיום לסיפוק דרמטי.
אם הגיבור פשוט היה מתחזק ונלחם באותה דרך שבה נלחם בתחילת הסרט, לא באמת התרחש שינוי.
ה־Finale מוכיח שהשינוי הפנימי היה אמיתי.
הגיבור מקבל הזדמנות לפעול כפי שפעל בעבר.
והפעם הוא בוחר אחרת.
לא מפני שהכותב החליט שהוא "השתנה".
אלא מפני שהסיפור כולו הכין אותנו לרגע הזה.
לכן סניידר ועבודת המידות אינם אותה שיטה
חשוב לא להגזים בהקבלה.
סניידר לא טען שהוא מלמד את תורת המידות של חז"ל.
עבודת המידות אינה Beat Sheet.
מדובר בשתי מערכות שונות לחלוטין, שנוצרו למטרות שונות.
אבל אפשר להשתמש באחת כדי להאיר את השנייה.
סניידר נותן לנו מפה של מה שקורה לגיבור לאורך הסרט.
עבודת המידות נותנת לנו מפה של מה צריך להשתנות בגיבור כדי שהסיפור יגיע לסיומו.
ולכן אפשר לקרוא את ה־Beat Sheet שלו בצורה חדשה:
ה־Catalyst אינו רק אירוע.
הוא הרגע שבו המידה הישנה מתחילה להיתקל במציאות.
ה־Debate אינו רק התלבטות.
הוא ההתנגדות לשינוי.
ה־Midpoint אינו רק תפנית.
הוא הרגע שבו הדרך הישנה עדיין מצליחה ומטעה את הגיבור לחשוב שהוא אינו צריך להשתנות.
ה־Bad Guys Close In אינם רק אויבים שמתקרבים.
הם המחיר המצטבר של ההתנהגות הישנה.
ה־All Is Lost אינו רק שפל עלילתי.
הוא הרגע שבו הדרך הישנה קורסת.
וה־Finale אינו רק פתרון של הבעיה החיצונית.
הוא המבחן הסופי:
האם הגיבור באמת השתנה?
אולי זה אחד החיבורים היפים ביותר שאפשר לעשות בין תסריטאות לעבודת המידות.
הסיפור הטוב אינו מספר רק על אדם שמנסה להשיג משהו.
הוא מספר על אדם שמנסה להשיג משהו באמצעות מי שהוא.
ואז העלילה מתחילה לבדוק האם מי שהוא מספיק.
אם לא — המציאות תלחץ עליו.
הוא יתנגד.
הוא יצליח לזמן מה.
הוא ישלם מחיר.
הוא ייכשל.
ואז, אם הסיפור בנוי נכון, הוא יגיע לרגע שבו אין לו ברירה אלא לבחור:
להישאר האדם שהיה,
או להפוך לאדם שהסיפור דרש ממנו להיות.
במובן הזה, אפשר לומר שסניידר מתאר את הכוריאוגרפיה החיצונית של השינוי, בעוד שעבודת המידות מתארת את העבודה הפנימית שמאחוריו.
וזו אולי הסיבה שמבנים עלילתיים חוזרים שוב ושוב לאותה תנועה:
חוסר איזון ? התנגשות עם המציאות ? ניסיון לתקן באמצעות הדרך הישנה ? הצלחה זמנית ? מחיר ? קריסה ? שינוי ? מבחן.
זו אינה רק נוסחה לתסריט.
זו גם תבנית של אדם הלומד, דרך החיים עצמם, את המידות שהוא עדיין צריך לתקן.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י רן שבירו - שפריר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
