13224 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אני רוצה להיות עצמאי - אז למה אני מבקש מאמא עזרה
מאת: יוסי מדלסי - מצפן הלב   שמור מאמר למועדפים

איתי כבר מצא בית קפה שמחפש עובדים. הוא שמר את המספר, בדק איך מגיעים ואפילו חשב באילו ימים יוכל לעבוד. עכשיו הוא עומד ליד אמא שלו עם הטלפון ביד. תתקשרי את, הוא מבקש. רק תשאלי אם הם עדיין צריכים מישהו.

אמו אומרת שתשב לידו בזמן שיתקשר. איתי מתעצבן. מה הבעיה שלך לעשות שיחה אחת. לפני רגע הוא כבר דמיין את המשכורת הראשונה. עכשיו הוא אומר שהעבודה הזאת בכלל לא מתאימה לו.

אם אתה מכיר את המעבר הזה, מהרצון לעשות משהו לבד לבקשה שאמא תטפל בזה, אתה מכיר גם את המבוכה שאחריו. אתה רוצה שיסמכו עליך, אבל כשמגיע הרגע לפעול אתה שוב מחפש אותה. ואחרי שהיא מתקשרת אתה נרגע, ואז מתבאס על עצמך.

כדי להתחיל לפעול בעצמך אתה צריך לברר קודם מה עוצר אותך באותה פעולה. האם חסר לך ידע, האם אתה מפחד מהתגובה, או שאתה צריך לדעת שמישהו עדיין יהיה לצידך אם תסתבך. מתוך התשובה אפשר לבחור עזרה שמשאירה אצלך חלק אמיתי בעשייה.

למה אני רוצה להיות עצמאי ובכל זאת מבקש שאמא תעשה במקומי
איתי יודע לדבר. הוא מדבר עם חברים, מזמין אוכל ושולח הודעות. אבל השיחה הזאת מרגישה אחרת. בצד השני נמצא אדם שיחליט אם לקבל אותו לעבודה. איתי חושש שיישמע ילדותי, שלא יבין את השאלה או שלא ידע מה לענות.

כשהוא מבקש מאמו להתקשר, הוא מנסה לחסוך לעצמו את הרגע הזה. הבקשה נותנת לו דרך מוכרת להירגע. אמא תדע מה לומר, ואם תהיה תשובה לא נעימה היא גם זו שתשמע אותה ראשונה.

לפעמים דווקא בגלל שאתה רוצה מאוד, קשה יותר להתחיל. העבודה, החוג או הקשר חשובים לך, ולכן גם האפשרות שיגידו לא מרגישה משמעותית. אם הפחד הזה מופיע בעוד שיחות ומפגשים, המאמר על חרדה חברתית אצל בני נוער יכול לעזור לך לזהות מה קורה לך כשאתה צריך לדבר מול אחרים.

מהי אקומודציה הורית ומה הקשר אליי
אקומודציה הורית היא מצב שבו הורים משנים את ההתנהלות שלהם כדי למנוע או להקל מצוקה שקשורה לחרדה של הילד. הם יכולים לדבר במקומו, לענות שוב ושוב כדי להרגיע או לארגן דברים כך שלא יצטרך לפגוש מצב שמפחיד אותו.

העזרה יכולה לתת הקלה אמיתית. הקושי מתחיל כשהיא נעשית הדרך הקבועה שלך להתמודד, ואז כמעט אין לך הזדמנות לגלות מה תצליח לעשות כשאתה מנסה בעצמך. במאמר על אקומודציה הורית תמצא הרחבה על ההבדל בין תמיכה שעוזרת להתמודד לבין עשייה שחוסכת את ההתמודדות שוב ושוב.

אבל בקשת עזרה אחת אינה אומרת שאתה תלותי. אם מעולם לא הסבירו לך איך נרשמים, מה שואלים בשיחת עבודה או איך מתמודדים עם טופס מסוים, קודם צריך ללמוד. גם קושי בהתארגנות, בקריאה או בעיבוד מידע יכול לדרוש תמיכה שמתאימה לך.

מטא אנליזה שפורסמה בשנת 2021 בכתב העת Child Psychiatry & Human Development מצאה קשר בין אקומודציה משפחתית לחומרת חרדה אצל ילדים ובני נוער. עוצמת הקשר השתנתה לפי מי שדיווח. אצל הורים היא הייתה בינונית ובמדדים שהתבססו על דיווח ילדים היא הייתה קטנה יותר. לכן חשוב לשמוע גם את החוויה שלך, ולא להסיק מההתרשמות של מישהו אחר בלבד מה קורה לך.

ממה אני בעצם מפחד כשאני צריך לעשות לבד
כשאני עובד עם נער שמבקש להיות עצמאי, אני רוצה לשמוע מה קורה ברגע שבו הוא נעצר. איזה משפט מופיע בראש, מה הוא מרגיש בגוף ומה הוא חושש שהטעות תגיד עליו. אפשר להתחיל ממשיחה אחת שדחית, בלי לסכם את עצמך כאדם שלא מסוגל.

פחד מביקורת יכול להישמע כמו יחשבו שאני טיפש. מבוכה יכולה להופיע כשלא נעים לך שיראו שאתה עדיין לא יודע. פחד מטעות יכול להיות קשור לאחריות, אם אני אבחר וזה לא יצליח, לא יהיה לי את מי לשאול מה לעשות אחר כך.

ולפעמים אתה יודע בדיוק מה לומר, אבל הלחץ עולה מהר כל כך שהמחשבה נתקעת. הלב דופק, אתה כועס כשמנסים לעודד אותך, ורוצה שמישהו כבר ייקח את הטלפון. ברגע הזה כדאי לצמצם את המשימה ולבחור זמן שבו אתה מסוגל לחשוב ולדבר.

יש גם פחד שפחות קל לומר בקול. אם אצליח הפעם, מעכשיו יצפו שאסתדר תמיד. אולי אמא כבר לא תישאר לידי כשאצטרך. אם זה מה שמטריד אותך, העזרה הנחוצה כוללת גם שיחה על מה שיישאר זמין אחרי שתתחיל לעשות בעצמך.

אלה אפשרויות לבירור. אתה יכול לזהות אחת, כמה מהן או משהו אחר לגמרי. המטרה היא שתוכל להסביר מה קשה לך, כדי שהעזרה שתקבל באמת תתאים.

איך מבקשים עזרה בלי למסור את כל המשימה
אני מציע לך לנסות את מפת החלק שלי. בוחרים פעולה אחת שאתה רוצה לעשות, ומפרידים בין שלושה חלקים. מה אני רוצה שיקרה. איפה בדיוק אני נתקע. איזה חלק אשאיר אצלי ואיזו עזרה אבקש.

אצל איתי הרצון הוא לברר על עבודה בבית הקפה. הרגע הקשה הוא כשישאלו אם עבד בעבר. הוא עוד לא עבד, והוא חושש שישמעו את זה ומיד יסיימו את השיחה. עכשיו אפשר להכין תשובה לשאלה הזאת במקום לוותר על כל הפנייה.

החלק שישאיר אצלו הוא לפתוח את השיחה ולענות בעצמו. מאמו הוא מבקש לשמוע איתו מראש את משפט הפתיחה ולהיות זמינה אחר כך. אם יתברר שגם זה גדול עליו כרגע, אפשר להתחיל מכתיבת השאלות או מתרגול השיחה יחד.

זו מפת התבוננות, ולא מבחן ליכולת או תרגיל שצריך להצליח בו בכל מחיר. היא עוזרת להפוך את הבקשה תעשי במקומי לבקשה מסוימת. תעזרי לי לדעת מה לענות אם ישאלו על ניסיון.

מה אפשר להגיד לאמא כשהיא אומרת שאתה כבר גדול
איתי חוזר לשולחן. הוא עדיין מתוסכל, אבל הפעם מצליח להסביר. אני מפחד שהוא ישאל על ניסיון, ואני אגיד שאין לי והוא יחשוב שאין טעם לדבר איתי.

אמו שואלת מה כן היה רוצה שידעו עליו. איתי חושב רגע. שאני יכול להגיע בזמן ושאני מוכן ללמוד. הם מנסחים יחד משפט. עוד לא עבדתי בבית קפה, אבל אני רוצה ללמוד. אתם מקבלים גם בלי ניסיון.

ואז הוא שואל אותה משהו נוסף. אם אני מתקשר היום, זה לא אומר שמעכשיו אני צריך לעשות הכול לבד. אמו אומרת שאפשר להמשיך לבקש עזרה, ושבכל פעם יבדקו במה הוא צריך אותה. איתי מבקש שתחכה במטבח עד שיסיים.

הוא מתקשר. מנהל בית הקפה שואל בן כמה הוא ומתי יוכל לעבוד. איתי עונה, ובאחת השאלות מבקש שיסביר שוב. בסיום הוא מתבקש להגיע לשיחה במקום. הוא עדיין אינו יודע אם יקבלו אותו, אבל את השיחה הזאת כבר עשה בעצמו.

נער פונה בעצמו למנהל בבית קפה ומשוחח איתו, כשדף בידיו.
מה שאפשר ללמוד מהניסיון אינו רק שהתקשר. הוא הצליח לומר לאמו מה מפחיד אותו, להכין תשובה ולבקש הבהרה מאדם שלא הכיר. אלה דברים שאפשר להישען עליהם גם אם התשובה לעבודה תהיה בסוף לא.

ומה אם אני מנסה ועדיין קורא לה שתבוא
אפשר לחזור לרגע המדויק שבו נעצרת. האם לא הבנת שאלה. האם נבהלת מהטון. האם ניסית לעשות בבת אחת יותר ממה שסיכמתם. התשובה תעזור לבחור ניסיון אחר, במקום להחליט שמכאן כבר אין טעם לנסות.

אם אתה מוצא את עצמך מוותר עוד לפני שהתחלת גם בתחומים אחרים, המאמר למה אני לא מנסה גם כשאני יודע שאני יכול עוסק במפגש בין הרצון, הפחד והאמונה על מה שיקרה אם תנסה.

ואם דווקא ההורה מתעקש להתערב גם אחרי שביקשת לעשות בעצמך, יש כאן שיחה נוספת. אפשר לומר מה אתה רוצה לנסות ובאיזה שלב תרצה עזרה. כשהשיחה אינה מתקדמת, מבוגר שאתה סומך עליו יכול לעזור לכם לדבר. העצמאות שלך נבנית גם דרך האפשרות שישמעו את הבקשה שלך.

איך אימון רגשי לנוער יכול לעזור לי להיות עצמאי
באימון רגשי לנוער במצפן הלב מתחילים מהמטרה שלך. אולי אתה רוצה לעבוד, לדבר עם מורה או לקבוע משהו בלי להזעיק מיד את ההורים. אני רוצה להבין מה חשוב לך בזה ואיפה הפחד מצמצם את האפשרויות שלך.

בשיטת מ.ס.ע, במיפוי אנחנו חוזרים לרגע שבו נעצרת ומבררים מה פירשת, מה הרגשת, איזו אמונה על עצמך הופעלה ומה ניסית למנוע. אם כל שאלה שלא הבנת הופכת אצלך להוכחה שאתה טיפש, לא מספיק להכין עוד משפט פתיחה.

בסילוק אנחנו עובדים בהסכמה עם הרגש, התחושה או החלק המגן שעולים סביב החסם, על שחרור הדפוס והאמונה שמחזיקים אותו. הכלים מותאמים לך, והעבודה נעשית בקצב שמאפשר אמון ונכונות. במקביל בונים כיוון ומטרות שאתה רוצה להתקדם אליהם.

בעצמאות בודקים מה השתנה בחיים. האם הצלחת לפנות, לבקש הבהרה, להתמודד עם תשובה שלא קיווית לקבל או לבחור שוב אחרי טעות. מספר המפגשים והצעדים נקבעים לפי המטרה והצורך שלך. התקדמות יכולה לכלול גם בקשת עזרה מדויקת יותר.

אם יש חרדה משמעותית, ירידה בתפקוד או טיפול קיים, כדאי לשתף מבוגר בטוח ואת איש המקצוע שמכיר אותך בתכנון הצעדים. אין צורך לשנות לבד התאמות רפואיות או התנהלות סביב טקסים כפייתיים כדי להוכיח שאתה עצמאי.

מאיזו פעולה אפשר להתחיל השבוע
בחר משהו אחד שאתה רוצה לעשות. כתוב איפה אתה נתקע, במה תרצה עזרה ומה תנסה בעצמך. אחרי הניסיון בדוק מה קרה בפועל, גם אם הוא לא הסתיים בדיוק כפי שרצית.

במאגר המאמרים לבני נוער תמצא עוד מצבים מהחיים שבהם פחד, בושה או חוסר ביטחון עוצרים פעולה. אפשר להתחיל מהמצב שהכי מוכר לך ולראות איזו שאלה הוא פותח אצלך.

אתה יכול לרצות עצמאות וגם לרצות שמישהו יהיה לצידך. העבודה היא לגלות מה מאפשר לך להתחיל, ולבנות בהדרגה יכולת לבחור ולעשות מתוך מה שחשוב לך.