13231 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ההולנדי המעופף
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

בספטמבר 2026 נכנס לתוקף בהולנד איסור על הכנסת מוצרים שמקורם ביישובים ישראליים בשטחים שלשיטת הולנד הם כבושים, ובהם יהודה ושומרון ורמת הגולן. האיסור חל גם על הכנסת מוצרים כאלה במטענם האישי של נוסעים.
מדובר בהמשך מגמה של הגבלת הסחר במוצרים שמקורם ביישובים ישראליים מסוימים בגדה המערבית וברמת הגולן.
בעבר נדרשו יצואנים לציין במסמכי המקור את מקום הייצור לצורך קבלת הטבת מכס; כעת הולנד הולכת צעד נוסף ואוסרת לחלוטין את יבוא המוצרים הנכללים בצו.
החוק ההולנדי מחמיר, אוסר גם סחר פנימי בהולנד במוצרים שכאלה, האיסור עשוי לחול גם כשהזיקה למקום הייצור נוגעת רק לחלק מן המוצר, בכפוף להגדרת הטובין ולחריגים שבצו, וקובע כי הפרת החוק תהווה עבירה פלילית שדינה יכול להגיע גם למאסר.

נלך קצת להיסטוריה
בשנת 2012-2013, הודיעה דרום אפריקה כי מוצרים ישראליים שיוצרו מעבר לקו הירוק, לא יסומנו עוד כמוצרים מתוצרת ישראל, אלא בצורה אחרת המצביעה על השטח הכבוש. למהלך לא הייתה משמעות של שלילת העדפת מכס מכוח הסכם סחר חופשי, כי אין הסכם כזה בין ישראל לדרום אפריקה; עיקר משמעותו הייתה בסימון המוצרים ובמסר המדיני שנלווה אליו.
שנים רבות לפני כן, בסמוך ל-2005, גובש הסדר עם האיחוד האירופי, "הסדר המיקודים", לפיו כל יצואן המבקש העדפת מכס באיחוד האירופי נדרש לציין במסמך המקור את שם המקום ואת המיקוד של האתר שבו בוצע הייצור המקנה למוצר את מקורו. האירופאים הכינו רשימה שלמה של מיקודים של יישובים ישראליים בגדה המערבית, רמת הגולן ועוד, והכריזו כי גם הם לא רואים ביישובים אלה כחלק ממדינת ישראל.
יש לציין כי בשנת 2000 נכנס לתוקף הסכם סחר חופשי בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, הפוטר ממכס את רוב הסחורות מתוצרת ישראל, בכניסה לאיחוד האירופי (1). כדי לקבל פטור, על היצואן הישראלי להגיש תעודת מקור Eur.1 או הצהרת חשבונית, כדי לאמת את המקום בו יוצרו המוצרים.
ההסכם אינו מגדיר ברמה המשפטית מה נחשבים שטחי מדינת ישראל, והאיחוד האירופי החליט לגבש פרשנות לעניין הזה.
אם מסתבר, לפי הסדר המיקודים, כי הסחורה יוצרה באזור שלדעתם של האירופאים אינו מדינת ישראל, הטבת המכס תישלל והיבואן באירופה יידרש לשלם מכס, דבר שמקטין בצורה משמעותית את כושר התחרות של יצואנים ישראליים כאלה במכירה לאירופה.
כך למשל, באותן שנים הכריז האיחוד האירופי שלשיטתו גם שטחים מסוימים ממודיעין-מכבים-רעות אינם חלק ממדינת ישראל.
מדינת ישראל החלה אז בהקמת קרן סיוע ליצואנים שנפגעו מהמהלך, כדי לשפות אותם ולאפשר להם להמשיך להתחרות בשווקים האירופאיים.
אך חשוב להסביר, ההסדר הכללי של האיחוד האירופי לא אוסר סחר עם מוצרים משטחים "בעייתיים" (לדעתם של האירופאים), אלא בעיקר מקטין את הכדאיות הכלכלית בשל הטלת מכס.
מדינות נוספות באירופה קידמו צעדים להגבלת הסחר במוצרים מההתנחלויות, ובהן ספרד ואירלנד. מעמדם המשפטי, מועד תחולתם והיקפם של הצעדים שונים ממדינה למדינה. נכון להיום אין איסור גורף באיחוד האירופי לסחור עם שטחי ההתנחלויות או רמת הגולן, כפי שהולנד קידמה בעת האחרונה.

לאן כל זה הולך?
מדינות מטילות לעיתים איסורי יבוא משיקולים מדיניים וביטחוניים, בכפוף להתחייבויותיהן הבינלאומיות. ישראל במשך שנים אוסרת יבוא של מוצרים מתוצרת איראן, סוריה, לבנון, ובשנים מסוימות האיסור הוטל גם על עיראק או מדינות נוספות. אלא שהרציונל מאחורי איסור זה, הוא איסור סחר עם האויב, כאשר למדינות אלה אין יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל (2).
המקרה של האיחוד האירופי או הולנד, המגבילים או אוסרים סחר עם מוצרים משטחים מסוימים בישראל, הוא שונה, משום שנכון להיום יש יחסים בין המדינות (או שאולי צעדים אלה מסמלים את תחילת סוף היחסים - רק הזמן יגיד).
למותר לציין כי הנושא המתואר בסקירה זו הוא "תפוח אדמה לוהט", רובו ככולו פוליטי, ונכון להיום נראה כי מדינת ישראל בוחרת להתמודד אתו בכליה, ולא במהלך פומבי.
בפן המשפטי, אפשר לשאול אם מדינה החברה בהסכם סחר חופשי רשאית להטיל איסור יבוא על מוצרים מאזורים שהוחרגו מתחולת ההסכם. בית הדין לצדק של האיחוד האירופי קבע בעבר בעניין Brita GmbH כי מוצרים שמקורם בגדה המערבית אינם זכאים להטבת המכס לפי הסכם האיחוד-ישראל (3), אך לא הכריע בשאלה האם מותר במצב זה לאסור יבוא משטחים אלה.
האם ניתן לתקוף את האיסור ההולנדי במסגרת ארגון הסחר העולמי? לא די בטענה שהאיסור מפר את הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי: הליך ב־WTO מחייב טענה להפרה של אחד מהסכמי הארגון. הולנד טוענת כי הסכמים אלה אינם חלים על סחר במוצרים מן ההתנחלויות. השאלה אם ניתן בכל זאת לבסס טענה נגד האיסור במסגרת ה־WTO (אם ישראל תהא מעוניינת בכך), טרם הוכרעה.
לצורך השוואה, ברחבי העולם קיימים עוד שטחים רבים שהם במחלוקת טריטוריאלית. טורקיה שולטת שנים רבות בצפון קפריסין, באזור שנקרא "קפריסין הטורקית". זכור גם המקרה של איי פוקלנד שנמצא במחלוקת בין אנגליה לארגנטינה.
האם כל מדינה רשאית לקבוע בעצמה מאילו משטחיה של מדינה אחרת ייהנו מוצרים מהטבת מכס, ומאילו שטחים ייאסר היבוא לחלוטין?
שלילת הטבת מכס ממוצר היא דבר אחד; איסור על יבואו הוא צעד אחר לגמרי. האם הצעד ההולנדי עומד בהתחייבויות הסחר החלות על הולנד? השאלה הזאת עדיין פתוחה.
ועד שהיא תוכרע, המדינה פתחה דף מידע לסיוע ליצואנים בנושא (4).

הפניות:
(1)הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל למדינות האיחוד האירופי.
(2)פקודת המסחר עם האויב, והצווים שיצאו מכוחה.
(3) תיק C-386/08, Brita GmbH (25.2.10).
(4) היערכות יצואנים - בעקבות שינויי חקיקה באירופה.