חיפוש מאמרים

11811 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
ניהול עסק מזון וזוגיות





    קישורי טקסט (לפרטים)




גרפולוגיה | זמיר גרפולוגים
קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: חברה שלטון ההון פוסט מודרניזם גלובליזציה

נושא המאמר: פוסט מודרניזם בשירות בעלי ההון
מאת: יפתח שופט   שמור מאמר למועדפים

פוסט-מודרניזם בשירות בעלי ההון


כשבוחנים את הקריטריונים על-פיהם ניתן להגדיר יצירת אומנות בודדת כשייכת לזרם אומנותי, תנועה אומנותית או "תקופה", ניתן לעמוד על הקשר שבין תנאים שונים, כמצב פוליטי, מדיני, צורת שלטון, דרכי מימון של האמן, הלכי רוח חברתיים, דתיים וכו', אשר התקיימו בעת התהוות היצירה, לבין היצירה עצמה כדרך ביטוי לדמיונו החופשי של האמן.

קיים קשר בין המציאות החומרית של תקופה מסויימת לבין הלכי הרוח החברתיים וביטויים באומנות הנוצרת באותה תקופה.
אסקפיזם, לדוגמא, מתפתח בדרך כלל בחברה הנתונה במצוקה, בעוני, בלי תקווה, תחת כיבוש או תחת שלטון מדכא. ניתן להניח שההשפעה יכולה להיות גם הפוכה, כלומר אסקפיזם, ראייה מעוותת של המציאות, שגייה בדמיונות, עשויים להביא להחלשות יכולת ההתנגדות לאויב מבחוץ, או כניעה לקבוצות אינטרסנטיות וכוחניות מבפנים.
הקשר שבין קיום צורת שלטון בחברה מסויימת לבין צורת החשיבה, התפיסה הרעיונית, והלכי הרוח השוררים באותה חברה, מתבטא פעמים רבות בתמיכתו של השלטון ברעיון מסויים המהווה ביסוס אידיאולוגי לעקרונות עליהם הוא מושתת, ומספק צידוק להמשך קיומו. וכמו כן על ידי תמיכה חומרית באומנות המקדמת את אותה תפיסה ומפיצה את אותו רעיון בקרב ההמונים הנשלטים.
דוגמא לכך היא הקשר שהיה קיים בין שלטון המלכים והאצולה של ימי הביניים באירופה, לבין הכנסייה הקתולית, והתמיכה באומנויות כארכיטקטורה, ציור, פיסול, מוסיקה וכו' שנועדה למטרות חיזוק האמונה של ההמונים בנצרות וביסוס הכרתם בסמכותה של הכנסייה. אין זה אומר שיצירות אומנות אלו נופלות מיצירות של אמנים "חופשיים" או "לא מגוייסים" כביכול, או שלא היו שליטים אשר האמינו בלב שלם באלוהים ועשו להפצת התפישה הנוצרית, אלא מתוך אינטרס,
אך כן ניתן לומר שבעזרת אותה אמונה ויישום השיטה אשר תומכת בקיום אותו סדר חברתי, נהנו המלכים והאצילים ממנעמי השלטון והיו להם סיבות טובות להמשיך ולדבוק דווקא ברעיון המסויים הזה, להעדיף אותו על פני רעיונות אחרים,ואף להוציא להורג את אלה שהגו אותם.


כדי להזכיר מונח כ"שלטון ההון", יש קודם לברר מהי מידת המעורבות של בעלי ההון במהלך החיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו. מאמר זה אינו בא לתאר את הקשר שבין הון לשלטון, או בין תקשורת להון, או את דרך התנהלותה של מדינה זו או אחרת בבחינת קשרים אלו, אלא יוצא מנקודת הנחה שקיימת מעורבות משמעותית של בעלי ההון בחיי האזרחים הן במישור הכלכלי באמצעות בנקים, תאגידי תקשורת, תאגידי מזון, בורסה, חברות נדל"ן וכו',והן במישור התודעתי באמצעות חברות כבלים, ערוצי תקשורת, פרסומות, הפקות סרטים וכו', מעורבות שהיא לפעמים כה רבה עד כי תוכל להיקרא שליטה.
כאן המקום להבהיר שכאשר מדובר על הפצת בשורת הפוסט-מודרניזם על ידי בעלי ההון, אין הכוונה להנחה שבעלי ההון מאוגדים באיזו אגודה סודית ונפגשים בחשאי כדי להחליט על דרכי פעולה
להפצת חומר תעמולה בקרב ההמונים.זהו לא המצב.
אך כן ניתן לומר שלבעלי ההון יש אינטרסים. והם כן מעדיפים לתמוך רעיונית ומעשית, במודע או שלא במודע, בהלך רוח מסויים, באסכולה פילוסופית מסויימת, ולטפח רגשות מסויימים בקרב ההמונים על פני רגשות אחרים.


המחאה הפוסט-מודרניסטית

כדי לקיים שלטון של מעטים הנהנים מרוב העושר על פני רבים הנאבקים על קיומם, צריכה להיות איזו שיטה המונעת את המחאה הטבעית שמתעוררת ומאיימת לשנות את הסדרים הקיימים.
ניתן להמחיש את מערכת שלטון ההון בעזרת תרשים הפירמידה המפורסם, כאשר בתחתיתה הרחבה נמצאים רוב האזרחים, וככל שעולים בשלביה נמצאים פחות אנשים ויותר עושר. האידיאולוגיה שמחזיקה את המבנה הזה כמו שהוא, שומרת על יציבותו ומונעת גילויי התנגדות מצד אלה שנמצאים בתחתית, היא בעיקרה פוסט-מודרניסטית.
ראשית מתקיים כאן העיקרון הקובע שכל האזרחים שווים בפני החוק, כל אחד יכול להגיע עד למעלה או ליפול למטה, אין כאן שיפוט של האינדיבידואל, אלא על פי ההישגים שלו, ההצלחה שלו והכסף שלו.
הפירמידה בנויה כך שככל שעולה אדם במעליה, כך יש לו פחות סיבות להתנגד או ללחום בשיטה, עד מצב בו הבעת מחאה פשוט נוגדת את האינטרסים שלו עצמו. כך נוצר מצב בו לחלשים אין
כח להביע מחאה, ולחזקים אין אינטרס בהבעתה.
גם בנקודה הזו ניתן לעמוד על דפוס פוסט מודרינסטי מובהק-
הפוסט-מודרניזם כשיטה השוללת רבים מערכי המודרניזם, וההומניזם, נזהרת מהגדרות, עקרונות, ודרכי פעולה שהיו בשימוש תנועות חברתיות מהפכניות, אשר התיימרו להביא צדק לעולם, והובילו למשטרים שעשו בדיוק את ההיפך. הפוסט-מודרניזם מדבר על האדם כאינדיווידואל הנלחם להשיג את האושר שלו בתוך מערכת שלטונית קיימת, שאין לו הרבה סיכוי לשנותה, הוא גם אינו יכול להגדיר עקרונות ברורים בשאלות גדולות שהן מעבר לקיום שלו עצמו. לאדם הפוסט-מודרניסטי קל הרבה יותר לחשוב על האושר הפרטי שלו, מאשר על צדק חברתי למשל, וכך עליה במעלה הפירמידה מהווה אצלו דחף הרבה יותר חזק מן השאיפה לתקן את החברה או לחפש צדק, אם בכלל קיימים מושגים כאלה לגביו.
כאשר אצל אדם החי בתחתית הפירמידה מצטבר זעם על חוסר האושר שלו, מעט הכסף שהוא מרוויח, על שהוא צריך לעבוד קשה, על תנאי המחייה שלו וכו', לשווא הוא מחפש אשמים שונים שאחראים ליצירת המצב בו הוא נמצא, בהם הוא מכליל גם אותו עצמו. מונע באמונה שיום אחד הוא יתעשר ויתנהג בדיוק כמו אלה שבראש הפירמידה, וחדור באידיאולוגיה (או בחוסר אידיאולוגיה) הפוסט-מודרניסטית הוא בוחר, במודע או שלא במודע, בדרכי מחאה אחרות.
שלטון ההון יודע יפה לתעל את מחאות ההמונים, ולהפוך אותן לעוד אמצעי להשגת רווח. אותו ילד מתבגר שהולך לקונצרט רוק, משלם על כרטיסים, חניה, שתיה, חושב שעצם האהדה שלו ללהקה זו או אחרת שמדברת נגד השלטון או נגד החברה, והנוכחות שלו בהופעה בעוד הוא מזיז את ראשו קדימה ואחורה, יכולה לשנות משהו, מביע בעצם את מחאתו בדרך הפוסט-מודרניסטית. צביעת שיער, פירסינג, קעקועים, אלימות, סמים, סקס, מותרות, ועבירה על החוק יכולות גם הן להיות פעולות של הבעת מחאה מן הסוג הזה. גם אוהד כדורגל המתוסכל ממצבו והולך למגרש כדי להוציא את זעמו על השופט עושה את אותה פעולה, המחאה הפוסט-מודרניסטית מכוונת יותר נגד ערכי המוסר הישנים של החברה ופחות למען סדרי עולם חדשים. בהרבה מקרים מדובר במחאה לצורך מחאה, כלומר השגת הריגוש והאפקט הפסיכולוגי שבעצם המעשה.
המחאה של ההמונים נבלמת איפוא על ידי רשת של רעיונות, בליל של ריבוי דעות וערפל פסיכולוגי שיוצרת התפיסה הפוסט מודרניסטית.



האופיום החדש

אחת השיטות העתיקות לשליטה בהמונים היא לספק להם בידור רדוד, ולדאוג לעודד את בערותם. השליטה של בעלי ההון באמצעי תקשורת מובילים מקנה להם את היכולת לשלוח מסרים להמונים דרך פרסומות, תוכניות בידור, חדשות, סרטים, מוסיקה וכו'.
טובי המוחות נשכרים כדי לבצע את המשימה : קופירייטרים, מעצבים גרפיים, תדמיתנים, יחצ"נים, במאים, תסריטאים, מוסיקאים, שחקנים – כולם נרתמים לאותה המטרה - כיבוש מוחות ההמונים.
הפירסומות של הבנקים תמיד מציגות את אותה משפחה מחייכת, חייל באימונים או סטודנטית חיננית, והם תמיד לוקחים הלוואות ומחייכים. חברות סלולריות מציגות את הרעיון של התקשורת הבין אישית כערך עליון, גם הן על ידי דמויות פתטיות וחייכניות. למרות שקיים מסר ישיר של הצגת מוצר או שירות זה או אחר, קיימים גם מסרים יותר עמוקים, הפרסומות מציגות מודל של האדם או המשפחה ה"נורמליים" כביכול, שהבעיות היחידות בחייהם הן קשיים בבחירת הבנק הנכון, או איזה מכשיר טלפון יקרב אותם יותר לאנשים שהם אוהבים, או לאיזה חברה יש פסטרמה יותר טעימה. הדמויות בפרסומות, הכל כך מושקעות, לפעמים מגיעות למעמד של גיבורי תרבות ומהוות מודל לחיקוי, מודל האדם הנורמלי, המשפחה הנורמלית בחברה הניאו-שמרנית.
הסרטים, הסדרות והמוסיקה המופצים על ידי חברות הפקה ענקיות, נוטים להדגיש את משקל הדרמה האישית בחיים על פני הבעיות הכלכליות. בדרך כלל הגיבור בסרט נתקל בבעיה כלשהי שיוצרת דרמה רגשית, בדרך כלל הוא פשוט פועל להשגת מטרתו ומוצא אהבה. המסר כאן הוא "כסף זה לא הכל בחיים", "האהבה תפטור את כל הבעיות", "לכולם יש בעיות בחיים לא רק לך" וכו'.
הגיבור הפוסט-מודרניסיטי אינו בא לתקן את העולם הוא מחפש בדרך כלל את האושר שלו, לא עוד הוא נענש בסוף הסרט על דבר רע שעשה,ובכלל קיימת בעייתיות במילים כמו: רע, מוסר, צדק, פשע. הפוסט-מודרניזם מרעיון פילוסופי אחד מני רבים שהתפתחו בזמן החדש, הפך להיות לכח מוביל בתרבות, באומנות, במחשבה, רעיון שמכשיר את ההמונים לקבלת האח הגדול באהבה.






החברה הצרכנית

חשוב שהאדם יהיה תמיד בחוב, עם חוסרים רגשיים, בלי זמן, עם הרבה תשלומים, הוראות קבע וכו'. אך דבר יותר חשוב הוא שאותו אדם יקנה דברים שהוא לא בהכרח צריך. קניה זו משרתת כמה מטרות פסיכולוגיות- היא מדגישה לאדם שיש לו כסף מיותר, שהוא מפונק, שאין לו על מה להתלונן, שזה בסדר לקנות מוטרות, זה עושה טוב, או שהוא לא מתוכנן, לא מחושב, היצרים שלו הם שמכשילים אותו, ועוד ועוד. קניית מותרות היא אחת הפעולות שתרומתן לשימון המערכת משמעותית ביותר. בעידוד הצריכה מושקעים מליונים, הפרסומות עובדות, המוצרים נמכרים, גם כאן קיים עקרון פוסט-מודרני – "אם זה עושה לך טוב, אז כנראה שזה בסדר". רבים היום הולכים לפסיכולוג, לאימון אישי, שוכרים ליצן ליום הולדת, הולכים לחוגים ולקבוצות תמיכה, בכל יום נוצר גימיק חדש שניתן לשלם עליו, אנשים בודדים, חסרי זמן, לחוצים, טובים למערכת, הם צורכים יותר.
השפעות המזל והגורל גם הן מהוות תחום התענינות עולה, עוד תיזה פוסט-מודרניסטית, שהתפתחה כאנטיתזה לרציונליזם ונעשתה פופולרית ומקובלת על ההמונים. מצד שלטון ההון אין כל התנגדות לרעיון זה, להיפך, טיפוח הצורך של ההמונים באמונות שונות ותורות מיסטיות הוא טוב לעסקים וגם מפחית התנגדות.
מליונים מושקעים בפרסומות המעודדות הימורים ובשעושועוני מזל. הלוטו, הטוטו והבורסה תמיד מזכירים לנו שביום אחד הכל יכול להשתנות.



אחרי אכזבות של האנושות מתנועות מהפכניות, מעודף אידיאולוגיה, ומיותר מדי הגיון, הגיעו הרעיונות הפוסט מודרניסטים, רעיונות אשר נהגו חלקם מתוך ביקורת
על דרכי המודרניזם. הפוסט-מודרניזם אינו מגדיר אמות מוסר או מודל שלטון של צדק, או אפילו דרכי התנהגות או מחשבה טובים או לא טובים, וזה בסדר, הוגים ואומנים פוסט-מודרניסטיים אף פעם לא התיימרו לעשות את זה ואף הטילו ספק באפשרות הקיום של מודל כזה.
בחלל הריק שבין התהיות, המחקר, הדיון האקדמי, השאלות הפילוסופיות לבין המציאות החומרית, נכנסו אינטרסנטים אשר רתמו את הלך הרוח הפוסט-מודרניסטי לקידום ענייניהם.
הפוסט-מודרניזם התקבל יפה מאד בחברה המערבית, אולי מפני שמאד נוח לקבלו- הוא אינו מחייב יותר מדי ואינו שופט.
אך גישה פוסט-מודרניסטית עודפת יכולה להיות בעייתית:

שופט פוסט-מודרניסט עלול לשחרר עבריין מסוכן אחרי שהשתכנע שהוא בעצם הקורבן
לפסיכולוג הפוסט-מודרניסט קשה לקבוע דבר בוודאות
חוץ מאולי הצורך לתת תרופות.
הדתי הפוסט-מודרניסט מתמכר למיסטיקה ונבואות
למהמר פוסט-מודרניסט קשה להשתחרר מהדפוסים שלו
פוליטיקאי פוסט-מודרניסט דואג לתדמיתו יותר מלנקיון כפיו.
לבעל הון פוסט-מודרניסט אין התנגדות אידיאולוגית לזיהום העולם, לניצול בני אדם, או להצפת עצמו בדברי מותרות – הכל כשר.

כשאין עקרונות ברורים ואין הגדרות ברורות נכנסים לפעולה אינטרסים ויצרים. ככל שימשיכו להלך יד ביד שלטון ההון והפוסט-מודרניזם ניתן לצפות ליותר זיהום, יותר פשע, יותר שחיתות, יותר עוני, יותר תשלומים, תרבות יותר נמוכה, יותר עליות מחירים, יותר ספקולנטים, יותר מהמרים, יותר מפסידים, יותר אנשים מחייכים בפרסומות.





יפתח שופט 4.2008




מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י יפתח שופט שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 

 

 

 

 

ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!