12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מתי חייב האב לזון את ילדיו?
מאת: אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד [email protected]

על פי הדין חייב אב במזונות ילדיו הקטינים שהנם מתחת לגיל 18 שנים. כעקרון, על פי ההלכה, רק האב מחויב במזונות הקטינים, אפילו אם הוא עני ואין לו כל הכנסה, ואפילו אם אינו יכול לספק את צורכי מחייתו שלו, שכן, חובתו כלפי ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו.
בפועל, ישנה חלוקה של החיוב במזונות על פי גילאי הילדים:

עד הגיע הקטינים לגיל 6, קרי, בעת היות הילדים בבחינת "קטני קטינים", נושא האב בחובת מזונות מוחלטת ללא התחשבות במצבו הכלכלי.
בהיות הקטינים בגילאים 15-6- חייב האב לשאת בצרכים הכרחיים בלבד של הקטינים, כאשר בצרכים לא הכרחיים של הקטינים, יתחלקו ההורים בנטל ההוצאות בחלקים שווים.
בהגיע הקטינים לגיל 15 ואילך- חייב האב במזונות מדין צדקה, קרי, החיוב מתחלק בין ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם, הן לגבי הצרכים ההכרחיים והן לגבי הצרכים הלא הכרחיים.
במהלך תקופת שירות החובה של הילדים, חייב האב לשלם שליש מהמזונות שהיה משלם עובר להגיעם לגיל בגרות.

מה כוללים מזונות ילדים?
המזונות של הקטינים כוללים את כל צרכי מחייתם, כאשר קיימת הבחנה בפסיקה לגבי צורכיהם השונים של הקטינים:
צרכים הכרחיים- הצרכים החיוניים שבלעדיהם לא ניתן להתקיים. הפסיקה הגדירה צרכים אלו וקבעה כי הם כוללים מזון, הלבשה והנעלה, מדור ואחזקתו, צרכי חינוך וצרכים רפואיים. על פי הפסיקה על האב לשאת ב- 30% משכר הדירה כאשר מדובר בילד אחד, 40% כאשר ישנם שני ילדים, ו-50% מעלות שכר הדירה כאשר ישנם שלושה ילדים. בית המשפט אף קבע כי גם כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא רכשה דירה ומחזירה הלוואת משכנתא, יש לחייב את האב בהשתתפות במדורם של הקטינים.

צרכים לא הכרחיים- כל הצרכים שאינם צרכים קיומיים לרבות חינוך, חוגים, שיעורי העשרה, כסף כיס, בילויים, נופשים, מתנות לימי הולדת וכיו"ב.
הוצאות טיפול- האב חייב לשאת ולשלם דמי טיפול עבור הקטינים, בין אם הקטינים מטופלים על ידי אמם בלבד ובין אם מטופלים הם על ידי גורם שלישי.

שיעור גובה המזונות
בניגוד למזונות אישה שנקבעים על פי רמת החיים אליה הורגלה האישה, יחויב האב במזונות קטינים "לפי צורכיהם", ולא לפי עושרו.

הנתונים בהם יתחשב בית המשפט בבואו לקבוע מזונות, הנם גיל הילד, השתכרות האב בפועל, השתכרות האם בפועל, כושר השתכרות האב, צרכי הילד וכל נתון רלוונטי אחר.
הצרכים ההכרחיים הבסיסיים של הקטינים מוערכים על ידי בית משפט בסך ממוצע של כ-1,180 ש"ח לילד.

כדי להימנע ממצב בו אב מפסיק לעבוד בכדי שלא לשלם מזונות, מתחשב בית המשפט גם בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי של האב. כך לדוגמא, אם האב הוא אדם בריא יחסית, שעבד כל חייו, עד בסמוך להליך הגירושין, בחברת מחשבים, אשר הפיקה לו משכורת של 25,000 ש"ח ברוטו, הוא יחויב בתשלום מזונות כאילו עודנו עובד בחברה ומרוויח הסכומים הנ"ל.

כאשר הילדים הנם מעל גיל 6, יתחשב בית המשפט גם בהכנסות האם לצורך נשיאתה בחלק מצרכיהם הלא הכרחיים של הקטינים. באם האם אינה עובדת, ומעולם לא עבדה בעבר, סביר שלא תחויב לשאת בחלק מצרכיהם הלא הכרחיים של הקטינים. לעומת זאת, אם האם עבדה עד בסמוך להליך הגירושין, ואין מניעה כי תמשיך לעבוד גם בעתיד, בית המשפט יחייב את האישה לשאת בחלק מסוים מצרכיהם הלא הכרחיים של הקטינים, בהתאם לפוטנציאל השתכרותה.

מה קורה כאשר בני אינו רוצה להיפגש עמי? סוגית הבן המורד
ליאור ואורית התגרשו, ובית המשפט פסק כי ליאור חייב לשלם לבנו הקטין אור, בן ה-10, מזונות חודשיים בסך של 1,500 ש"ח. ליאור אכן התמיד ושילם מדי חודש בחודשו את מזונות הבן הקטין, ואולם, ליאור לא קיים את הסדרי הראיה עם אור ומיעט להיפגש עמו במשך השנים.
כשליאור לא הופיע לאליפות הכדורגל, בה זכתה קבוצתו של אור, לאחר שזה הבקיע את גול הניצחון, החליט אור כי הגיעו מים עד נפש וכי אינו מעוניין בכל קשר עם אביו, ויהי מה.

לאחר שליאור ואורית לא הצליחו לדבר על ליבו של אור שישנה את החלטתו, פנה ליאור לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להורות על ביטול את מזונותיו של אור, בטענה כי אור הנו בן מורד.

תביעתו של ליאור נדחתה. בית המשפט קבע כי בכל מקרה יש לבחון את הסיבות להיווצרות היחסים העכורים בין האב לבן, וכקו מנחה יש לבחון התנהגות של ילד בקנה מידה שונה מזה של מבוגר. כן צריך בית המשפט לבדוק האם הפסקת המזונות לא תביא את הילד למצב של חרפת רעב.

בית המשפט האמין לליאור כי הוא בכנות מעוניין בקשר עם בנו, אך לא התעלם מהעובדה שבמשך שנים הזניח האב את הקשר עם הבן, מבחירה וללא הצדקה.

אין חולק כי על ילד לנהוג באביו בכבוד הראוי ואין הוא יכול להשתחרר מחובתו לקיים קשר עם אביו, אולם לא ניתן לחייב ילד לרצות להיפגש עם אביו באמצעות "שוט" של קיצוץ מזונות. לפיכך קבע בית המשפט כי הטלת סנקציה כה חמורה של ביטול מזונות הנה אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו במקרים נדירים וקיצוניים של מרדנות לא מוצדקת מצד הילד שבאה לידי ביטוי בעלבונות ובביטויים לא נאותים כלפי האב.

האם בעלי חייב לזון את ילדי מנישואין קודמים?
במקרים מסוימים, אם בן הזוג נהג לפרנס גם את ילדיך מנישואין קודמים, הרי שהוא יהיה חייב במזונותיהם גם לאחר הגירושין ובלבד שאין הילדים מקבלים מזונות ממקור אחר.

האם ההורים יכולים להתפשר ביניהם על סכום מזונות הילדים?
הסכם בין הורים הנוגע למזונות ילדיהם אינו מחייב את ילדיהם, וילדיהם רשאים לתבוע את מזונותיהם בכל שלב.
גילי וגלית הסכימו ביניהם בהסכם הגירושין, כי בתמורה לרישום כל הרכוש המשותף על שם גלית, לא ישלם גילי כלל מזונות לקטינים. כעבור שנים מספר, ולאחר שכל הרכוש היה רשום כבר על שם גלית, הגישה הבת הקטינה, תביעה למזונות נגד אביה בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט פסק כי גלי זכאית למזונות מאביה, וכל פשרה והסדר שנעשו בין הוריה, אינם תקפים לגביה.

אם ברצוני להגדיל או להקטין את דמי המזונות שנפסקו- מה עליי לעשות?

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי ותמיד ניתן לפתוח את הנושא ולדון בו מחדש. בכדי לשנות פסק דין למזונות יש להראות כי חל שינוי מהותי בנסיבות הרלוונטיות לסכום המזונות. למשל, במקרים בהם תוכח עליה משמעותית בהכנסות הבעל, או אם פסק הדין הקודם לא הביא בחשבון את כל צרכי הילדים, או אם חל שינוי בצרכי הילדים או בצרכי האישה וכן אם אחד מבני הזוג נישא ונולדו לו ילדים נוספים, בית המשפט ישקול את הנסיבות החדשות ואת השפעתן על סכום המזונות.


רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]