12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מהו הסכם לחיים משותפים? מאמר 2 מתוך 3
מאת: אווה שדה ענבר מגשרת   שמור מאמר למועדפים

מהו הסכם לחיים משותפים?

מציאות של חיים משותפים מעלה שאלות וסוגיות שחשוב וראוי לתת עליהן את הדעת;

צבירת רכוש וחלוקתו בעת פירוד, קבלת ירושה ומשמעותה, גידול הילדים וסיפוק צורכיהם, דרך חינוכם, אימוץ הילדים ע"י ההורה שאינו ביולוגי, מזונות לילדים ולבן הזוג במקרה של פירוד או חלילה מוות (מזונות מין העיזבון), מנגנון קבלת החלטות ועוד.

כיום בשל הפער הקיים בין המשפט בישראל לבין המציאות, בני זוג הרוצים, כמו כל זוג אחר, לשמור על זכויותיהם בתוך התא המשפחתי ולגונן על ילדיהם נדרשים איפוא לכונן ולהסדיר את יחסיהם מכוח חוזה בהעדר חוק.

ההסכם חייב שיאושר בבית משפט לעיניני משפחה ולקבל תוקף של פסק דין. תוקף זה מעניק להסכם בסיס משפטי במקרה של תביעות רכוש, משמורת ומזונות ילדים בזמן פירוד או סיכסוך.

בעולם: במדינות בהן נישואין בין בני זוג מאותו מין אינם חוקיים נמצאו חלופות אחרות. בצפון אירופה מקובל לרשום "שותפות רשומה" (Registered Partnership), כדרך להכרה בזוגיות חד-מינית. הדבר נעשה בדנמרק, נורווגיה, שוודיה, איסלנד, הולנד ופינלנד. בארה"ב נהוג לחתום על שותפות משפחתית (Domestic Partnership), שהוא המודל העיקרי להסדרת הסטטוס של זוגות חד-מיניים. (ר' ד"ר יובל מרין, "נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגות חד-מיניים", המשפט ז', 253).

התפתחויות נוספות:

אימוץ ילדים:

בפרשת ירוס-חקק נ' היועמ"ש, קבע בית המשפט העליון כי אין למנוע מבת זוגתה לחיים של האם הביולוגית של קטין לאמץ כ"אימוץ יחיד" את הקטין. שם, לכל אחד מבנות הזוג היו ילדים, ואלו ביקשו לאמץ כל אחת את ילדיה של חברתה לחיים. בית המשפט העליון קיבל את העמדה העיקרונית כי הדבר ניתן וכי אין להפלות מקרה זה ממקרי אימוץ אחרים (כמו ידועים בציבור) אולם יש לבדוק הדבר לפי הוראות סעיף 25 לחוק אימוץ וכי אכן התקיימו "נסיבות מיוחדות".

מנמק הנשיא ברק:

"נמצא, כי מקובל עלי כי בחוק האימוץ בכלל, ובסעיף 25 לחוק האימוץ בפרט, לא נקבע עקרון כללי לפיו די בטובת המאומץ כדי ליתן צו אימוץ בידי זוגות חד-מיניים או ידועים בציבור הטרוסקסואליים. כל שנקבע בחוק האימוץ הוא, כי מתן צו אימוץ באימוץ יחיד ובאימוץ במסגרת זוג חד-מיני או במסגרת ידועים בציבור באימוץ הטרוסקסואלי מחייב שני תנאים: טובת המאומץ ונסיבות מיוחדות. תנאים אלה נקבעים לא על פי הקטין ההיפותטי והערטילאי. תנאים אלה נקבעים על פי הקטין הקונקרטי והספציפי. בבדיקת "הנסיבות המיוחדות" במקרהו של קטין ספציפי וקונקרטי, ובמתן צו אימוץ במקום שנסיבות כאלה מתקיימות, אין מקום לנקיטת עמדה ערכית ביחס למעמדם של זוגות חד-מיניים בדרך כלל, או ביחס למעמדם של ידועים בציבור הטרוסקסואליים בדרך כלל. כל שבית המשפט בוחן הוא "נסיבות" ספציפיות של קטין אינדיבידואלי, תוך התמקדות באותן נסיבות שהן "מיוחדות". עצם היות ההורה הביולוגי והמבקש לאמץ בקשר זוגי חד-מיני או בקשר הטרוסקסואלי אינו אלא אחת מהנסיבות במכלול הכולל. אין הוא תנאי הכרחי; אין הוא תנאי מספיק; אין הוא תנאי כללי. הכל תלוי בכל הנסיבות כולן, כאשר אופיו של הקשר – חד-מיני או הטרוסקסואלי – הוא אחת מאותן נסיבות שיש להתחשב בהן." (ר' ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועמ"ש, נבו)

בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט לעיניני משפחה שעליו יהיה לבדוק אם אכן התקיימו "נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 25 לחוק האימוץ. במקום שהתנאים מולאו והתקיימו "תנאים מיוחדים", בית המשפט יאשר האימוץ. אכן בפברואר 2006 ניתן צו אימוץ.

המשך מאמר במאמר 3 מתוך 3