12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ברזל עובדות 1. הברזל הוא יסוד כימי מתכתי. 2. סימנו בכימיה FE. 3. נחשב ליסוד קורט (מינרל הנחוץ לגוף בכמות קטנה). 4. מבין יסודות הקורט תופס הברזל את המקום הראשון בחשיבותו. 5. רוב הברזל בגוף נמצא בהמוגלובין. 6. חלק מהברזל בגוף נמצא בתרכובות אורגניות אחרות כמ
מאת: רונית נחום גוזלן   שמור מאמר למועדפים

ברזל עובדות 1. הברזל הוא יסוד כימי מתכתי. 2. סימנו בכימיה FE. 3. נחשב ליסוד קורט (מינרל הנחוץ לגוף בכמות קטנה). 4. מבין יסודות הקורט תופס הברזל את המקום הראשון בחשיבותו. 5. רוב הברזל בגוף נמצא בהמוגלובין. 6. חלק מהברזל בגוף נמצא בתרכובות אורגניות אחרות כמו מיוגלובין (אוגר חמצן בשריר), טראנספרין (חלבון המשמש להובלת ברזל ), ציטוכרום (אנזים לניצול חמצן), קטאלאז (אנזים ההורס H2O2), פריטין והמוסידרין (תרכובות אגירה של ברזל בגוף). 7. רוב הברזל נאגר בכבד, טחול ותאי אפיתל של המעי. 8. כמות הברזל במאגרים תלוי מצד אחד בתזונה ומצד שני באיבודים. 9. הפרשת הברזל מהגוף מתבצעת דרך הכליות בשתן (כמות מזערית), בזיעה, בפצעים ובמחזור הווסת אצל האישה. 10. הספיגה של הברזל מהמזון מתבצעת בתריסריון. רק 10% מהכמות הנאכלת נספגת. 11. ברזל בהזרקה רעיל. תפקידי הברזל 1. תפקיד מיבני בהמוגלובין ומיוגלובין. הברזל משפר את הובלת החמצן מהריאות לכל התאים בגוף. 2. הברזל משמש כקופקטור של אנזימים בצורתו היונית. 3. משפר הגנה מפני מחלות. 4. מונע ומתקן אנמיה. 5. ממריץ, מונע עייפות. 6. משפר את צבע הדם. 7. עוזר בגדילה אצל ילדים. 8. משמש מרכיב במולקולות הציטוכרומים – חלבונים שמשתתפים בנשימה תאית אירובית (אספקת אנרגיה זמינה לגוף). מינון דרוש RDA של אישה בגיל הפוריות כמעט כפול משל גבר. לגבר הכמות הדרושה 10 מ"ג ליום, מתוכם נספג 1 מ"ג לאישה הכמות הדרושה 18 מ"ג ליום , מתוכם נספג 2 מ"ג. בגוף אישה פחות ברזל מאשר בגופו של גבר מפני שאישה מאבדת דם ואיתו המוגלובין וברזל כל חודש עם המחזור. בכל מחזור ווסת מאבדת אישה כ-30 מ"ג ברזל. ממה מושפע שעור הספיגה של הברזל? 1. הדרישה של הגוף לברזל – ישנו מנגנון בגוף (שנמצא בתאי הרירית של המעי) שמווסת את הספיגה של הברזל במעי, מנגנון זה מפחית ספיגת ברזל כשהגוף רווי כדי למנוע את הצפתו בברזל. מנגנון זה "קורא" את המצב של משק הברזל בגוף. אם חסר בגוף ברזל יגדל שעור הקליטה. מאגרי האישה לא תמיד מלאים ולכן שעור הספיגה אצל אישה גבוה ב-10% משעור ה ספיגה אצל הגבר. אצל תינוקות ונשים הרות שעור הספיגה גבוה יותר מפני שהדרישות מוגברות. כמו כן אנשים שסובלים מחוסר ברזל סופגים ביתר יעילות כדי לתקן את משק הברזל. 2. הצורה הכימית שבה מצוי הברזל במזון – הברזל תמיד מצוי בתרכובת. שעור הספיגה שונה בכל תרכובת. ברזל בתרכובת האם כפי שמופיע בבשר נספג היטב. לעומת זאת ברזל ממקור צמחי יכול להופיע בשתי צורות: דו ערכית או תלת ערכית. הברזל הדו ערכי נספג ביעילות גדולה יותר. הברזל התלת ערכי יכול להפוך לצורה הדו ערכית בעזרת חומרים מחזרים כמו ויטמין C או חומצה אמינית ציסטאין. הברזל כפי שמופיע בבשר נספג טוב יותר מהצורות הצמחיות. אחוז הקליטה של הברזל הצמחי 1-8% ושל ברזל מהחי 6-20%. 3. נוכחות חומצה פיטית במזון – חומצה פיטית נמצאת בעיקר בסובין חיטה והיא קושרת יונים דו ערכיים בינהם ברזל כבר במערכת העיכול ולא מאפשרת להם להיספג. יש לציין שחומצה פיטית נהרסת בחמום והנבטה. 4. נוכחות חומצה טנית הנמצאת בתה קושרת ברזל (מסיבה זו לא מומלץ לתינוק לשתות תה לאחר ארוחה). שתיית תה מקטינה קליטת ברזל בשליש. 5. קפאין מקטין צריכת ברזל ביותר משליש. 6. חומרים משמרים ומונעי חמצון במזון לדוגמה: BHTA,פוספאטאז או EDTA מונעים קליטת מינרלים שונים בינהם ברזל. 7. סוג תוסף הברזל – ספיגת הברזל בגוף לא מגיעה ל-5% לכן הכמות הניתנת בתוספים מגיעה ל-400 מ"ג. הברזל האורגני קליטתו יעילה מהברזל הגופריתי המסופק על ידי חברות התרופות וגורם בין היתר לתופעות לוואי כמו עצירות, בחילות והרס ויטמין E. 8. כמות הברזל במזון – ככל שעולה כמות הברזל במזון יורדת הספיגה. 9. נוכחות מינרלים המפריעים לספיגתו – זרחן יכול להתחבר לברזל לתרכובת שאינה ניתנת לקליטה. לעומתו סידן מקל על קליטת ברזל היות והוא מתרכב עם זרחן. 10. ויטמין C משפר קליטת ברזל. 11. חומציות קיבה תקינה – בחומציות נמוכה הברזל לא נקלט. מתי גוברת קליטת הברזל? 1. באנמיה 2. אחרי אבדות דם 3. בייצור נמרץ של אריטרוציטים למשל בגיל ילדות, הריון או עליה לגבהים. הובלת ברזל לאחר ספיגתו עובר הברזל לדם מתחמצן והופך לברזל תלת ערכי ומכאן מתקשר לחלבון הקרוי טרנספרין. טרנספרין הטרנספרין מהווה נשא חלבוני של הברזל. הוא מוביל את הברזל למיח עצמות, לכבד ומאגרים. הברזל הקשור לטרנספרין נותן לנו אינדיקציה על משק הברזל בגוף. הטרנספרין לא קושר את כל הברזל , ישנה מידה מסויימת של רוויה. יש טרנספרין רווי ויש טרנספרין חופשי – כל חריגה מהתחום הנורמלי הצפוי של רוויה מעיד על מחסור במשק הברזל בגוף. רוויה של טרנספרין ככל שהטרנספרין רווי יותר כך יש יותר ברזל בגוף. חוסר ברזל יתבטא ברמת המוגלובין נמוכה מפני שרוב הברזל נמצא בהמוגלובין. שעור רוויה נורמלי של טרנספרין הוא 33%. באנמיה מחוסר ברזל יורדת כמות הברזל בדם ובהתאם פוחת שעור הרוויה של טרנספרין כלומר הכושר שלו לקלוט ברזל עולה. בדיקת דם נקראת TIBC –TRANSFERIN IRON BINDING COMPACITY – בדיקה זו מודדת את הטרנספרין החופשי. ישנה בדיקה יותר ישירה לבדוק את מצב המאגרים – פריטין והמוסידרין. מקורות לברזל שמגיע לדם 1. מהמזון מגיע 1 מ"ג ליום 2. המוגלובין שמתפרק – הברזל שבו לא אובד ישנו מחזור. 3. מקור שלישי אנדוגני – מאגרי הברזל מהם הדם שואב ברזל במצב של מחסור : כבד, טחול, מיח העצם. התוויות למתן ברזל 1. בהריון הדרישות מוגברות מהסיבות: א. העובר הצורך ברזל ב. השיליה מכילה הרבה כלי דם גם זה מגביר צורך לברזל ג. נפח דם האם גדל ד. אובדן דם בלידה ואחריה. אבל ישנו חסכון : אישה בהריון לא מאבדת דם במחזור. לכן לבצע בדיקת דם לפני מתן ברזל לאישה בהריון. המוגלובין 10 אצל אישה הרה מהווה מצב נורמלי. 2. תינוקות – לתינוק שנולד המקור היחידי לברזל שלו זה ההמוגלובין. הברזל בגוף הוולד לא מצוי בתרכובות אגירה. לכן לתינוק אחרי לידה דרישות גדולות לברזל כי בשלב זה מתחיל לאגור ברזל בתרכובות אגירה. 3. פגים – נולדים עם מחסור בברזל כי העובר קולט ברזל בעיקר בשלושת החודשים האחרונים לעוברות. הקליטה של הברזל בגוף העובר מתרחשת בסוף ההריון ולכן עוברים נולדים עם כמות קטנה יותר של ברזל בגוף. 4. תינוקות בני 6-18 חודשים נמצאים בקבוצת סכון ללקות במחסור בברזל. תינוק נולד עם מלאי המספיק לחצי שנה. מכאן ואילך מתבסס התינוק על מקורות ברזל מהמזון. חלב אינו מכיל מספיק ברזל. 5. קשישים – יתכן חוסר ברזל בגלל בעיות ספיגה ותנאי תזונה כמו כן מחלות שגורמות לאובדן ברזל כמו: דימומים, זיהומים, כיבים, שמוש באספירין, קוליטיס וסרטן מעי גס. יש לבצע בדיקה לפני מתן ברזל שכן יש לזכור שצורכי הברזל אצל זקנים נמוכים יותר. זקנים לא נמצאים בתהליך גדילה ולנשים אין מחזור. 6. ספורטאים מקצועיים בעיקר אתלטיים – לספורטאים דרישות מוגברות לחמצן כך שהדרישות לברזל מוגברות. בנוסף כתוצאה מפעילות גופנית סובלים מדימומים מיקרוסקופיים פנימיים והם מגבירים את אובדני הברזל. חסר ברזל בשלב ראשון: • מתרוקנים מאגרי הברזל ורק אח"כ יש ירידה ברמות המוגלובין בדם. • בבדיקה מקרוסקופית של תאי לשד העצמות לא רואים משקעי המוסידרין. • רכוז הברזל בפלסמה יורד. • עולה כושר קשירת הברזל שבטרנספרין (חלבון נשא של ברזל). • ספיגת הברזל במעיים עולה. בשלב שני: • האריטרוציטים משנים צורתם – מופיעים תאי דם אדומים קטנים. • ירידה ברמת ההמוגלובין. • אספקת דם לתאים ולשרירים יורדת. • אנמיה. • פגיעה בזכרון, האטה של פעילות המוח. • חולשה, סחרחורת, חוורון, • קוצר נשימה • דכאון נפשי וחוסר תאבון סימנים חיצוניים: • צפורניים מחוספסות • פסים כהים לאורך הצפורן • סדקים בשפתיים ובלשון • נשירת שיער • חוורון עור • חוורון לחמית אנמיה המאפיינת חוסר ברזל אנמיה מיקרוציטית – בבדיקות מעבדה נראה את הערך MCV נמוך. אנמיה היפוכרומית – מעט צבע – בבדיקות מעבדה נראה את הערך MCH נמוך. המוגלובין נמוך. ממוצע ההמוגלובין באופן יחסי למספר הכדוריות נמוך גם כן. כדוריות אדומות קטנות. אנמיה זו בדרך כלל ספציפית לחוסר ברזל אך גם מחסור ב-B6 או נחושת מתאפיינים באותה אנמיה לכן צריך להמשיך ולבדוק הלאה את ברזל הפלסמה, טרנספרין ורווית טרנספרין. באנמיה מחוסר ברזל יורדת כמות הברזל בדם,ובהתאם פוחת שעור הרוויה של הטרנספרין ועולה יכולתו לקשור ברזל מ-200 מק"רג ל-400 מקר"ג. מקורות לברזל בשר אדום, כבד, שומשום, אגוזים, גרעינים, דגנים בקליפה,שבולת שועל, שמרי בירה, מולסה, עשב חטה, תאנים. סופלמנטים ההבדלים בין הסופלמנטים נובעים מהתרכובות. ברזל מופיע בתרכובת . השינויים בין הסופלמנטים הם באגוזי הספיגה. ההבדלים בספיגה נעים בין 5-50% ספיגה. רצוי לקחת את הסופלמנט יחד עם אוכל. לא עם חלב בגלל סידן וזרחן שמפריעים , לא עם תה ולא עם סיבים. רצוי עם ויטמין C. תופעת לוואי: שלשולים או עצירות, קיבה שחורה בגלל הספיגה הנמוכה. רעילות משק הברזל די סגור ולכן קיימת בעיות רעילות. ההרעלה יכולה להיות רק מסופלמנטים או עירוי דם. סמפטומים של רעילות: בחילות, הקאות, צואה שחורה, לפעמים עצירות, טעם מר או מתכתי בפה, פגיעה בקאפילרים,גירוי מע' עצבים מרכזית, כאבי ראש. בהרעלה קשה – פגיעה התפקודי כבד וטחול. ברפואה הטבעית לא מומלץ ליטול ברזל ללא אינדיקציה מוחלטת של מחסור. ברזל חופשי בדם מחמצן. • הברזל עלול לחמצן מרכיבים חיוניים של התא כמו ממברנה, חלבונים וחומצות גרעין • להשתתף בתהליכי חמצון המערבים רדיקלים חופשיים וכך לשבש את תפקודי מרכיבי התא. • הברזל משמש זרז ליצירת רדיקלים חופשיים אשר פוגעים בעורקים גורמים להסתיידות עורקים ובהמשך להתקף לב, • פגיעת רדיקלים חופשיים ב-DNA עלולה לגרום לסרטן. • ברזל הוא זרז חמצון של הכולסטרול LDL. כולסטרול מחומצן גורם לטרשת עורקים. • הברזל הוא גורם מזרז לגדילת תאים סרטניים. תאים בגדילה זקוקים לברזל לכן רצוי "להרעיב" את התאים הסרטניים לברזל. • עודף פריטין בדם נמצא קשור לסרטני ראש,צוואר ושד. • עודף ברזל גורם להזדקנות מהירה. אפשר לנטרל את הבעיה על ידי נטילה של אנטי אוקסידנטים. לפי דעה זו חסר קל של ברזל אפילו עשוי להיות יתרון. לספורטאים שיש תמיד רמות ברזל נמוכות יש פחות מחלות לב ופחות סרטן. "אנמיה של ספורטאים" קיימת אצל כל העוסקים בספורט. גם לנשים בגיל הפוריות יש פחות מחלות לב בגלל איבוד ברזל . סבות לעודף ברזל 1. עירויי דם תכופים 2. נטילה מוגברת של תכשירי ברזל. 3. מחלה תורשתית בשם המוכרומאטוזיס המתבטאת בספיגת ברזל מוגברת במעי ללא קשר לכמותו במזון. רונית נחום גוזלן מרצה לתזונה במכללות לרפואה טבעית