12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: שי טובלי על מושג אי-אלימות (NON-VIOLENCE)
מאת: שי טובלי   שמור מאמר למועדפים

אי-אלימות (NON-VIOLENCE) – מושג בהינדואיזם, בג'איניזם ובבודהיזם. שורשיו של עקרון אי-האלימות נעוצים בערים של עמק האינדוס לפני הפלישה הארית. שם החל התהליך האיטי וההדרגתי מהחברה הוודית שבה נהגו להעלות קורבנות לעקרון אי-האלימות, שכלל צמחונות וכבוד לפרה ולחיות אחרות. עיקרון זה בולט במיוחד בתורה הג'אינית מהמאה השישית לפני הספירה, הקרובה מאוד לתרבות ההינדית. גם הבודהיזם המוקדם כלל תורות אי-אלימות רבות.
לאי-אלימות יש היבטים פאסיביים ואקטיביים כאחד. על פי גנדי, המנהיג ההינדי הנערץ, משמעה "יראת כבוד כלפי החיים". בכתב הקודש הג'איני המרכזי נכתב: "אם אדם הורג יצורים חיים, או ממית יצור חי באמצעות אדם אחר, או אפילו מסכים הסכמה שבשתיקה להמתתו של אחר, חטאו הולך ומתעצם". ובטקסט אחר נכתב: "בגרימת כאב ליצורים אחרים האדם גורם כאב לעצמו, ועל כן הוא ייוולד מחדש כאחד מהם". בג'איניזם אפילו הבערת אש היא אסורה, משום שהיא עלולה לפגוע ביצורים חיים, וגם קטיפתו או עקירתו של צמח לשם הנאה. ניתן לסכם את העיקרון בציטוט הג'איני הבא: "כל היצורים הנושמים, כל היצורים הקיימים, כל היצורים החיים, כל היצורים כולם, אין לפגוע בהם או להכאיב להם, להעליבם, לענותם או לגרשם". אולם בסופו של דבר, הבודהיזם ולא הג'איניזם הוא שהצליח להפיץ את העיקרון בעולם ההודי כולו, דרך קיסרים בודהיסטים כמו אשוקה שאסרו על פגיעה בבעלי חיים.
בהינדואיזם העיקרון נקשר בעקרון ה"דהרמה" (עקרון הפעולה הנכונה), והוא נחשב לאחד מחמש ההגבלות של היוגה. כאמור, המתרגל ההינדי המפורסם ביותר של אי-אלימות היה מהטמה גנדי, שראה בעיקרון אפילו נשק פוליטי רב עוצמה. הוא כותב: "הדת שלי מבוססת על אמת ועל אי-אלימות. האמת היא האלוהים שלי ואי-אלימות היא הדרך להגיע אליו".