12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פסיכיאטר, פסיכולוג - מהי סכיזופרניה
מאת: מכון דור   שמור מאמר למועדפים

פסיכיאטר, פסיכולוג - מהי סכיזופרניה

מהי סכיזופרניה? במשך שנים קיבלה הסכיזופרניה שמות ותיאורים ספרותיים שונים, שייחסו לסובלים מן ההפרעה תכונות של פיצול אישיות, התחזות לאדם אחר או בריחה מהמציאות - תכונות שגרמו לנידוי חברתי של הסובלים מן ההפרעה. סכיזופרניה הינה הפרעה נפשית כרונית הפוגעת ביכולת לחשוב בצורה בהירה, להבחין בין מציאות לדמיון, להתמודד עם רגשות, לקבל החלטות ולתפקד בצורה תקינה בחברה. מה הם סימני המחלה? מבין התסמינים השכיחים: קהות רגשית, תגובות אמוציונאליות בלתי הולמות לאירוע, כגון עצב במקום שמחה. באופן כללי, ניתן לחלק את תסמיני הסכיזופרניה למספר קבוצות: 1. תסמינים חיוביים: כאשר מופיעים תסמינים "חיוביים" (התסמינים הפעילים של המחלה מוגדרים לעיתים כתסמינים פסיכוטיים), קיימת נטייה לחשוב מחשבות שווא (אמונה בדבר שאינו מציאותי, כגון סוכנים חשאיים העוקבים אחריך ורוצים לפגוע, או המחשבה שבשידורי הטלוויזיה או הרדיו מתכוונים רק אליך). כמו כן, סובלים מהזיות שמיעה, ראייה, הרחה או טעימה של דברים שאינם בנמצא. הזיית שמיעה (שמיעת קולות ושיחות שווא, ולעיתים רחוקות שמיעת פקודות התאבדות) הינה ההזיה הנפוצה ביותר. לעיתים מופיע גם דיבור לא ענייני - קפיצה מנושא לנושא, ללא קשר ביניהם. 2. תסמינים שליליים: התסמינים ה"שליליים" מתבטאים בקהות רגשית, חוסר מוטיבציה, קשיי תקשורת והתנתקות חברתית. מרבית הסובלים מסכיזופרניה נוטים להזניח את עצמם מבחינת ההיגיינה, האסטטיקה והתזונה. חלקם שוהים רוב הזמן במיטה, תפקודם מידרדר והם אינם מסוגלים לדאוג לעצמם. 3. תסמינים בלתי מאורגנים: אנשים הסובלים מתסמינים בלתי מאורגנים חושבים ומדברים בצורה מבולבלת ומתנהגים בצורה בלתי מאורגנת. אצל חלקם ישנן תנועות גוף החוזרות על עצמן, ובמקרים אחרים הם יכולים לסבול מתנוחת גוף קשיחה ומוזרה (קטטוניה), או שהם נמצאים באי שקט פסיכו-מוטורי. שכיחות המחלה כ-1% מן האוכלוסייה סובל מסכיזופרניה. ההפרעה נפוצה בכל העולם, בשכיחות דומה בין גברים לנשים. על פי הסטטיסטיקה, הסיכויים לחלות בסכיזופרניה גבוהים יותר בקרב אנשים שאחד מקרוביהם חולה. שכיחות הסכיזופרניה בקרב אנשים שאחד מהוריהם סובל מן ההפרעה עומדת על 12%. כאשר שני ההורים סובלים מסכיזופרניה, הסיכוי שהצאצא יחלה עומד על 40%. הגיל הממוצע להתפרצות ההפרעה בקרב גברים הינו בגילאי 15-25, ואילו אצל נשים בסביבות גיל 25-35. אצל חלק מן הנשים עלולה הסכיזופרניה להתפרץ אפילו בגילאים מאוחרים יותר, בסביבות גיל המעבר. מדוע לוקים בסכיזופרניה? נכון להיום, לא ידועה הסיבה המדויקת להופעת הסכיזופרניה. אולם, במהלך השנים הבחינו החוקרים כי ישנם גורמים אשר יכולים להשפיע על התפרצותה. מבין הגורמים העיקריים ניתן למנות את הגורמים הביולוגיים (תורשה) וגורמים סביבתיים (חשיפה לזיהומים, חשיפה למצבי דחק, לידה בחורף או בתחילת אביב, מגורים באזורים גיאוגרפיים צפוניים, חיים באזורים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה ורקע סוציו-אקונומי נמוך). הרקע הביולוגי למחלה בשנות ה-50 נטו לייחס את הסיבה להופעת הסכיזופרניה לרקע פסיכולוגי. אולם, כיום הסברה המקובלת היא שההפרעה נובעת משינויים פתולוגיים במבנה המוח וירידה בגודל המערכת הלימבית, ובשל חוסר איזון ברמות הנוירוטרנסמיטורים במוח, בייחוד עודף של פעילות דופמינרגית. דופמין הינו חומר המופרש במוח (נוירוטנסמיטר), ולו תפקיד חשוב בהולכה העצבית. רמות גבוהות של דופמין או פעילות מוגברת שלו במוח, עלולות להגביר את הערנות ולעורר תגובות קיצוניות, כגון: הזיות, מחשבות שווא, בלבול והתנהגות נסערת. אבחנה התסמינים שתוארו לעיל הם חלק בלתי נפרד מאבחנת הסכיזופרניה. עם זאת, היות שאין שום בדיקת מעבדה שביכולתה לאבחן את ההפרעה, ויחד עם זאת יש הרבה מחלות שבהן האדם יכול לסבול מאותם התסמינים, אחד הקריטריונים החשובים לאבחון הוא שהתופעה פוגעת קשות בתפקוד והיא נמשכת לפחות שישה חודשים. הטיפול בסכיזופרניה הטיפול המקובל כיום לסכיזופרניה הינו מגוון, והוא כולל פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. טיפול פסיכותרפי הטיפול הפסיכותרפי הנפוץ כיום הוא הגישה התמיכתית, המתמקדת בשיקום פסיכו-סוציאלי. מטרתו לעזור לחולים ולבני משפחותיהם להתמודד עם המחלה ועם הלחצים הנלווים אליה, לשפר את היכולות והתפקוד החברתי, וכן לעודד שימוש נכון בתרופות. חשוב לציין שהטיפול הפסיכותרפי לבדו אינו מביא על פי רוב לשיפור במצבו של החולה, ועליו להתבצע בשילוב עם הטיפול התרופתי. טיפול תרופתי התרופות המקובלות בסכיזופרניה הן תרופות אנטי פסיכוטיות (שנקראות גם נוירולפטיות או תרופות הרגעה). באופן כללי, נחלקות התרופות האנטי פסיכוטיות לשתי קבוצות עיקריות: אנטגוניסטים (חסמים) של הרצפטור לדופמין, ותרופות שהן אנטגוניסטים לרצפטור לסרוטונין ודופמין. חסמי הקולטן לדופמין תרופות השייכות לקטגוריה זו (Chlorpromazine, Haloperidol) יעילות בטיפול בעיקר בסימנים "החיוביים" של הסכיזופרניה (הזיות). הטיפול באמצעות תרופות השייכות לקטגוריה זו מלווה באחוז גבוה יחסית של תופעות לוואי, כגון: חוסר מנוחה, תנועות בלתי רצוניות וכן תופעות דמויות פרקינסון, הכוללות רעד בלתי רצוני ונוקשות של הגוף. חסמי קולטנים לסרוטונין ודופמין (SDA) תרופות השייכות לקטגוריה זו (Clozapine, ,Risperidone ,Olanzapine ,Sertindole Quetiapine, Ziprasidone) יעילות לטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים "השליליים" שלה בפרט. זו קבוצת תרופות יעילה יותר, אשר גורמת למספר מצומצם יחסית של תופעות לוואי. חשוב לציין שהשפעת התרופות מופיעה בשני שלבים: בשלב המיידי מורגשת ההשפעה המרגיעה (סדטיבית) של התרופה, ואילו ההשפעה האנטי פסיכוטית מופיעה רק לאחר מספר שבועות. תרופות נוספות לעיתים קורה שהטיפול בתרופות האנטי פסיכוטיות המקובלות איננו מספיק או שאיננו יעיל. במקרים מסוימים הוספה של תרופות נוספות, כגון, ליתיום, תרופות נוגדות פרכוסים (anticonvulsants) או בנזודיאזפינים, יכול להועיל. טיפול בנזעי חשמל אחד הטיפולים המקובלים בסכיזופרניה הינו הטיפול בנזעי חשמל. טיפול זה הינו עתיק יומין. כיום, הטיפול השתכלל והוא מבוצע בהרדמה כללית קצרה, שבמהלכה מועברים נזעי חשמל דרך מוחו של המטופל. השיפור במצבו של המטופל אמור להופיע לאחר כ-8 עד 12טיפולים. פרוגנוזה למרות שמדובר במחלה כרונית המקשה רבות על התפקוד, היא ניתנת לטיפול. בקרב כ-20%-30% מן הסובלים מסכיזופרניה יביא הטיפול לנסיגה מוחלטת של התסמינים, והם חוזרים לנהל אורח חיים תקין. בקרב שאר המטופלים צפויה נסיגה של חלק מן התסמינים והטבה חלקית במצבם. ישנה קבוצה קטנה של אנשים הסובלים מסכיזופרניה, שלמרות כל הטיפולים מצבם מחמיר.