12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין רוסיה וההשלכות ע"פ פקודת מס הכנסה הישראלית
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]



חרף ההאשמות הרוסיות שהופנו כלפי ממשלת ישראל לאחרונה, בכך שישראל סייעה לגיוארגיה במלחמה האחרונה, האמנה למניעת כפל מס שנחמתה בין ישראל לבין רוסיה ביום 25.4.94, בעינה עומדת.

האמנה כוללת ניסוח אחיד ומוסכם להגדרות שונות בתחום דיני המס, כמו גם את הדרכים והמבחנים בהם ניעזר לשם קביעת מעמדו של הנישום. כך לדוגמא באשר לתושבות- האמנה קובעת כי "תושב מדינה מתקשרת" הוא כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה נתון בה למס מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו, מקום התאגדותו, או מקום רישומו כישות משפטית. אולם אם ייווצר מצב שלפי המבחנים לעיל היחיד הנו תושב שתי המדינות, הרי שיראוהו כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע, ואם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ( "מרכז האינטרסים החיוניים").

אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא "מרכז האינטרסים החיוניים" שלו ולנישום אין בית קבע באף אחת משתי המדינות, ובמקרה כגון דא יראוהו כתושב המדינה בה הוא נוהג להתגורר. גם אם המבחן האחרון אינו מועיל, אזי ייקבע מקום מושבו של הנישום על פי אזרחותו.

הגם אם יקרה מקרה בו הנישום אינו אזרח של אף אחת מהמדינות המתקשרות, או שמא להיפך, הוא נחשב לאזרח של כל אחת מהמדינות, צריכות הרשויות המוסמכות של שתי המדינות להכריע בשאלת מקום מושבו תוך הסכמה הדדית. יצוין כי ההוראות של האמנה בנושא הנ"ל אינן "המצאה ייחודית" לאמנה שבין ישראל לבין רוסיה דווקא, והוראות דומות נכללות באמנות מס נוספות עליהן חתומה ישראל.

מקום שבו קיימים חבר בני אדם והם נחשבים לתושבים בשתי המדינות המתקשרות, יראוהו כתושב המדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי והמרכזי של העסק. אם לא ניתן לקבוע זאת, הרי שעל הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות להכריע בשאלת מקום המושב, תוך הסכמה הדדית בניהן.

כפי שיובהר להלן, באמנה שבין רוסיה וישראל ישנן מספר הוראות לגבי הסוגים הבאים של ההכנסות;



הכנסה ממקרקעין - למדינת המקור זכות מיסוי ראשונית, כאשר למדינת המושב נשמרת זכות מיסוי שיורית. על מדינת המושב ליתן לתושבה פטור או זיכוי בשל המס שהוטל עליו במדינת המקור.



מיזמים משולבים - האמנה קובעת כי מקום בו מדינת המושב של מיזם א' (כאשר מיזם א' משתתף בהנהלתו של מיזם ב' , בשליטה בו או בהונו, או שאותם בני אדם משתתפים בהנהלה, בשליטה או בהון של שני המיזמים) כוללת ברווחיו רווחים שמיזם ב' חויב עליהם במקום מושבו, ומטילה מס בהתאם, הרי שבמצב כזה על מדינת המושב של של מיזם ב' להפחית את המס שהוטל בה על רווחיו של אותו מיזם ב', אם הם חויבו במס במדינת המושב של מיזם א', הכל בתנאי שההתאמה דרושה על מנת למנוע כפל מס.



דיבידנד וריבית - האמנה מעניקה זכות מיסוי שיורית למדינת המושב של מקבל הדיבידנד או הריבית, כאשר למדינת המקור זכות מיסוי ראשונית (ניכוי מס במקור) בשעור 10%.

האמנה קובעת בנוסף, כי הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן ידיעות ככל שיעלה הצורך לביצוע הוראות האמנה או החוקים הפנימיים שלהן הדנים במסים שהאמנה דנה בהם, במידה שהחיוב במס לפיהם אינו מנוגד להוראות האמנה.
לסיום נציין, כי אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. שכן, האמור מעלה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון אינו דן בשיטות המס הפנימיות שבישראל וברוסיה ובהשלכותיהן של שיטות אילו.



רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]