12307 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פיברומיאלגיה - FMS ותסמונת העייפות הכרונית - C
מאת: איה הוד   שמור מאמר למועדפים

הקדמה



הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית הינם שני הסינדרומים מאוד דומים, לכן בחרתי לכתוב על שניהם במקביל. בגלל החפיפה, לא תמיד ניתן להפריד ביניהם ולכן מאוד יכול להיות מצב בו רופא אחד יאבחן פיברומיאלגיה ורופא אחר יאבחן את אותו מצב כתסמונת התשישות הכרונית.

יכול להיות מצב בו חולי פיברומיאלגיה סובלים מתשישות הדומה לתסמונת העייפות הכרונית ולהיפך, חולים בתסמונת העייפות הכרונית הסובלים מכאבים בנקודות הרגישות וסימפטומים המאפיינים דווקא פיברומיאלגיה.

ישנם רופאים רבים הסבורים שכל מי שסובל מ - CFS סובל גם מפיברומיאלגיה.



בעבר, כאשר אדם היה מתלונן על עייפות קיצונית וכאבים בכל הגוף היו מכנים אותו עצלן או אומרים לו "הכל בראש", מאחר וכל הבדיקות האפשריות חזרו תקינות ולא נמצאו שום ממצאים פתולוגיים.

כיום קיימת מודעות גדולה יותר לגבי שתי המחלות הללו, קיימת הכרה של הממסד הרפואי בהן ומעבר לכך, לאט לאט גם מגיעות הוכחות מדעיות.

שתי המחלות פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים, הטיפול הקונבנציונלי הקיים אינו מספק טיפול בבעיה אלא מפנה את הטיפול לסימפטומים בלבד.



במאמר זה ברצוני להביא את ההגדרה של שני הסינדרומים, מה התסמינים, ההבדל בין השניים, הגורמים, האבחנה, הטיפול הקונבנציונלי ובאיזה דרך מופלאה מאפשרת הנטורופתיה למערכות הגוף הפגועות לחזור לאיזון באופן הטבעי ביותר ולטפל בבעיה, כפי שהגוף יודע לעשות היטב כשניתנת לו ההזדמנות.



פיברומיאלגיה- הגדרה



הפיברומיאלגיה הינה מצב כרוני של תשישות וכאבי שרירים מפושטים, כולל כאבי מפרקים, גידים ורצועות.

במקרים רבים קשה לאבחן פיברומיאלגיה מאחר והתסמינים שלה יכולים להופיע במצבים אחרים נוספים.

המונח "Myalgia" פירושו כאבי שרירים בניגוד ל- "Myositis" שנגרם על ידי דלקת.

בעבר נעשה שימוש בשם "Fibrositis' ו- "Fibromyositis" מאחר וחשבו שדלקת הינה מרכיב עיקרי בתסמונת.

אך התגלה שדלקת קיימת במקרים שמדובר במצב סיסתמי ברקע ואינה חייבת להיות נוכחת בתסמונת זו. לכן השם "פיברומיאלגיה" נמצא מתאים יותר.

פיברומיאלגיה אינה מחלת פרקים או דלקת פרקים לכן אין היא גורמת לדפורמציות (עיוותים במפרקים). מדובר במחלה של רקמות רכות, כאב וקשיון. המקומות המושפעים ביותר הם:

ה- Occiput (האזור האחורי של הראש)

הצוואר

הכתפיים

בית החזה

גב תחתון

ירכיים



תסמונת העייפות הכרונית - הגדרה




תסמונת זו הוגדרה באופן רשמי רק בשנת 1988 הקריטריונים לאבחון עודכנו שוב ב- 1994. היא פוגעת קשות באיכות החיים ומאופיינת בעיקר בעייפות ותשישות עד כדי נטרול אדם מפעילותו היומיומית הרגילה.

רק 56% מרופאי המשפחה מאמינים שמדובר במחלה אמיתית אך גם אז, אחוז גדול מהם אפילו לא יודע לאבחן את המחלה ולא יודע לאן להפנות את החולה.



סימפטומים והבדלים





פיברומיאלגיה


מין: שכיחה יותר בנשים.
(מקורות שונים מדווחים על שכיחות בסדר גודל שונה, אך כולם פה אחד מסכימים שנשים סובלות ממנה יותר מגברים)

גילאים: המחלה שכיחה ביותר בגילאי 20-40. גם ילדים יכולים לחלות בה, אך בשיעור נמוך יותר.

כאב: כאב הוא הסימפטום הראשוני של פיברומיאלגיה, כאבי שרירים המופיעים בדרך כלל בכל הגוף ויכולים להיות שורפים, דוקרים, מכרסמים, רגיש ומלווים בקשיון.
אזורים רבים בגוף נעשים רגישים ללחץ אפילו הקל ביותר.

הכאבים יכולים להיות מוחמרים בבוקר ומוקלים במשך היום. הם יכולים לנוע מאזור אחד לאזור אחר.
קיימת אפשרות להרגשת נימול או דקירות בעור.
כאבי ראש - בעיקר עקב כיווץ שרירי הצוואר.

כאבי בטן.

רמת הכאב בפיברומיאלגיה יכולה להשתנות בזמנים שונים ביום, בהתאם לאורח חייו של האדם, רמת הפעילות הגופנית, מזג האויר, איכות ואופי השינה ורמות הסטרס בחיי היומיום, אך רוב האנשים מדווחים שבכל מקרה תמיד קיים כאב.

מיקום: הכאב מופיע בדרך כלל בכל הגוף אך כחלק מהאבחון נצפו איזורים מאוד מסויימים בהם ישנה רגישות יתר לכאב. בנוסף לכאבים בשרירים, רקמות החיבור והמפרקים, הפיברומיאלגיה מערבת מערכות כגון מערכת העצבים, מערכת העיכול, מערכת החיסון ועוד.

עייפות: עייפות מתונה עד חמורה ולחץ נפשי. חוסר אנרגיה.

ישנם מקרים בהם העייפות והתשישות יותר בעייתיים מהכאב. מצב זה דומה לתסמונת העייפות הכרונית.

שינה: הפרעות שינה, חוסר שינה, כאב המפריע לשינה. אופייני מאוד בחולי פיברומיאלגיה ששנת ה-REM קצרה ושנת

ה- non-REM ארוכה, שלבי השינה העמוקים יותר אינם מספיק ארוכים ועקב כך מתעוררים עייפים, כואבים ולא רעננים.

קיימים גם מצבים של הפרעות שינה אחרות, כגון התכווצות שרירים בזמן השינה, הפסקת נשימה בשינה ותסמונת

restless leg syndrome - הרגל חסרת המנוח.

משך המחלה: אנשים חולים במחלה שנים רבות, עוברים מרופא לרופא ומשיטה לשיטה על מנת למצוא מזור.

פרוגנוזה (סיכויי החלמה/ תחזית לטווח ארוך): פיברומיאלגיה יכולה לעבור באופן ספונטני עם הירידה במתח, אך יכולה להופיע בגלים קבועים או להפוך לכרונית.
בניגוד למחלות רימטיות אחרות, כמו רימטואיד ארתריטיס למשל, אורך החיים של חולי פיברומיאלגיה אינו קצר יותר. אין פגיעה במיפרקים ולא נוצרים מצבי נכות.

ההתאוששות מהמחלה אינה קלה ודורשת מאמץ גדול מצד החולה ותמיכה מבני משפחתו. הגורם החשוב ביותר להבראה הוא התמדה בתוכנית האימונים הגופנית.

הפרוגנוזה טובה הרבה יותר אצל ילדים החולים במחלה - רובם מחלימים.

כללי: בפיברומיאלגיה ישנם תסמינים שאינם ראומטיים כגון תסמינים של מערכת העצבים היכולים לבוא לידי ביטוי בצורת שינויים במצב הרוח והחשיבה, עצבות, דאגה, דיכאון, חרדה, (חשוב לזכור שבגלל התסמינים הקשים, דיכאון וחרדה יכולים להופיע במחלות כרוניות רבות, ולא רק פיברומיאלגיה), קושי בריכוז ובביצוע מטלות מנטליות פשוטות, קהות חושים, עקצוצים בגפיים או בפנים.
בעיות במערכת העיכול, כולל IBS - תסמונת המעי הרגיז, גם כן נפוצות בפיברומיאלגיה. כאבי בטן, נפיחויות, שלשולים ועצירויות.

תכיפות ודחיפות במתן שתן עקב התכווצויות וגירוי של השלפוחית.





תסמונת העייפות הכרונית



מין: שכיחה פי 3-5 יותר בנשים.
גילאים: המחלה שכיחה ביותר בגילאי 20-60
גם ילדים יכולים לחלות בה, אך בשיעור נמוך יותר.

כאב: כאבים ומיחושים יכולים להופיע בכל הגוף ולהזכיר במובן זה את הפיברומיאלגיה.
כאבי ראש, כאבים בקשרי לימפה.

מיקום: מערבת כמה מערכות בגוף: מערכת העצבים האוטונומית, המוח, מערכת ההגנה והחיסון, והמערכת הנוירואנדוקרינית, מערכת העיכול ועוד.

עייפות: עייפות קשה, תשישות מוחלטת. קושי לעשות פעילויות פשוטות כמו להכין אוכל, לעלות כמה מדרגות, עבודות בית. טיולים כמעט בלתי אפשריים, כל מאמץ קטן גורם לצורך עז לשכב לנוח ולישון.

שינה: ישנים המון, אך שינה אינה מסייעת לסילוק העייפות והתשישות.

משך המחלה: משך המחלה מאוד שונה מאדם לאדם. באופן כללי, שליש מחלימים ויוצאים ממנה תוך מספר חודשים, שליש חווה אותה במשך 2-3 שנים קשות עד להחלמה ושליש ממשיך לסבול גם לאחר כמה שנים.

פרוגנוזה (סיכויי החלמה/ תחזית לטווח ארוך): נכון להיום הפרוגנוזה עדיין לא ברורה.
התאוששות מהמחלה היא אינדיווידואלית וקשה לקבוע או לחזות את הפרוגנוזה בחולי CFS.

כללי: בתסמונת העייפות הכרונית יכולים להופיע גם חולשת שרירים, רגישות לחום ולקור, חום נמוך, דופק לא סדיר, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך, הפרעה בשיווי משקל, סחרחורת, בעיות במערכת העיכול, בחילות, פריחות, כאבי גרון, בלוטות לימפה נפוחות, כשל חיסוני, קושי בריכוז, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר
המחלה עלולה לפגוע קשות בעבודה, בחיי החברה ובמשפחה.





פיברומיאלגיה - גורמים



עד היום לא לגמרי ברור מהם הגורמים להתפרצות המחלה.

הגורמים האפשריים הם רבים ויכולים להיות סטרס, לחץ ודחק כגון טראומה פיזית (שפעת, תאונת דרכים וכיוצא בזה) או נפשית, מחלות, חולשה של מערכת החיסון, שינויים הורמונלים, עייפות ממושכת, שינה לא מספקת ולא מרעננת, אלרגיות למזון וכימיקלים, רעילות ממתכות כבדות, פרזיטים במעיים, היפוגליקמיה, זיהומים ויראליים ועוד.

גורמים אלו, באותה מידה שהם יכולים לגרום להתפרצות המחלה, יכולים לגרום להחמרה שלה.
גורמים מחמירים נוספים:

פעילות גופנית לא מתאימה או יציבה לא נכונה מחמירים את המצב.
הורמונים מסוימים וכימיקלים טבעיים שיכולים לעורר את הכאב ולפגוע בשינה ובמצב הרוח.

רמות נמוכות של סרוטונין, חרדות ופחדים לגבי המצב הבריאותי.

חשיפה לקור ולחות.


תסמונת העייפות הכרונית - גורמים



גם בתסמונת זו לא ברור מהו הגורם או הגורמים הישירים להתפרצותה. ואין בדיקות מעבדה היכולות להצביע על קיומה הוודאי. להלן רשימה חלקית של גורמים אפשריים:

ישנה השערה על גורם נגיפי הקודם למחלה כגון EBV הגורם למחלת הנשיקה.

לחץ ומצבי דחק נפשי ופיזי.

בעיות בבלוטת התריס.

בעיות בתפקוד הכבד.

ליקויים במערכת החיסון וההגנה של הגוף.

גורמים שעלולים להוות טריגר להתפרצות המחלה:

מחלות שונות כגון: סוכרת, מחלות לב, ריאה, כבד, ראומטואיד ארטריטיס, דלקות כרוניות, כאבים כרוניים, סרטן.

תרופות: נגד לחץ דם, אנטי דלקתיות, אנטיהיסטמינים, סטרואידים ועוד.

אנמיה

קנדידה

היפוגליקמיה

חסרים תזונתיים

הפרעות שינה.

פיברומיאלגיה - אבחנה



כאמור, עדיין אין ממצאים מעבדתיים, אבחנה היסטולוגית או צילומים התומכים במחלה ומעידים על חוסר תקינות או מצב פתולוגי כלשהו. לכן אבחנה תלויה בעיקר בדיווחים של האדם ובדיקות לשלילת מצבי חולי אחרים.


בשנים האחרונות, בעזרתם של מחקרים, נעשתה הגדרה טובה ומדוייקת יותר של התסמונת שאפשרה לאבחן ביתר קלות את המחלה ולזהות את ההבדל בינה לבין מחלות אחרות הכוללות כאב כרוני בשרירים, בפרקים ובעצמות.



בעזרת המחקרים הצליחו למפות 18 נקודות רגישות המאפיינות חולים בפיברומיאלגיה, הנקודות הרגישות נמצאות כמעט תמיד בשני צידי הגוף. אנשים רבים לא מודעים למיקום או לקיומן של הנקודות הרגישות הללו עד שהם מגיעים לרופא המאבחן.



האבחון קובע שצריכים להתקיים מספר דברים:

תלונה על כאב מפושט בשרירים הנמשכים יותר משלושה חודשים.

כאב הממוקם ב-11 מתוך 18 נקודות הרגישות בבדיקה גופנית. זיהוי כאב ורגישות ברוב הנקודות הללו, המכונות "tender points", קובע את האבחנה מאחר והוא אינו קיים אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ראומטיות אחרות. הכאב הוא בנקודות עצמן ואינו מקרין לאיברים מסביב.

שלילת בעיות בבלוטת התריס אשר יכולות לגרום לתסמינים כמו בפיברומיאלגיה.

תשאול על היסטוריה רפואית על מנת לשלול הפרעות אחרות היכולות לגרום לכאב כרוני ועייפות.

יש לשלול ראומטואיד ארטריטיס, דלקת רב שרירית (Polymyositis) ומחלות רקמת חיבור נוספות.

תסמונת העייפות הכרונית - אבחנה



האבחנה נעשית על פי תשאול על התסמינים, בדיקת דם כללית, בדיקת תפקודי כבד ומערכת העיכול ובעיקר עך סמך שלילת מחלות אחרות.

בדיקה צריכה לכלול תשאול, בדיקה פיזיולוגית, הערכה פסיכולוגית ומנטלית, ובדיקות דם ושתן לשלילת מחלות אחרות שעלולות לגרום לעייפות כרונית כגון אנמיה, תת פעילות בלוטת התריס, קנדידה, נרקולפסיה (הפרעת שינה, תופעה של "התקפי שינה"), תסמונת דום נשימה בשינה, טרשת נפוצה ועוד.



כאמור, הקריטריונים לאבחון התסמונת הוגדרו בשנת 1994 לצרכי מחקר והתבססו על:

נוכחות של עייפות כרונית שיודעים לומר מתי היא התחילה ואין לה הסבר.

עייפות הנמשכת לפחות שישה חודשים.

עייפות שאינה נגרמת ממאמץ ממושך.

עייפות שאינה מוקלת לאחר שינה ומנוחה.

עייפות הפוגעת משמעותית בתפקוד המקצועי, הלימודי, החברתי והאישי.

קיום של לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

שינה לא מרעננת.

תשישות, חולשה ועייפות לאחר מאמץ גופני הנמשכת לפחות יממה.

ירידה ביכולת הריכוז ובזיכרון לטווח קצר.

נפיחות או רגישות בבלוטות הלימפה.

כאב גרון

כאב ראש חדש או שמופיע בתדירות שלא היתה עד היום.

כאב שרירים או פרקים, ללא סימני דלקת כגון נפיחות או אודם.

הפרעות שינה.

וכפי שמופיע בטבלה למעלה, אופייניים גם חום נמוך, דופק לא סדיר, בעיות עיכול, רגישות לכימיקלים ותסמינים נוספים.

קיימת ההשערה שזיהום נגיפי בדרך כלל קודם לתסמונת, לכן מבצעים תשאול ובדיקות לאשש את קו המחשבה הזה.

במקרים רבים נראה שהתסמונת מופיעה לאחר היחשפות ל EBV עם מחלת הנשיקה. סברה נוספת טוענת, שתסמונת העייפות הכרונית הינה פועל יוצא של הידבקות בנגיף השייך למשפחת נגיפי האנטרו, הנמשכים אל מערכת העצבים המרכזית ולשרירים (נגיף מאותה משפחה גורם למחלת הפוליו). אם מערכת ההגנה והחיסון של הגוף חלשות הגוף יותר רגיש לנגיף.

כחלק מהאבחון יש לשלול או לאשש גם קיום הזיהום כרוני כגון זיהום פטרייתי (קנדידה למשל) או כל זיהום . אחר שמחליש את מערכת החיסון. יש לתשאל על אורח החיים וההרגלים על מנת לזהות גורמי סטרס.

חשוב לברר על קיום מצבי מצוקה נפשית, פחדים, דיכאון וחרדות מאחר ואלו מביאות לשחיקה ועומס קשה על מערכת העצבים ונצפו מקרים רבים בהם אנשים החולים בתסמונת העייפות הכרונית דיווחו על מצבים נפשיים כאלה לפני ההתפרצות.



טיפול קונבנציונלי- כללי



פיברומיאלגיה



כיום אין טיפול תרופתי לפיברומיאלגיה. ניתנות תרופות לטיפול סימפטומטי כגון:

תרופות נוגדות כאב.

תרופות אנטידלקתיות.

תרופות לשינה.

תרופות נוגדות דיכאון.


ההשפעה של התרופות האנטי-דלקתיות על פיברומיאלגיה היא קטנה ביותר.
משככי כאבים מביאים הקלה מסוימת אבל זמנית.

תרופות לשינה מקלות מעט

תרופות אנטיספזמודיות (נוגדות עוויתות והתכווצויות שרירים) גם כן מקלות מעט.

תרופות הרגעה וקורטיזון אינם מסייעים כלל ובעלי תופעות לוואי לא נעימות.



לתרופות יכולות להיות תופעות לוואי.



תסמונת העייפות הכרונית



כיום אין טיפול ספציפי בתסמונת, לכן ברוב המקרים אנשים פונים לרפואה המשלימה.

יש ניסיון ומחקר של הרפואה הקונבנציונלית לבדוק השפעת תרופות בעלות תכונה מעוררת אך במקרה זה

הטיפול הינו בסימפטום (עייפות) ולא במקור הבעייה. לכן אין בו מרפא.



טיפול נטורופתי





תזכורת: הנטורופתיה אינה מטפלת במחלה אלא באדם ויש בה מקום מאפשר להקלה דרמטית במצבי פיברומיאלגיה ו-CFS. ניתן לשפר באופן משמעותי את איכות החיים ולשמר אותה.

בנטורופתיה הטיפול "מולבש" או "נתפר" על האדם וגדל ומתפתח יחד איתו. אנשים שונים עם אותה מחלה יכולים לקבל טיפול שונה וזה היופי והמיוחדות של השיטה.



בשני המקרים חשוב ביותר להתייחס ולהפנות את האנרגיה לטיפול בהורדת רמת החרדה הנגרמת על ידי התסמונות הללו.

במקרים רבים, חולי פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית עברו כל כך הרבה בדיקות וביקרו אצל מומחים רבים בחיפוש אחר מזור או ריפוי. דבר זה, עלול להוביל לתחושות קשות כגון תסכול, כעס, פחד שיוצרים מערבולת המחמירה את מצבם, מעין "לופ" של כעס-כאב-תסכול-פחד שיש לטפל בו.

קבלת המידע הרב ביותר והבנת המחלה הינו חשוב ומאפשר לאדם לקבל שליטה ולקחת אחריות כדי לשפר את איכות חייו. רמת כאב כל כך חזקה או עייפות עד כדי פגיעה ביכולת לעשות דברים קטנים, עלולה ליצור פחדים רבים.

פעמים רבות, כשמבינים שמחלות אלו לא יכולות לגרום לנזק פיזי קבוע, יש בכך נחמה המביאה אנשים לפתח גישה חיובית יותר לגבי מצבם.





הטיפול הנטורופתי מבוסס על הגדלת סיבולת לב-ריאה, מתיחות ותרגילים לשרירים הכואבים.

סילוק רעלים על ידי תזונה והומיאוטוקסיקולוגיה

חיזוק המערכת החיסונית, תמיכה והזנה של הגוף.

שיפור בעיית השינה

טכניקות הרפייה, מדיטציה, דמיון מודרך, הרפיית שרירים, נשימות.

שינוי תזונתי

תוספי מזון

צמחי מרפא



מבחינת ההסתכלות הנטורופתית, הגורמים לפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית יכולים להיות תזונה קלוקלת, אורח חיים לחוץ, טראומה נפשית או פיזית, עודף רעלנים בגוף ולמעשה, כל דבר שמתיש, שוחק ופוגע באיזון מערכות הגוף, כגון מערכת החיסון וההגנה, מערכת העיכול ועוד.

המטרה בטיפול הנטורופתי הוא להשיב את גוף האדם לאיזון על מנת שהגוף יוכל לטפל בבעיה על כל התסמינים שלה. גוף חזק ומאוזן יודע איך לשוב לבריאות וכל שהוא זקוק לו זו ההזדמנות לעשות זאת.

לכן, אדם המגיע לטיפול נטורופתי יודע שמצפה לו עבודה ושיעורי בית. חייבים להתקיים שלושה דברים:

רצון 2. אמונה 3. עשייה/פעולה

נעשה שילוב של שיחות, שינוי חשיבה וטיפולי גוף-נפש הכוללים הרפייה, דמיון מודרך, מדיטציה תוך הפניית תשומת הלב לשינויים במצב הרוח.

כאמור, קבלת מידע והבנת המחלה חשובים כדי לבטל את תחושת חוסר האונים ולאפשר לאדם לקבל שליטה, לקחת אחריות ולשפר מצב הרוח.

הטיפול הינו אישי ומותאם לאדם, לרצונות, לרגשות והיכולות שלו.



ישנה חשיבות עמוקה לנושא התזונה, שעות האכילה, הקשבה לגוף, הורדת מפלס המתח, פעילות גופנית הדרגתית, מנוחה, שינה טובה יותר.הפרעות בשינה הינן גורם סטרס לא קטן. הפרעה בשינה גורמת לירידה בתפקוד הגוף ואף להחמרת רמת הכאב.



אני עושה שימוש בחומרים הומיאופתיים, צמחי מרפא והנחיות לתרגילי נשימה ומדיטציה.



הטיפול הנטורופתי מבקש להחזיר לאיזון ולחזק מערכות חשובות בגוף כדי לאפשר לו לטפל בבעיה בכוחות עצמו ולהפעיל את מערכת הריפוי הטבעי הקיימת בכל אחד מאיתנו.



הטיפול הוא בעצם תהליך וישנם שלבים ואצל כל אדם זה יכול להיות שונה.

למשל, שלב ראשון יכול להיות טיפול וחיזוק מערכת העיכול בכדי לשפר את ספיגת המזון וקבלת הויטמנים והמינרלים וחומרי הבנייה החשובים מהתזונה כדי להתחזק ולהפיק יותר אנרגיה מתזונה נכונה ובריאה.

הכוונה לתזונה קלה לעיכול. לא נרצה להכביד על המערכת.

דיאטת ניקוי רעלים יכולה להיות יעילה ביותר!!! - כאן דרושה עמידות, אמונה וכוח רצון חזקים.



השלב הבא, לאחר ניקוי והשגת עיכול תקין, יכול להוביל (או להקביל) לאיזון מערכת העצבים במצבי לחץ.

הטיפול משלב כאמור רפואת גוף-נפש עם צמחי מרפא או תוספים אחרים.



תזונה



ישנם מזונות מהם מומלץ להימנע ולא מדובר רק על ג'אנק פוד.

למשל, מזונות ומשקאות המכילים קפאין כגון: תה, שוקולד, קפה עלולים להחמיר מצב עייפות. זריקת המרץ היא ראשונית בלבד. קפאין מדלל מאגרי ויטמינים ומינרלים חיוניים בגוף ומביא להיחלשות.

אותו הדבר עם סוכר, הגורם לעייפות, חולשה של מערכת החיסון ודילול מאגרי ויטמינים ומינרלים בגוף.

ישנם דברים שדי מובן שרצוי להימנע מהם כגון אלכוהול.

מזונות נוספים הגורמים בין היתר גם לעייפות, הם מוצרי חלב ובשר מאחר והגוף זקוק לאנרגיה רבה לפרקם ולעכלם.

מוצרים אלו אףך מחמירים מצבי סטרס ודלקת בגוף.

ישנם אנשים שגם ממוצרי חיטה ודגנים צריכים להימנע. החלבון שבחיטה נחשב לחומר אלרגני וישנם אנשים שגופם מתקשה לעכל ולהתמודד איתו.



הכיוון הוא תזונה קלה לעיכול, מזינה ובריאה.



פעילות גופנית



מצא שפעילות אירובית, חיזוק ומתיחת שרירים ושיפור סיבולת לב-ריאה מועילים ביותר ומביאים להפחתת הכאב והעייפות ולרווחה. אולי לא תמיד בטווח המיידי אך בשורה תחתונה בהחלט!

נכון שזה לא נעים, נכון שזה כואב, נכון שזה כמעט בלתי אפשרי כשכל תזוזה הכי קטנה מעייפת או כואבת, אך נמצא שפעילות גופנית וחיזוק השרירים קריטים ביותר בכדי לשפר את המצב משמעותית.

מתחילים בצורה הדרגתית ביותר, כל אדם לפי יכולתו ולאט לאט ובבטחה בונים את הכושר הגופני.

מי שסובל מכאבים ו/ או מעייפות, יכול להתחיל בפעילות אירובית קלה כמו הליכה,שחייה, רכיבה על אופניים, התעמלות במים וכדומה.

התדירות והעצימות של הפעילות עולה בהדרגה בקצב שמותאם אישית לכל אדם בהתאם לאופיו, לנכונות שלו ולאבחנה.


ניתן להיעזר בפיזיותרפיה, לקבל הנחייה ולימוד של טכניקות הרפיית שרירים ולהסתייע בדמיון מודרך.

אני גם נהנית להמליץ לאנשים ללכת ליוגה, להשלים טיפול עם דיקור ו/או רפלקסולוגיה, ביופידבק ולהסתייע

בקבוצות תמיכה.

צמחי מרפא

בצמחים אני נעזרת לעיתים, גם כדי להשיג הקלה סימפטומטית. הקלה כזו יכולה לסייע להמשך הטיפול מאחר ואדם הסובל מכאבים או מעייפות קיצונית ולא יכול כלל לתפקד זקוק לסיוע ראשוני שייצור הקלה.

ישנם צמחים שניתן להשתמש בהם להפחתת כאב, לעורר, לחיזוק מערכת החיסון תוך תמיכה והזנה של הגוף על מנת להתמודד עם העייפות.

צמחי מרפא יכולים לסייע לניקוי רעלים, חיזוק ושיקום מערכת העיכול והכבד, הרגעה ועוד. הכל בהתאם לתוכנית הטיפולית והכיוון שהוחלט עליו לאחר האבחון האישי.

הטיפול הוא בשורש הבעייה, כלומר: לחזק את הגוף ולהביא את כל המערכות בחזרה לאיזון כדי לאפשר לתהליך הריפוי הטבעי הטבוע בנו לתפוס מקום.

כשמאמינים בגוף הוא מאמין בנו בחזרה.....

בהצלחה!



--------------------------------------------------------------------------------

אודות הכותב:
איה הוד
נטורופתית מוסמכת, מרצה בנושאי הריפוי הטבעי ומורה של האנרגיה החדשה.
מנהלת קליניקה פרטית לריפוי טבעי, מתמחה בתזונה טיפולית, צמחי מרפא, תוספי מזון, רפואה פונקציונלית, אוליגותרפיה, הומוטוקסיקולוגיה, גוף-נפש ודמיון מודרך.
בעלת אתר בנושאי נטורופתיה ורפואה משלימה: http://www.ayahod.com
ליצירת קשר עם איה: [email protected]