12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: המוכרזים כפושטי רגל
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]


מי מאיתנו לא שמע על מישהו שהונו נאמד במיליונים ובכל זאת הוא הוכרז כחייב פושט רגל?!. פשיטת רגל היא מצב משפטי המכיר באי יכולתו של אדם לשלם את חובותיו הכספיים. על אף שבהכרזת החייב כפושט רגל על פי החוק, יש יתרונות וחסרונות הן לחייב והן לנושים, הרי שברוב המקרים החייב מבקש מהרשויות המתאימות הגנה מנושיו על ידי הכרזתו כפושט רגל.

בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. כל אדם החייב כסף, אף אם החוב נובע מערבויות, יכול ליהנות מהסעד של פשיטת רגל. חשוב לזכור, כי התנאים הבסיסיים למתן סעד זה לחייב נעוצים בשני דברים;

(1) החייב הינו תושב ישראל מעל גיל 18.

(2) מי שחייב מעל 13,177 ש"ח (סכום המשתנה מעת לעת).

לעומת זאת, נושה המבקש להכריז על חייב כעל פושט רגל, צריך לעמוד בתנאי סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל והוא לא יוכל להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-65,885 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

(2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

(3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;

(4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

הליכי פשיטת הרגל מתחלקים לשלבים, כאשר בשלב הראשון ניתן נגד החייב צו כינוס נכסים. משניתן צו כינוס הנכסים, בית המשפט המחוזי מעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בגין חובותיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל ומהרגע שבו ניתן צו כינוס הנכסים חלות על החייב מגבלות רבות, כגון איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. המגבלות נועדו להבטיח שלא יצבור חובות נוספים, יבריח נכסים או יברח בעצמו. בשל מורכבות מערכת היחסים בין בית משפט המחוזי, כונס הנכסים הרשמי, הנאמן והנושים המרובים המעורבים בבקשה מעין זו רצוי ואף מומלץ להיעזר בשירותי עורך-דין העוסק ומכיר את המטריה של פשיטות רגל על בוריין.

לאחר שכונסו נכסי החייב, מתקיים דיון בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל. סיומו של ההליך בדרך כלל בצו הפטר, צו הפוטר את החייב מכל חובות העבר אשר ניתן על ידי בית המשפט לחייב, כשהשתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם ואין תועלת בהמשך ההליכים. משניתן צו הפטר נמחקים החובות ומוסרות ההגבלות שהוטלו על החייב, אולם ראוי להדגיש שלא בכל פעם שמוגשת בקשה, ניתן הצו כאמור. לפני התיקון ב-1996 היה נהוג למשוך את ההליכים במשך שנים עד שיצליח החייב לפרוע לפחות 1/3 מחובותיו. כיום בית המשפט מאפשר למי שנקלע לחובות בתום לב לקבל צו הפטר מהר יותר מבעבר, גם בלא ששילם את השליש האמור ולחזור למסגרת העסקים שבשגרה. אין זה סוד, כי לאור התיקונים לפקודה חלה עלייה תלולה במספר המבקשים להכיר בהם כפושטי רגל בישראל ולא אחת נתקלים אנו במצבים בהם אדם הוכרז כפושט רגל, אע"פ שהונו רב על הנסתר.

יתרונות וחסרונות מצדו של החייב ;

1. חייב שנרדף על ידי נושיו בהליכי הוצאה לפועל באמצעות עיקולים תכופים, פקודות מאסר ושחובותיו לנושים גבוהים הם, לרב יהיה מעוניין להגיש בקשה לפשיטת רגל כדי להביא להפסקת המרדף אחריו. בעת הגשת הבקשה על ידי החייב לבית המשפט, יצרף החייב בקשה להפסקת ועיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל נגדו ולתשלום סכום קבוע עפ"י יכולתו, לקופת כונס הנכסים הרשמי.

2. היות והליך פשיטת הרגל נחשב להליך מסורבל וארוך הטומן בצידו חסרונות גדולים וסנקציות כמו עיכוב יציאה מן הארץ, פיקוח על מעשי החייב (הכלכליים) בידי הנאמן, סטיגמות שליליות וכיו"ב, לרב חייב המתכנן לשלם לנושיו, יעדיף להגיע להסדר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ולהימנע מכל מה שכרוך אחר הליך זה.

3. יתרון נוסף, נעוץ בעובדה שהחייב משלם רק חלק מחובו. ייתכן שאף בסוף ההליך יקבל הפטר וויתור על כל חיוביו הקודמים.

4. טענות קיפוח לא יהיה ניתן להעלות כנגד החייב היות והעיקרון המנחה את הכונס או הנאמן מטעם החייב בעת חלוקת כספי הנושים הוא חלוקה על פי הסדר נושים על פי דין.



יתרונות וחסרונות מצדו של הנושה;



1. באמצעות הליך של הכרזת החייב כעל פושט רגל, יוכלו הנושים להתחקות אחר רכושו המוסתר של החייב או רכוש שהחייב הבריח בטרם התמוטטו עסקיו. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי רכוש שהוברח (הועבר שלא בתום לב, ללא תמורה או בתמורה פחותה), במהלך השנתיים הקודמים ליום שנעשה פושט רגל, יושב לקופת הנאמן.

2. אם הנושה אינו חושד בחייב כי הבריח נכסיו, כאמור, הוא יעדיף לפעול כנגד החייב בהליכי הוצאה לפועל המפעילים על החייב פעולות אגרסיביות יותר: עיקולים, פקודות מאסר, וכמובן עיכוב יציאה מן הארץ.

3. לאור הקלות שבהפעלת מערכת ההוצל"פ ומהירות הגבייה היחסית (בעירבון מוגבל) החיסרון בשיטה זו שהיא פועלת ע"פ עקרון "כל הקודם זוכה" ובכפוף לדיני קדימה, כך שאם חוב הנושה אינו מובטח, הוא ייאלץ להמתין עד סוף התור וייתכן ולא יישאר כסף בקופת הנאמן למן היום בו ייפרעו חובות החייב.
נדמה כי לאור האמור, חייב שלו נכסים רבים לרב לא יפנה להליך פשיטת רגל. בפשיטת רגל יש את הדובדבן והוא ההפקר. באם חייב עבר למסלול זה, הוא יכול לפתוח דף חדש, גם אם יהיה מיליונר ביום מן הימים, הוא לעולם כבר לא יחזיר את הכספים שחייב.





רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
[email protected]