12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: בדיקת ההבדלים בשינויים החלים ברשתות החברתיות של נשים וגברים לאחר הגירושין. השינויים הינם תלויי-מגדר. החברים שוקלים כדאיות הקשר, "רווח והפסד", "מה יוצא לי מזה?", ובהתאם לכך בוחרים עם מי מבני-הזוג ישמר/ינותק הקשר. נשים מפסידות "בגדול" ממערך שיקולים זה.
מאת: ד"ר דניה קידר   שמור מאמר למועדפים

מגדר וגירושין -

שינויים החלים ברשת החברים של אמהות ואבות משמורנים גרושים לאחר הגירושין

מחקר חדשני שערכתי (קידר, 2000) בדק את השינויים החלים במרקם רשת החברים של אמהות ואבות גרושים משמורנים, לאחר הגירושין בהשוואה לעת הנישואין, ואת ההבדלים בשינויים הללו בהתייחס למגדר ובהתבסס על תיאוריית החליפין החברתי.
המחקר בחן את ההבדלים בין נשים לבין גברים בזהות המינית, בדפוסי התקשרותם החברתית וביצירת קשרים בהתייחסות להבדלים מגדריים ומפרספקטיבה של תפיסת התפקיד הנשי או הגברי.
נבדק גם את הקשר שבין מגדר לבין תיאוריית החליפין החברתיHomans,1961) ) וכיצד באות לידי ביטוי תוצאות קשר זה במה שנשים וגברים מחפשים בהתקשרויותיהם החברתיות, והאם ועד כמה נענים צרכים אלה על ידי חברי רשתותיהם החברתיות . כלומר – איזה סוג של חליפין מחפש כל מגדר בקשריו החברתיים, ומה ה"תשלום" אותו הוא מוכן לשלם בעבור קשרים אלה.
סקירת ספרות המחקר מצביעה על כך שלפירוק הקשר הזוגי יש השפעה מיידית וישירה על רווחתו של פרט שמתגרש, ובעת משבר זו נחוצה לו תמיכה חברתית לצורך הסתגלותו לגירושין. משום כך יש חשיבות רבה לבדיקת השינויים החלים ברשת החברים לאחר הגירושין.
בדיקת מרקם רשת החברים של נשים וגברים גרושים לאחר הגירושין בהשוואה לתקופת הנישואין נערכה בכמה היבטים:
מבנה הרשת, מרכיביה, תכיפות (אינטנסיביות) הקשרים ודרגת הקירבה בין הפרט הגרוש לבין חברי הרשת שלו/ה בשבעה תחומים (תחושת קירבה, שיחות טלפון, ביקורים הדדיים, בילוי משותף מחוץ לבית, תמיכה רגשית, תמיכה מעשית, ותמיכה עם הילדים), מיהו יוצר הקשר (אישה/בעל/שני בני הזוג), תקופת ההתחברות (לפני הנישואין/בעת הנישואין/לאחר הגירושין), ומקור הקשר לכל חברות (על פי מודל "מקורות קשר לחברויות". קידר, 1996).
המחקר כלל 71 נשים ו-33 גברים, כולם הורים משמורנים יהודים, החיים בישובים עירוניים במרכז ישראל. טווח הגיל של משתתפי המחקר נע מאמצע שנות העשרים עד לאמצע שנות החמישים לחייהם, הזמן שחלף מגרושיהם הפורמליים היה בין 2-7 שנים, וכולם מנהלים משק בית עצמאי.
כלי המחקר כללו: 1. שאלון פרטים אישיים. 2. שאלון קשרים חברתיים. 3. שאלון רשת חברתית (קידר, 1996).
נמצא כי הבדלים בין הרשתות החברתיות של נשים לבין אלה של גברים הם אכן פועל יוצא של ההבדלים המגדריים - הן של משתתפי המחקר והן של חבריהם. בהכללה, גברים הם אלה ש"המחיר החברתי" אותו הם משלמים בעקבות הגירושין הנו זעום ביותר, אם בכלל, בהשוואה לאובדן והשינוי אותו חוות נשים.
קיימים הבדלים בין נשים לבין גברים בהתנהגויות, בצרכים ובהתקשרויות חברתיות (בהם: שיחה, תמיכה, שיתוף, הדדיות, תחרותיות, ידענות, טיפול ועוד). קשרים חברתיים הנם תלויי מגדר ומבוססים על "תן וקח" ו"מה יוצא לי מזה?" (תיאוריית החליפין החברתית) של החברים.
נמצא כי רשת החברים שלאחר הגירושין, של נשים ושל גברים כאחד, גדולה מזו שהייתה להם בעת הנישואין, אולם, בשתי התקופות הללו (בעת הנישואין וכיום) - רשת החברים של גברים גדולה מזו של נשים.
דרגת הקירבה ותכיפות הקשרים של נשים עם קבוצת החברים מעת הנישואין (שהתווספו לרשת החברתית שלהם בעת נישואיהם) נמוכה כיום בהשוואה לקשריהן עם קבוצת חברים זו בעת הנישואין, בעוד שבקרב הגברים השינויים קטנים מאד ובמרבית התחומים שנבדקו אף לא נמצאה מובהקות.
מספר החברים שבחרו להתרחק מנשים לאחר גירושיהן גבוה באופן מובהק מאשר מספר החברים שהתרחקו מהגברים, וזאת בכל שלוש קבוצות החברים מעת הנישואין (בקבוצת "חברי האישה" - שהאישה יצרה עימם את הקשר, בקבוצת "חברי הבעל" - שהוא זה שהביאם לנישואין, ובקבוצת החברים המשותפים לשני בני הזוג -"חברים שלנו" - שני בני-הזוג יצרו את הקשר עם חברים אלה).
הסיבות העיקריות להתרופפות/ניתוק קשריהן של חברים עם נשים הן: מרביתן ציינו את אי נוחות החברים לכלול אותן בפעילויות חברתיות בהיותן ללא בן זוג, נאמנות לבעל לשעבר, וחששם של המתרחקים לזוגיות שלהם. לעומת זאת, שליש מהגברים דיווח כי לא חל שינוי בקשריהם עם חברים. בשיעור ההתרחקות הזעום שכן חל, ציינו הגברים כי הסיבות להתרחקות היו: נאמנות המתרחק/ת לבת זוגם לשעבר או בחירתם של הגברים עצמם להתרחק או להתנתק מחברים מסוימים.
קשריהן של נשים עם קבוצת חבריהן "מעת הנישואין" אף חלשים יותר ופחות אינטנסיביים מאשר קשריהן עם קבוצת החברים שלהן "מלפני הנישואין" (וותיקים) או עם חברים שהכירו לאחר הגירושין (חדשים).
בקרב גברים נמצא דפוס דומה אך הוא כולל רק מספר מועט של תחומי קשר וקשריהם עם חברים חדשים (מלאחר הגירושין) הם החזקים והאינטנסיביים ביותר באופן מובהק.
לא נמצאו הבדלים בין נשים לבין גברים בקשריהם כיום (לאחר הגירושין) עם חברים וותיקים, מלבד בתחום תמיכה רגשית שבו קשרי נשים עם החברים הוותיקים (מלפני הנישואין) היו חזקים יותר.
גברים גם לא כמעט ולא איבדו חברים משותפים מעת הנישואין ( מקבוצת החברים "שלי" ומקבוצת חברי שני בני הזוג ("שלנו") וקשריהם עימם הם קרובים ואינטנסיביים יותר מאשר קשריהן של הנשים עם חברים אלה, ונותרו בדרך כלל יציבים וללא שינוי בהשוואה לעת הנישואין.
לעומת זאת, בקרב נשים הקשרים עם קבוצת החברים מעת הנישואין העלתה כי רק קשריהן עם קבוצת החברים שלהן ("שלי") נותרו כיום כמעט ללא שינוי בהשוואה לעת הנישואין.
במרבית תחומי הקשר שנבדקו אין כל הבדל בין נשים לבין גברים בעוצמת הקשר עם חברים חדשים (מלאחר הגירושין), מלבד בתחומים: קירבה וביקורים הדדיים – בהם דיווחו גברים על קשרים אינטנסיביים וחזקים יותר עם חברים.
מרבית הנשים ציינו כי הסיבות העיקריות לחיזוקם של קשריהן עם חברים לאחר הגירושין הן: רצון החברים לסייע להן, דמיון בתחומים שונים בינן לבין החברים וצורך משותף.
ואילו הגברים ציינו בעיקר את הדמיון בתחומים שונים בינם לבין חבריהם.
נמצאו הבדלים בדירוג מקורות הקשרים לחברויות בעת הנישואין וכיום, בין נשים לבין גברים.
דרוג מקורות הקשר לחברויות אינו שונה כיום בקרב גברים לעומת דירוגם בעת הנישואין (גם בעת הנישואין וגם כיום רשת החברים שלהם עשירה ומגוונת).
לעומת זאת, רשת החברים של נשים עברה שינויים משמעותיים ביותר. מקורות הקשר העיקריים לחברויות כיום בקרב נשים הם: "אירוע משותף", "מקום עבודה", "שכנים" ו"חברי ילדות". "חברי הבעל" היה מקור הקשר העיקרי לחברות בקרב נשים בעת נישואיהן ואילו כיום הוא שולי ביותר.
אחוז הנשים המצויות כיום ברשת החברים של נשים גרושות וגם של גברים גרושים גדול מאשר בעת הנישואין. גם אחוז החברים שאינם נשואים (רווקים/אלמנים) גדל באופן מובהק ברשתותיהם של גברים ושל נשים כיום.
אולם העלייה שחלה בקשרים עם חברים בלתי נשואים (וירידה בקשרים עם חברים נשואים) הינה גדולה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
אחוז החברים שהינם "פרטים נשואים" (קרי: חבר בסטטוס "נשוי" שהקשר של משתתף/ת המחקר נשמר רק אתו/ה ללא קשר עם בן/ת הזוג) גבוה כיום ברשתותיהן של נשים לעומת אחוזיהם ברשתות החברים של גברים. גם אינטנסיביות הקשרים של נשים עם חברים אלה גבוהה יותר מאשר קשריהן עם חברים נשואים וזוגות.
קשריהן של נשים גרושות עם נשים אחרות ברשתותיהן החברתיות הם קרובים ואינטנסיביים יותר מאשר קשריהן עם גברים, וזאת בכל תחומי הקשר שנבדקו.
אולם, קשריהם של גברים גרושים עם גברים ברשתותיהם, קרובים יותר אך ורק בתחום קירבה שהם חשים אליהם, בעוד שבתחום תמיכה עם ילדים קשריהם עם נשים קרובים יותר.

תמצית מסקנות המחקר: לאחר הגירושין נמצא כי אכן חלים שינויים במרקם רשת החברים של אמהות ואבות גרושים.
נמצאו וזוהו שינויים במבנה הרשת, בגודלה, בהרכבה, במקורות הקשר לחברויות, בדרגות הקירבה ורמת אינטנסיביות הקשרים בין משתתפי המחקר לבין חברי רשתותיהם החברתיות.
נמצאו הבדלים בכל השינויים הללו בהתייחס למגדר: בהכללה, גברים עברו פחות שינויים באופן משמעותי ואיבדו פחות חברים מאשר נשים.
חשיבות רבה יש למיפוי התקופה בה נוצר קשר החברות (לפני/בעת/אחרי הנישואין), מי יצר את הקשר (האישה/הבעל/שני בני הזוג) ומה מקור הקשר לחברויות (המודל התיאורטי של המחקר).

תרומת המחקר במישור התיאורטי: המחקר מציג מודל חדש התורם למילוי החלל בהבנת רשת החברים כרשת נפרדת בתוך הרשת החברתית. כמו כן, הוא מבהיר את הדינמיקה והשינויים החלים ברשת החברתית וברשת התמיכה הטבעית ואת דרכי התנהלותם בעתות משבר. כמו כן, השינויים והתנהגות הרשת מובנים כעת על רקע ההבדלים המינניים והאופן בו פועלים גברים ונשים.
במישור המעשי – ממצאי המחקר יתרמו לשדה הטיפול בהורים גרושים ויגבירו את מודעות המטפלים וההורים הגרושים לדינמיקות המתרחשות ברשת החברים לאחר הגירושין. הבנת השוני בין גברים לבין נשים תוליך להתייחסות לצרכים השונים של כל קבוצה ותנווט את הנחיית המטפלים על פי הבנתם את התנהלותם של חברי הרשת (נשים וגברים) של המתגרשים. ניתן גם לסייע להורים גרושים בהכוונה ובייעוץ לייסוד רשתות חברתיות אינדבידואליות ולפיתוח קשרים עם חברים העונים על צורכיהם הרגשיים והמעשיים כיום שמכורח הנסיבות, אינם נענים עוד על ידי המערכת הזוגית. ממצאי המחקר יסייעו אף בהכוונתם של הורים גרושים למקורות קשר חדשים ליצירת חברויות התואמות את תחומי התעניינותם וצורכיהם הנוכחיים, ובפיתוח כישוריהם החברתיים כהכנה לקראת הגירושין ולחיים שלאחר הגירושין.

ד"ר דניה קידר
עו"ס קלינית
כל הזכויות שמורות למחברת © 2009