12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: בואו נעמוד יפה בתור
מאת: איתי פאר   שמור מאמר למועדפים

בואו נעמוד יפה בתור
לישראלים יש רצון אדיר היטב לעקוף את מי שעומד בתור לפניהם. אז או שהישראלים הם פשוט אנשים חצופים מאוד או שמדובר פשוט בחוסר חינוך אלמנטרי.
מאת: איתי פאר





צילום: איוון טיכנקו הגדל

למה בכל מקום שבו יש ריבוי אנשים, אנחנו צריכים להידחף כמו עדר של פרות באחו?
מדוע עד היום לא הבנו, בעזרת מוחנו היהודי הקודח, שאם כולם יעמדו במסודר בתור, זמן ההמתנה יתקצר בחצי?
לתכנן שבבים, ולהמציא המצאות גדולות וחשובות, אפשרי. אך לעמוד בתור, כנראה שזה כבר יותר מדי בשבילנו...
מי מאיתנו לא ביקר בזמן האחרון באחד מן המקומות הבאים:
סניף הבנק, סניף הדואר המקומי, הסופר הקרוב לבתינו, מכולת, דוכן שווארמה \ פלאפל
או כל מקום עם עומס נראה לעין של אנשים רעבים \ חסרי סבלנות.
אלא שבמקום להתרכז במטרת הביקור עצמו תהא אשר תהא – הרגעת קיבתנו, תשלום חשבונותינו, הפקדת כספינו... אנו מוצאים את עצמנו נלחמים על מקומנו בתור (כפי שנקבע ברגע שבו נכנסנו למקום.)
החוקים הבסיסיים מוכרים וברורים לכולם:
אתה מגיע לחנות \ סניף, מזהה את תצורת העבודה (משלמים בהתחלה או בסוף...הטחינה באה לפני הבשר או אחרי הפלאפל...) ומיד ממקם את עצמך כאחרון בתור, או ליתר דיוק מיד לאחר אותו אדם שאתה מזהה כאחרון בתור.
המחמירים אף ידאגו לשאול בקול "מי אחרון?" בכדי לקבל אינדיקציה לגבי מצב התור וזאת בכדי למנוע חס וחלילה אי הבנות כלשהן.
עד כאן הסיפור די פשוט ואפילו די תמים. אלא שרצה הגורל ובמקום קנדה, משה רבנו גמגם בעצלתיים כנען, ונחתנו במזרח התיכון התזזיתי.
אותה סיטואציה לא מזיקה שתיארתי לפני כן הופכת להיות מאוד בעייתית עד שכבר הספקנו לשכוח את המטרה העיקרית לשמה הגענו לאותו מקום.
לאנשים בארץ ישנה נטייה לעמוד בפזורות. כלומר לא בטור אחד ישר ומסודר אלא במספר מקומות הפזורים על גבי אותו סניף \ דוכן פלאפל עמוס. חוסר הסדר הזה יוצר לא מעט בלבול ולעיתים קרובות אף מסתיים באלימות... עקב הטמפרמנט החם של הישראלי הממוצע.
ממצב שבו עומדים אנשים בתור יחיד לשני אנשים נותני שירות – נוצרים לפתע באופן עצמאי מכורח האבולוציה שני תורים נפרדים לגמרי ולעיתים אף שלושה או ארבעה... והרי במציאות המצב לא כך. הרי אין הבדל בין אותו יואל שמכין לי את הפיתה לבין חברו לעבודה גדי. או לחלופין מירי או בני שיפקידו לי את הצ'ק או ישלמו לי את חשבון הארנונה.
לכן, הסיטואציה המסודרת והנוחה ביותר היא תור אחד שמתנקז במסודר למספר נותני השירות.
אחד הדברים המעצבנים ביותר שקורים ל"עומד הממוצע" בתור הוא כאשר אתה עומד בתור בשקט מופתי, מודע לחלוטין למיקומך ולמעמדך כאשר לפתע נכנס לו אדם מיוזע מבחוץ ונעמד לפנייך כאילו היית אוויר. כאילו אתה כלל לא שם. ואם לא די בכך, ברגע שתפנה אליו ותעיר לו על אותה התעלמות, הוא יסנן בקול משפט כמו – "אל תדאג הם לא מחלקים פה זהב", או "אני לא עוקף אף אחד מה אתה קופץ" הערות כאלו בסופו של דבר למרבה האבסורד יגרמו לך להרגיש לא בנוח.
שלא נדבר על אותם מקרים שאנחנו עדים להם לעיתים קרובות של ויכוחים קולניים שמתנהלים על גבי מספר דקות בנוגע למיקום בתור, ואשר יוצרים מבוכה בקרבם של כל באי המקום.

אינני כותב שורות אלה מפני שכל כך יקר לי מפז מקומי בתור, יתרה מכך, אני מאלה שאם עוקפים אותי, אשתוק ולא אומר דבר, רק כדי למנוע חיכוכים ועימותים מיותרים.
כל מה שאני אומר הוא שהעמידה בתור, עניין פעוט לכאורה, יכולה ללמד אותנו בני האדם רבות על כבוד הדדי ויחס הוגן אחד לשני.
הסתכלו על מדינה כמו ארה"ב – אינני אומר שהיא מופת לכל דבר אך עניין העמידה בתור הוא בעיניהם דבר אלמנטרי, נימוס בסיסי והכרחי בין בני אדם.
מישהו מכם ביקר אי פעם בדיסנילנד? התורים הם עצומים אך לא תיראו שם אדם אחד עוקף או מנסה להידחף. לעיתים קרובות בביקוריי בחו"ל נתקלתי במצבים בהם עמדתי אחרון בתור לקופה בסופר והאדם שלפני שהבחין שאני ממהר או מחזיק בפחות פריטים ממנו, אף הציע לי לעבור אותו בתור. אנשים אפילו מתנצלים פעמיים ושואלים אם בטעות הם עקפו אותך.
לסיכומו של עניין, אין לי ספק שאם נלמד מהדרך שבה עומדים בתור במקומות אחרים בעולם, יהיה לנו הרבה יותר נעים ללכת ברחובות ישראל, ולעמוד בסניפי הבנקים \ דואר \ פלאפל \ סופר וכו'...
חברים – בואו נעשה מאמץ ונעמוד יפה בתור. אני מבטיח שכך שכולנו נקבל את מבוקשנו הרבה יותר מהר. ויפה שעה אחת קודם...