12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: לא רק כולסטרול" – מבט מקיף על מגוון גורמי הסיכון הפוגעים בבריאות הלב
מאת: אופיר פוגל, נטורופת    שמור מאמר למועדפים

"לא רק כולסטרול" – מבט מקיף על מגוון גורמי הסיכון הפוגעים בבריאות הלב
מאת: אופיר פוגל, נטורופת
כולסטרול הוא גורם הסיכון ה"מפורסם" ביותר למחלות כלי הדם והלב. אולם אנשים המבקשים לשמור או לשפר את בריאות ליבם רצוי שידעו כי קיימים מעל עשרה גורמי סיכון חשובים נוספים. לשמחתנו הרבה, את מרבית גורמי הסיכון ניתן למזער, ולהפחית בכך באופן משמעותי את הסיכון לסבול ממחלות לב. קריאת השורות הבאות תוכל לסייע לכל אדם לשפר את בריאות ליבו.

למרות שאת מרבית מחלות הלב ניתן למנוע הן עדיין גורם המוות המוביל במדינה. הסיבה לכך נעוצה לא במעט מן העובדה כי אצל הציבור הרחב קיים מידע חלקי בלבד באשר לגורמי המחלה והדרכים לאתר ולטפל באנשים מבעוד מועד. רבים מתפלאים כיצד הם לקו בהתקף לב, או הזדקקו לצנתור מיידי, למרות שאין להם כולסטרול, הם עושים פעילות גופנית, אוכלים בריא (למיטב ידיעתם) ולא מכבר הפסיקו לעשן. מאמר זה מיועד להציג את המגוון הרב של גורמי הסיכון הידועים למחלות לב בצורה ברורה, לתת כלים כיצד ניתן להעריך את המצב האישי של כל אחד ולשרטט מספר כיווני טיפול עיקריים בכל אחד מגורמי הסיכון בשונים.

כולסטרול – "הטוב", "הרע" ו"המכוער"
טריגליצרידים – "שומני הדם"
סוכרת
לחץ דם גבוה
עודף משקל
עישון וזיהום אויר
הומוציסטאין
חוסר פעילות גופנית
מתח
מאפייני אישיות ומצב רגשי
אלכוהול
ממריצים
סמנים דלקתיים
גלולות למניעת הריון
תורשה
גברים לעומת נשים
גיל

------------------------------------------------------------------------------------------------------

כולסטרול – "הטוב", "הרע" ו"המכוער"
ללא כל ספק גורם הסיכון המפורסם ביותר למחלות לב הוא הכולסטרול. אולם קיימים מספר סוגים שונים של כולסטרול, ולכל אחד מהם השפעה שונה על מחלות הלב. ניתן לכנותם בשפה פשוטה הכולסטרול הטוב, הרע והמכוער. תפקידו של הכולסטרול הטוב הוא לאסוף עודפי כולסטרול מהתאים ומכלי הדם ולהחזירם לכבד. ככל שיש לנו רמות גבוהות יותר של כולסטרול טוב, כך הסיכון למחלת לב נמוך יותר. תפקידו של הכולסטרול הרע הוא להוביל כולסטרול ושומן אל התאים דרך כלי הדם, אולם במצבים רבים ומסיבות שונות, הכולסטרול שוקע בעורקים וגורם לסתימת עורקים הגורמת למחלות לב. ככל שרמת כולסטרול הרע נמוכה יותר, כך הסיכון למחלות לב נמוך יותר. הכולסטרול המכוער מכונה אותו כולסטרול שעבר תהליכי חמצון. תהליכים אלה פוגעים בכולסטרול וגורמים לו לשקוע ביתר קלות בכלי הדם ובכך להחמיר את תהליך סתימת העורקים.

ערכים מומלצים בבדיקות דם:
כולסטרול כללי ( total cholesterol): מתחת ל- 220 נחשב לרוב כ"נורמאלי" בבדיקות הדם, אף כי לשמירה על בריאות הלב מומלץ פחות מ- 150. ההערכות המחקריות מצביעות על כך שעם כל הורדה של 1% בכולסטרול הכללי, הסיכון למחלת לב יורד ב 2%. לדוגמא, אם נוריד את רמת הכולסטרול מ-200 ל- 180 ירד הסיכון למחלת לב ב- 20%!
הכולסטרול הרע (LDL cholesterol): לאנשים עם גורמי סיכון ללב מומלץ מתחת ל- 130, ולחולי לב מומלץ לאחרונה לרדת עד כדי 80.
הכולסטרול הטוב (HDL cholesterol): לנשים מומלץ מעל 45, ולגברים מעל 55. מחקרים מעידים על כך כי בצד כל עלייה של 1% בכולסטרול הטוב יש ירידה של 3-4% בסיכון להתקף לב!
יחס בין הכולסטרול הטוב לכולסטרול הכללי: רופאים רבים ממליצים על יחס של 1 ל-4 בין הכולסטרול הטוב לכולסטרול הכללי. לדוגמא, אצל אדם עם ערכי כולסטרול טוב של כ- 50, השאיפה היא שהכולסטרול הכללי לא יעלה מעל 200 (200:50 = 4:1). ממומחי לב אחרים ממליצים לשאוף אפילו ליחס של 3:1.

הטיפול המומלץ:
אין ספק כי תזונה מתאימה בשילוב עם פעילות גופנית הם הטיפולים המומלצים ביותר. בתזונה נבקש בעיקר להפחית את צריכת השומן הרווי, להוריד משקל עודף ולהגביר צריכה של סיבים תזונתיים ומוצרי סויה שאינם שמנים. דגש רב יש לתת לאותם מזונות המכילים נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) אשר יגינו על הכולסטרול מפני התחמצנות. תחום אחר שיכל לסייע הוא הרפייה – נתגלה כי מתח רב גורם להעלאת רמות הכולסטרול. במידה וכל הדרכים הללו אינן מספיקות, מומלץ להיעזר בתרופות טבעיות או קונבנציונאליות להורדת כולסטרול.


טריגליצרידים – "שומני הדם"
שומני הדם דומים בפעולתם השלילית לכולסטרול הרע. גם הם נכנסים לדופן כלי הדם (במיוחד אם הוא פגיע מעט) ומתחילים את תהליך סתימת העורקים. הסיבות להיווצרות מצב בו יש רמות גבוהות מהרצוי של שומני דם הן ברבון תזונתיות, אך התברר כי אצל נשים, נטילת הורמונים בגיל המעבר ואף גלולות למניעת הריון, עשויות לתרום אף הן לבעיה.

ערכים מומלצים בבדיקות דם:
טריגליצרידים (TG): נמוך מ- 150, ועבור חולה לב מומלץ אף פחות מ- 100.

הטיפול המומלץ:
מהכיוון התזונתי חשוב להקפיד בעיקר על הפחתה באכילת פחמימות פשוטות ומזונות עם אינדקס גליקמי גבוה (=מזונות המעלים במהירות את רמת הסוכר בדם). כדאי להקפיד לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום וליהנות ממאכלים המכילים כמות טובה של חומצת שומן מסוג אומגה 3 (לפעמים אף ממליצים להיעזר בכמוסות אומגה 3 כטיפול). פעילות גופנית חשובה גם במקרה זה, והימנעות מגלולות למניעת הריון, במידה והדבר ניתן, חשובה אף היא. במידה וכל הדברים הללו אינם מספיקים יש להיעזר בתרופות טבעיות או קונבנציונאלית.

סוכרת
סוכרת היא בעיה בריאותית נפוצה העלולה לגרום לפגיעות רבות בתפקודו התקין של הגוף. מעטים מודעים לכך כי הסכנה המשמעותית ביותר לחייו של חולה סוכרת הינה מחלת לב. מעריכים כי הסיכון של חולה סוכרת לסבול ממחלת לב גבוה פי שניים, או אף פי ארבעה, מן הסיכון של אדם אחר. בנוסף, סימני האזהרה של התקף לב פעמים רבות סמויים יותר, ואם לא די בכך, הסבירות לסבול מסיבוכים ותופעות לוואי של הטיפולים במחלת הלב – גבוהים יותר.

ערכים מומלצים בבדיקות דם:
גלוקוז (GLU): נמוך מ- 110.
המוגלובין מסוכרר (Hg A1c): פחות מ- 6.4.

הטיפול המומלץ:
פעילות גופנית והקפדה על איזון רמת הסוכר באמצעות תזונה נבונה הם אבני היסוד ההכרחיים עבור חולה הסוכרת. פעמים רבות יש צורך בטיפול משולב ומתואם בין הנטורופת/תזונאי והרופא על מנת להגיע לאיזון אופטימאלי של הסוכר בדם בהתאם לתזונה, לתרופות ולפעילות הגופנית. מגוון רב שלתרופות טבעיות עשויות לעזור לרבים להגיע אל ערכי הסוכר הרצויים.

לחץ דם גבוה
לחץ דם גבוה מהרצוי, המכונה גם "הרוצח השקט", הוא אחד הגרומים המשמעותיים למחלות לב כמו גם לשבץ מוחי. מעריכים כי הסיכון של אדם הסובל מלחץ דם גבוה לחלות במחלת לב גדול פי שלושה מאשר אדם עם לחץ דם תקין, והסיכון לסבול משבץ מוחי גדול פי שבעה. כשלחץ הדם גבוה, הדם הזורם בעורקים מפעיל לחץ גדול על דפנות העורק והדבר עלול להביא לתחילתו, או החמרתו, של תהליך היווצרות הפלאק הטרשתי בתוך העורק (אותן סתימות עורקים העשויות מכולסטרול ושומנים). בנוסף, כשהלחץ במערכת כלי הדם גבוה, נדרשת מהלב פעולה מואמצת יותר על מנת לבצע את תפקידה.

ערכים מומלצים בבדיקות:
לחץ דם אופטימאלי שווה ל- 120/80 ואף נמוך מכך. יש לשים לב לכך שבמהלך הבדיקה מבצעים שלוש בדיקות ברציפות, במצב מנוחה וללא מתח. תופעה הנקראת "תסמונת החלוק הלבן" מתארת מצב שכיח בו עקב הלחץ מהבדיקה ומהרופא לחץ הדם עולה למרות שבזמן מנוחה הוא תקין. הדבר מביא לא פעם לנטילת תרופות להורדת לחץ דם שלא לצורך.

הטיפול המומלץ:
גם במקרה זה הטיפול הראשוני המתבקש הוא שיפור אורח החיים על ידי לימוד דרכים יעילות להתמודדות עם מתח נפשי, פעילות גופנית קבועה, איזון משקל הגוף ותזונה בריאה דלת חלבון, מלח, אלכוהול וקפה. במרפאת שירמ (שירותי רפואה משולבת) בבית חולים "אסף הרופא" מתקיימת סדנה ייחודית בארץ העוזרת לרבים לעשות את השינויים המתבקשים באורח החיים ומביאה לרוב להפחתת מינון התרופות או הפסקתן המוחלטת. לפרטים נוספים לחץ כאן.

עודף משקל
עודף משקל מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלות לב, כנראה בעיקר בגלל הקשר לגורמי סיכון משמעותיים נוספים. משקל יתר מעלה את הסבירות ללחץ דם (פי 2-6 מסיכונם של בעלי משקל תקין), לסוכרת, לעודף כולסטרול ולעודף "שומני דם" – כולם בעלי משקל רב לתהליך סתימת העורקים בלב. מעבר להחמרת גורמי הסיכון, ברור כי ליבו של אדם שמן צריך לעבוד קשה יותר על מנת לספק את צרכיו של גוף גדול וכבד יותר.

משקל מומלץ:
המדד הנפוץ ביותר להערכת השמנה נקרא "מדד מסת הגוף" – (body mass index BMI) מדד זה מבטא את היחס בין גובה למשקל, ומחשבים אותו באמצעות חלוקת משקל הגוף (בק"ג) בגובה האדם (במטר) בריבוע. ה- BMI המומלץ לבריאות נע בין 19-25. כל ערך שמעל 25 מעיד על עודף משקל ועלייה בסיכון למחלות רבות, ובהן מחלות לב. BMI הגבוה מ- 30 מעיד על בעיה חמורה של השמנה שיש לטפל בה בעדיפות עליונה.
על מנת לחשב במהירות את ערך ה- BMI ניתן להיעזר בטבלה הבאה:


חישוב מהיר של BMI על פי גובה ומשקל

BMI בריא = בין 19 ל- 25. מסומן בלבן.

BMI המעיד על עודף משקל = בין 25 ל- 30. מסומן בכתום.

BMI המעיד על השמנה = מעל ל- 30. מסומן באדום.

BMI נמוך מהמומלץ = מתחת ל - 19. מסומן באפור.

גובה במטר
1.5
1.55
1.6
1.65
1.7
1.75
1.8
1.85
1.9


משקל בק"ג










40
17.8
16.6
15.6
14.7
13.8
13.1
12.3
11.7
11.1


45
20
18.7
17.6
16.5
15.6
14.7
13.9
13.1
12.5


50
22.2
20.8
19.5
18.4
17.3
16.3
15.4
14.6
13.9


55
24.4
22.9
21.5
20.2
19
18
17
16.1
15.2


60
26.7
25
23.4
22
20.8
19.6
18.5
17.5
16.6


65
28.9
27.1
25.4
23.9
22.5
21.2
20.1
19
18


70
31.1
29.1
27.3
25.7
24.2
22.9
21.6
20.5
19.4


75
33.3
31.2
29.3
27.5
26
24.5
23.1
21.9
20.8


80
35.6
33.3
31.3
29.4
27.7
26.1
24.7
23.4
22.2


85
37.8
35.4
33.2
31.2
29.4
27.8
26.2
24.8
23.5


90
40
37.5
35.2
33.1
31.1
29.4
27.8
26.3
24.9


95
42.2
39.5
37.1
34.9
32.9
31
29.3
27.8
26.3


100
44.4
41.6
39.1
36.7
34.6
32.7
30.9
29.2
27.7


105
46.7
43.7
41
38.6
36.3
34.3
32.4
30.7
29.1


110
48.9
45.8
43
40.4
38.1
35.9
34
32.1
30.5





נתון חשוב נוסף העוזר להעריך את הסיכון הנובע מעודף משקל הוא היכן מצטבר רוב השומן. ישנה השמנה המתבטאת בעודפי שומן בבטן המכונה השמנה ביטנית, "השמנת תפוח" או השמנה אנדרואידית. צורת השמנה אחרת המתבטאת בעודפי שומן המתרכזים סביב האגן המכונה "השמנת אגס" או השמנה גינואידית. נמצא כי השמנה "תפוח" (ביטנית) היא זו הקשורה ביותר לסיכון רב יותר למחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם, סוכרת וכמה סוגי סרטן.
הטיפול המומלץ:
על הדרכים השונות להוריד את משקל הגוף נכתבו ספרים ומאמרים רבים, תעשייה שלמה של מכוני הרזייה ונוסחאות פלא קיימות בכל הארץ וכל העת ניתן לשמוע על "השיטה החדשה" להורדת משקל בטוחה. אולם למרות כל החידושים וההמצאות, הדרך הידועה והבטוחה להוריד משקל משלבת פעילות גופנית נכונה יחד עם שיפור התזונה תוך מתן דגש להיבטים הרגשיים/התנהגותיים/נפשיים הקשורים לאכילה עודפת.


עישון וזיהום אויר
החומרים הרעילים שבסיגריות ובאויר המזוהם סביבנו גורמים נזק רב לכלי הדם וללב. הסיכון של אדם המעשן קופסת סיגריות אחת ליום ללקות במחלת לב גבוה פי 3-4 מהסיכון של אדם שלא מעשן. הסיכון של חולה לב מעשן למות גבוה בכשבעים אחוז מזה של חולה לב אחר שאינו מעשן. הניקוטין והרעלים נוספים גורמים נזק לשכבה הפנימית של העורק, ועלולים להתחיל, או להחריף את סתימת העורקים המסכנת את הלב. בנוסף, חומרים אלה גורמים לכיווץ כלי הדם, מגבירים את הסיכון להפרעות קצב ובקיצור – מקצרים את חיינו.

הטיפול המומלץ:
להימנע מכל שאיפת עשן מכל סוג שהוא – לא לעשן ולא לתת לאנשים מסביב לעשן לידינו. בנוסף, במידת הניתן, מומלץ להימנע מלהיחשף לזיהום אויר סביבתי.

הומוציסטאין
הומוציסטאין הוא חלבון שנוצר בגוף בתהליך חילוף החומרים הטבעי. בשנים האחרונות נתגלה כי רמות גבוהות מדי של הומוציסטאין מצביעות על סיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב מסוכנות. כנראה השפעתו הרעה נגרמת עקב כך שהוא פוגע בתאים המרפדים את כלי הדם, גורם לנטייה ליצירת קרישי דם ומעודד את תהליך יצירת טרשת העורקים.

ערכים מומלצים:
5-15 micmole/L

הטיפול המומלץ:
שילוב של שלושה ויטמינים מקבוצת B: B12, B6 וחומצה פולית.

חוסר פעילות גופנית
הסיכון של אדם שאינו פעיל גופנית ללקות בהתקף לב קטלני גבוה כפליים מאדם שמנהל אורח חיים פעיל. הלב, כמו כל שריר בגוף, אינו יכול להיות חזק ובריא ללא מאמץ ואימון. בנוסף, ההשפעה המיטיבה של הפעילות גופנית על בריאות הלב ברורה, בגלל הקשר בינה לבין הפחתת משקל, מיתון ערכי לחץ דם גבוהים, הורדת ערכים של טריגליצרידים וכולסטרול רע והעלאת הכולסטרול הטוב, איזון רמות הסוכר שליטה במתחים ועוד. כיום אף מניחים כי לפעילות גופנית השפעה חיובית מבודדת על הלב.

הפעילות המומלץ:
באופן אידיאלי מומלץ להגיע לפעילות אירובית הנמשכת 25-50 דקות 6-7 ימים בשבוע. יחד עם זה, גם פעילות קצרה יותר או בתדירות נמוכה יותר – תתרום אף היא באופן משמעותי.

מתח
מתח (stress) מוגבר מהווה גורם סיכון ידוע ומוכר זה שנים רבות למחלות לב. ידוע שבזמן מתח קצב הלב ולחץ הדם עולים, דרישת החמצן בגוף משתנה, העורקים מתכווצים, הדם נוטה להיקרש מהר יותר ומכאן שהסכנה ללב עולה. מחקרים מראים כי מתח משפיע אף על רמות הכולסטרול.

הטיפול המומלץ:
כיום אנו יודעים שדרך התגובה, או דרכי ההתמודדות, של כל אדם עם המתח והלחץ שסביבו הם הקובעים את מידת הנזק שעלול להיגרם ללב – יותר מאשר רמת הלחץ עצמה. אדם השרוי במתח רב אך בעל מערכת תמיכה חברתית רחבה, קרובה ואינטימית, יפגע פחות מנזקי המתח מאשר אדם בודד או מוקף באנשים עמם אין לו קשר אינטימי משמעותי ויכולת אמיתית לשתף מישהו ברגשותיו. כל אדם מתעצבן לעיתים, עובר תקופות רוויות עומס ושרוי במתח מסוים, אולם זה היודע גם לעצור, להרפות ולהירגע יעבור תקופות אלה עם פחות נזק לבריאות וללב. טכניקות הרפיה יכולות לסייע לרבים להפחית את הנזק שעלול להיגרם לעורקים וללב כתוצאה מהמתח הרב במדינה.

מאפייני אישיות ומצב רגשי
בתרבויות שונות בעולם הלב נתפס כאיבר המושפע ביותר מרגשות. חכמת חיים בסיסית ועתיקה זו מסבירה אולי את מה שהמדע גילה רק לאחרונה – מצב רגשי ומאפייני אישיות משפיעים בצורה ניכרת על בריאות הלב. המחקרים העדכניים מעידים כי כעס, עוינות ותוקפנות עשויים לסכן את הלב. בנוסף, מצבי דיכאון, חרדה, בדידות, הסתגרות ומצב המכונה "היחלשות כוח החיים" מעידים על מצב המעלה את הסיכון לסבול ממחלות לב.

הטיפול המומלץ:
הטיפול הנפוץ במצבים רגשיים הוא תחום הטיפול הפסיכולוגי. אולם כיום ידוע כי חולי לב רבים מפיקים תועלת עצומה מתוכניות בריאות לב קבוצתיות השמות דגש לתמיכה קבוצתית, לימוד תקשורת מקרבת ורכישת כלים יעילים יותר להתמודד עם התחושות והרגשות הלא בריאים.
פרטים נוספים על קבוצות אלו

אלכוהול
אף על פי שהדעה הרווחת היא שאלכוהול עשוי להיות בריא ללב - הדבר מוטל בספק רב. ל"זכותו" של האלכוהול נטען כי הוא מעלה את הכולסטרול הטוב ותורם לדילול הדם, וכי היין עצמו עשיר בנוגדי חמצון חיוניים המכונים פלאבנואידים. אולם, לאלכוהול השפעה רעה על שריר הלב. ההשפעה היא טוקסית ויש הטוענים שנזקי אלכוהול יגרמו לירידה ביכולת ההתכווצות של שריר הלב ועלולים אף לגרום להפרעות קצב ולאי ספיקת לב. אלכוהול הוא סוכר זמין (הנכנס "ישר" לדם) וככזה הוא מעלה את הטריגלצירידים בדם. יש לו השפעה שלילית על לחץ דם גבוה ויתכן שהוא אף מגדיל את הסיכון ללקות בסרטן. הוא אומנם מעלה את רמת הכולסטרול הטוב HDL, אך ישנם סוגים שונים של HDL, והוא כנראה מעלה את רמה ה - HDL-3 שאינו מגן על שריר הלב. ובאשר לנוגדי החמצון שביין האדום – ניתן ליהנות מהם גם על ידי אכילה של הענבים עצמם ולמצוא כמויות רבות מהם גם בתפוחים, בצלים, תה ירוק ועוד.

כמויות מומלצים:
נראה כי סביר למי שמעוניין בכך לשתות מקסימום כוסית יין אדום אחת ליום עם הארוחה ולא על בטן ריקה. לאנשים הסובלים מסוכרת, שומני דם גבוהים, בעיות כבד או שנוטלים תרופות העלולות להיפגע מהאלכוהול – מומלץ להימנע משתיית משקאות אלכוהולים.

ממריצים
קפאין הוא סם המצוי בכמות קטנה בקפה, תה, שוקולד, קולה, קקאו ובתרופות רבות, חלקן גם כאלה הנמכרות ללא מרשם רופא. הקפאין מגרה את מערכת העצבים הסימפתטית ומביא לעליה בהפרשת אדרנלין וכנראה גם של הורמונים נוספים. אומנם הוא מעלה את תחושת האנרגיה אך כשהחומר מפסיק להשפיע האנרגיה יורדת ואיתה מגיע הדחף לכוס קפה נוסף או לחומרים מגרים אחרים כמו סיגריה (ניקוטין). באשר להשפעתו על הלב ידוע כי צריכת קפאין מעלה את קצב פעימות הלב ולעיתים גורמת ל"החסרת פעימה" אחת או שתיים. תיתכן עלייה בלחץ הדם ואף עלייה קלה בכולסטרול. תקופה ארוכה מנסים חוקרים לקבוע האם צריכת קופאין מעלה את הסיכון למחלות לב, אך תרם הצליחו להגיע למסקנות חד משמעיות בנושא.
ממריצים שבוודאות מעלים את הסיכון ללב שייכים לקבוצת סמי המרץ. סמים כמו קוקאין (ובמיוחד קראק), אמפיטמינים וכדומה הם מסמי המרץ החזקים ביותר שיש. שימוש בהם עלול לגרום לעווית עורקים (התכווצות חזקה), יצירת קרישי דם ואף לדימום מאזורים בהם יש הסתיידות עורקים ובכך להחמירה. מותם הפתאומי של מספר ספורטאי צמרת נגרם משימוש בקוקאין שגרם לעווית חמורה בעורקי ליבם ובשל כך להתקף לב קטלני.

כמות מומלצים:
לגבי קפה, ההמלצה הכללית לחולי לב היא לא לצרוך יותר משני משקאות/מאכלים עם קפאין ביום. עבור אלה הסובלים מהפרעות קצב או לחץ דם גבוהה, יתכן ויהיה צורך להיגמל לגמרי מהסם הממכר. באשר לסמי המרץ, ברור שיש להימנע מהם לחלוטין.

סמנים דלקתיים
בשנים האחרונות מצטברות עדויות רבות כי תהליכי דלקת שונים מעלים את הסיכון למחלות לב. כיום ניתן להשתמש בבדיקת דם פשוטה להערכת רמת חלבון C ריאקטיבי (CRP) כסמן וכמדד להערכת תהליכי דלקת המתרחשים בגוף. תהליך דלקתי בגוף מעיד לעיתים גם על תהליכי דלקת בכלי הדם, הוא משנה כמה גורמים המשפיעים על קרישת הדם ועלול אף להאיץ את התהליך הטרשתי בעורקי הלב.

ערכים מומלצים:
0-0.5 מיליגרם לדציליטר

הטיפול המומלץ:
במידה וידוע הדלקת הקיימת בגוף (יתכן ומדובר בדלקת בחניכיים או בכל מקום אחר) מומלץ להיעזר בטיפול הספציפי המוצע. אולם ברוב הפעמים לא יודע מקור הדלקת ורק בדיקת הדם (CRP) מעידים שישנו תהליך דלקתי כלשהו בגוף. במקרה זה מומלצת תזונה עשירה בחומצות שומן נוגדות דלקת (אומגה 3 – דגים, זרעי פשתן ועוד) וענייה בחומצות שומן מעודדות דלקת ( אומגה 6 וחומצה ארכידונית – בשר, ביצים, אוכל מתועש ועוד). לעיתים יומלץ על ידי הרופא להיעזר באספירין היודע בתכונותיו האנטידלקתיות.


גלולות למניעת הריון
אצל חלק גדול מהנשים גלולות למניעת הריון עלולות להאיץ יצירת קרישי דם, להעלות רמות טריגליצרידים ויתכן גם את לחץ הדם והכולסטרול. השפעתן השלילית של הגלולות על קרישי הדם עולה פי כמה אם האישה שנוטלת אותם מעשנת. לכן הורמונים נשיים מכל סוג, כולל אלה הניתנים בגיל המעבר, רצוי שינתנו לאחר בדיקת גורמי קרישת יתר בדם והתייעצות מעמיקה עם רופא.


גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה

תורשה
הגנים שירשנו מהורינו עיצבו את גופינו מלידה ומשפיעים על נטייתנו לחלות במחלות מסוימות במהלך החיים. סיכונו של אדם שאחד מהוריו או אחיו סובל ממחלה לב לחלות במחלת זו גבוה יותר מסיכונו של מי שבעיות לב אינן מוכרות כלל במשפחתו הקרובה. כאן יש לעשות הבדלה בין מחלה גנטית "טהורה" המביאה בסבירות רבה למחלה כלשהי, לבין נטייה גנטית לחלות במחלה.
מחלות לב גנטיות "טהורות" מוצאים לרוב בילדים מאוד קטנים המטופלים כבר בילדותם (לעיתים אף בניתוחי לב). לגבי כל הגילאים מעריכים כי ההשפעה המשמעותית ביותר של הגנטיקה על מחלות לב היא תוצאה של פגם גנטי הגורם לרמות גבוהות ביותר של כולסטרול, אולם ידוע כי פגם כזה קיים רק באדם אחד מתוך 500 הסובלים מעודף כולסטרול !
נטייה גנטית עשויה להשפיע על הסיכוי לסבול מגורמי סיכון נוספים כגון יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה. רבים יטענו כי גורמים אלו הם בעיקר השפעה של תורשה מסוג אחר – "תורשת הרגלי החיים" שאנו מקבלים במשפחה. במשפחות בהן רגילים לאכול מזונות לא בריאים, לעסוק מעט בפעילות גופנית ולעשן – הילדים לרוב "יורשים" את ההרגלים שלמדו ומאמצים אותם במהלך חייהם כבוגרים.
הטיפול המומלץ:
עלינו לזכור שבנפרד מהמרכיב הגנטי עליו אין לנו כל השפעה, יש גם מרכיב סביבתי שעליו אנחנו יכולים להשפיע, ויש לו תפקיד חשוב. כמעט כל גנטיקה דורשת תנאים סביבתיים כדי שתוכל להתממש.

גברים לעומת נשים
מחלות לב מוכרות לרוב הציבור כ"מחלה של גברים". ואכן, מחלות לב נפוצות יותר אצל גברים מאשר נשים בעיקר בגילאי 30 עד 50. לאחר גיל המעבר הנשי (המגיע בדרך כלל בסביבות גיל 50) עולה בהדרגה הסיכון של נשים לחלות במחלות לב עד אשר בגיל 65 הסיכוי של גבר ואישה לחוות התקף לב זהה. מצד שני, נשים סובלות מהיבטים אחרים של מחלות לב יותר מגברים. למשל, הסיכוי של אישה למות מהתקף לב כאשר הוא מתרחש, גבוה פי שניים מאשר גבר במצב רפואי זהה. מגמה מצערת נוספת היא שנשים זוכות לאבחון איטי יותר וטיפול אגרסיבי פחות כאשר הן מגיעות עם סימפטומים של התקף לב לבית החולים. הדבר נובע כנראה מכך שסימני התקף הלב בנשים שונים מעט מאשר גברים, ואולי גם מהעובדה שהתפיסה שמחלות לב נדירות אצל נשים עדיין משפיעה על לא מעט אנשים.

גיל
עם הגיל עולה שכיחותן של מחלות כרוניות רבות, ובהן מחלות הלב. יש גורמים רבים לעובדה שעם הגיל עולה הסיכון ללב. רוב גורמי הסיכון למחלות הלב הינם בעלי השפעה מצטברת על סתימת העורקים – ככל שאדם מעשן תקופה ארוכה יותר, סובל מלחץ דם גבוה שנים רבות יותר או לא מקפיד על פעילות גופנית מתאימה – הנזק מחמיר והסיכוי להתקף לב עולה.

אתר הבית של המרכז לבריאות הלב

הסבר נוסף, נתונים רבים והמלצות מפורטות רבות נוספות ניתן לקבל מהספר: "הלב-המדריך המלא לבריאות ולשיקום".


--------------------------------------------------------------------------------

אופיר פוגל, נטורופת. מרצה במכללת "מדיסין" ובמכללת "מדיקולג'". מטפל בבית חולים.
מחבר הספר: "הלב – המדריך המלא לבריאות ולשיקום" יחד עם פרופ' רפי קרסו. מתמחה במתן טיפולים והעברת הרצאות וסדנאות לחולי לב על מניעה, התמודדות ושיקום לאחר התקף לב, צנתור וניתוח לב. בעל ניסיון רב בטיפול בגורמי הסיכון למחלות הלב כגון סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול ושומני דם, השמנה, מתח.