חיפוש מאמרים

11793 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
האם כדאי לעשות בית חכם? עצות מעשיות.





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: לידה במים לידת מים ללדת במים לידה פעילה

נושא המאמר: לידת מים -למה התינוק לא טובע? - ללדת במים - לידת מים - לידה במים
מאת: נעמי נואה-מיילדת בית הוליסטית   שמור מאמר למועדפים

ללדת במים - לידת מים  - לידה במים


לידה במים רפלקס הצלילה- הפיזיולוגיה של דחיית הנשימה הראשונה מבוא: האם יש סכנת תשניק ריאתי? על לידות מים שמעתי כבר לפני 15 שנה, אך הן היו בגדר טירוף של נשים "היפיות" מוזרות. לראשונה צפיתי בלידת מים בבית החולים ה"ירוק בגנטופטה", שבדנמרק, לפני 12 שנים. היולדת בילתה במים עד לשלב ההכתרה ויצאה ללדת במיטה. התרשמתי אז מאוד מהשפעתם היעילה של המים החמים להקלת הכאב ועידוד התנועתיות. הלידה התנהלה בקצב של היולדת והמילדת תמכה בה בלבד. הרופא היה במעמד של יועץ בלבד. ניטור עוברי בוצע לסירוגין בעזרת סטטוסקופ העץ . מאז שאלתי את עצמי, מדוע המילדת המליצה ליולדת לצאת מהמים ? מתי ניתן ללדת במים ואילו תנאים נדרשים ללידה בתוך המים? האם תיתכן אספירציה של המים המזוהמים בצואת האם? מדוע שהילוד לא ינסה לשאוף ביציאת הראש, כפי שאנחנו רואות במקרים רבים בלידה מחוץ למים? אם הלידה במים היא פיזיולוגית לאם ולילוד מדוע שלא ניילד יולדות בהריון בסיכון ? מה הסיכונים ? האם דחיית הנשימה עלולה לגרום לקושי או לסיבוכים ? בעבודה זו, ניסיתי לבחון את ההיבט הפתו-פיזיולוגי של דחיית הנשימה של הילוד, שנולד אל תוך המים ואת משמעות הלידה במים על המשך בריאותו והתפתחותו . לנשום או לא לנשום- מכניזם הנשימה או הימנעות מנשימה ב-1974 תיארו Dawes וחבריו, על סמך מחקר שעשו בעוברי כבשים, את נשימת העובר. כיום ידוע לנו ,שמהשבוע ה- 27 להריון ואילך, מתחיל העובר האנושי לתרגל את שרירי הנשימה ובו זמנית מפעיל את רפלקס הצלילה , המונע ממנו לשאוף את מי השפיר ולטבוע. Tchobrousky חקר את מערכת הנשימה של יונקים והסביר לראשונה ב-1969, את התופעה: מדוע הילוד אינו טובע במים? הוא תיאר את תפקוד רפלקס הצלילה ,"כבקרה יחסית משתנה". מצב, שבו יש אי נשימה ( אפניאה) במצב של נשיפה, כאשר הלארינקס סגור. ריצפטורים שפזורים בעור הפנים , שמעבירים גירוי דרך עצב הטריגימינוס למוח, נותנים הוראה להימנע מלנשום. כל זמן שהרפלקס עובד התגובה גורמת לתפקוד לבבי יציב וחלוקה של נפח הדם לאברים חיוניים. רפלקס הצלילה, שונה ממצב של צלילה אצל המבוגר. בזמן צלילת בוגר, הנשימה נעצרת במצב של שאיפה, בעוד ברפלקס הדבר דומה לרפלקס הלרינקס של תינוק כאשר הוא פולט מזון. אצל העובר המצב המתמשך של הגירוי הרפלקטטורי גורם לתגובה מסתגלת של הגוף לגירוי והדבר יתבטא בתנועות הנשימה מועטות ולא אפקטיביות. ג'ונסון טוען, שהדבר נגרם מגירוי של כימורצפטור שנמצא בחלל הלרינקס ומבחין בין סוגי נוזל, PH ומידת מליחותם. נמצא שתרגול הנשימה ברחם, מאפשר את התפתחות האלואולי ואף נמצא קשר בין עליה ברמת הלחץ של-CO2 בעורקים, לעליה בתדירות תנועות הנשימה של שרירי הסרעפת והשרירים הבין צלעיים. תדירות תנועות הנשימה משתנה בהתאם לגלי המוח ועולה בשלב השינה REM ליורדת בשלב גלי NREM . רק במצב חריג ולא פיזיולוגי, שבו ישנה עליה בלחץ ה-CO2 ( בפחות ממאה מ"מ כספית) וה- PH פחות מ 7.0, ישנה תופעה של נשימה. אולם הריאות אינן מתמלאות בנוזל מי השפיר, מפני שהן מלאות עדיין בנוזל, שמיוצר על ידי האלוואולי מעצמו. בשכבת האפיטל שמכסה את הראות ישנן תעלות שמעבירות מולקולות קטנות מ0.6 NM ולכן האפיטל מהווה חיץ למולקולות גדולות. באנדוטל של כלי הדם התעלות רחבות יותר ומאפשרות מעבר של מולקלות חלבונים גדולות יותר . לפיכך ריכוז החלבונים הנמצאים בשכבת החיבור גבוה יותר פי 100 מאשר בנוזל של הטרכיאה. גורם למעבר של נוזלים מחלל הריאה לשכבת החיבור בגלל הלחץ האונקוטי. בהפרשה פעילה, של מלחי שכבת האפיטל, נוצר לחץ אוסמוטי, שמאפשר לנוזלים ממחזור הדם הריאתי להגיע לשכבת החיבור ולחלל האלוואולי. התהליך יכול העצר על ידי מתן דיורטיקה שמשפיע על מאזן המלחים. ריאות העובר מפרישות כ- 250-300 מ"ל של נוזל ביום. בריאות נשמר לחץ קבוע של 2-3 ס"מ מעל הלחץ בלרינקס . בזמן נשימת העובר יש שינוי מינימלי של הלחצים של עמודת הנוזל. אך לעיתים הלרינקס נפתח לבדו ומאפשר יציאת כ 15 מ"ל לשעה. התהליך מתגבר פי 5 בשלב REM . בשבוע האחרון של ההיריון, לאחר הבשלה מלאה של המערכת ההורמונלית של העובר, חל שינוי משמעותי ברמות הקטוכולמינים (אדרנלין ), המשפיעה על ספיגה של הנוזל התוך ריאתי ישירות אל תוך כלי הדם ואל המערכת הלימפתית.. במצב פיזיולוגי, יומיים שלושה לפני הופעת התכווצויות הרחם , יחל תהליך הספיגה. Johnsonפיזיולוג קליני מאוקספורד, הסביר את דיכוי הנשימה, בתהליך הפרשת פרוסטגלנדין E2 מקרומי השלייה המזדקנת , המשפיע על יצירת גירוי מיותרת המוח, והפרשה חומרים מונעי או מדכאי נשימה. לכן, יש להתייחס לילוד, שנולד בניתוח קיסרי, שהחל בלידה רגילה שונה מילוד בדומה לילוד שנולד בלידה נרתיקית. תהליך הספיגה ימשך כ-6 שעות לאחר הלידה . הנוזל הנספג אל תוך הנימים של הראות ממלא את נפח מערכת כלי הדם, שגדלה תוך כדי התמלאות חלל הריאות באוויר והתנפחות האלוואוליס. Johnson מסביר את דיכוי הנשימה בשילוב של מספר משתנים. בתהליך הפרשת פרוסטגלנדין E2 מקרומי השלייה המזדקנת , המשפיע על יצרת גירוי פיטואטרי והפרשה חומרים מונעי או מדכאי נשימה. חמימות הסביבה האימהית( 36.5 מעלות) משמשת גורם מעכב נשימה, בעוד שמגע אוויר החדר (כ 24 מעלות) מעוררת לנשימה. במצב של היפוקסיה עוברית, התגובה האדרנלית של העובר תגרום לספיגה מוגברת. Harned וחבריו טוענים, שכאשר התינוק נולד אל תוך מים בחום 33-35 מעלות, רפלקס הצלילה ממשיך לפעול. בתנאי, שהדופק ממשיך לפעום בחבל הטבור, אספקת החמצן נמשכת, הבארורצפטור בכלי הדם, הכימורצפטור באורטה לא מגורים ואין גירוי וגאלי. נוזלי הריאה אינם נלחצים החוצה ולא נוצר ואקום בריאה, אלא הנוזל נספג הדרגתית והנשימה תחל רק במגע של עור הפנים עם האוויר. . נסיון ללדת במים מלוחים או בנוזל אחר( חלב) הביאו לתגובה דומה של בליעת מים אך הימנעות משאיפתם. במצב של אספיקציה התנאים משתנים. במידה שאספקת החמצן קטנה (לחץ ישיר על הראש, חבל טבור מתוח או לחוץ,הפרדות מוקדמת של השיליה או ירידה בלחץ הדם של האם) נוצר אצידוזיס ,תגובת העובר רפלקס ברדיקרדיה, הפרשת אדרנלין , הספיגה תגבר ותהיה פעילות נשימה מואצת, שעלולה להוביל לאספירציה. גם שימוש בביתא בלוקרס או אטרופין עלולים לדכא את הרפלקס ולגרום לנשימה . השפעות לידת המים על האם והילוד- Eldering רופא מילד מגרמניה, חקר ב- 1983-1985 והשווא רטרוספקטיבית בין 1000 לידות מים ל1000 לידות "ארציות" ומצא שאורך השלב הI של הלידה התקצר בשליש. 34% מהיולדות ילדו לאחר שעתיים של שהות במים, אך אין הבדל משמעותי לגבי אורך השלב ה-II. ירידה משמעותית בצריכת אנלגזיה 98% לאומת 20% בלידות ה"ארציות". הצורך באפיזיטומיה ירד ל 16% לעומת 33% החשש מדימום מוגבר, לאחר צאת השיליה לא הוכח. בשני הקבוצות 12% . אך נקבע שהטמפ' המתאימה ביותר לאם ולילוד 32-36 מעלות. תוצאות האפגר ללא הבדל משמעותי .( בשני הקבוצות לא נעשה כל גירוי חיצוני לנשימה) PH דם טבורי, ערכים בין 7.2-7.29 נמצאו אצל 53% מהילודים שנולדו במים לעומת 43% . אצידוזיס קל נמצא אצל 13% מהילודים אל המים לעומת 14% מהילודים בקבוצת הביקורת. אך לא היה הבדל משמעותי בצורך בטיפול נמרץ בפגיה 1.1% לעומת 1.3% לא נמצא הבדל גם בריכוז תאי הדם .ממוצא אורך זמן אשפוז קוצר וחלה עליה במספר הלידות בבית החולים. CLUETT וחבריו מאנגליה בדקו את השפעת לידת המים על יולדת בלידה ראשונה בסיכון נמוך , בשלב הI עם חוסר התקדמות בלידה – דיסטוציה.( חוסר התקדמות בפתיחה 1ס"מ \ לשעה) הם ערכו מחקר השוואתי רנדומלי על 99 יולדות. קבוצת הביקורת יולדות , שקיבלו טיפול מקובל – פקיעת מים ופיטוצין. נמצא : נשים שטופלו בשהייה במים השתמשו בפחות אפידורל 47% לעומת 66% בקבוצת הביקורת. לא היה הבדל בצורך בניתוח, אך נמצא הבדל משמעותי בצורך להמשך זירוז והתערבויות נוספות כצינטור או לידת ואקום 71% לעומת 96%.. לא היה הבדל באפגר, בPH טבורי או ברמת זיהומים אך ,6 ילודים מקבוצת לידות המים, לעומת 0 ילודים מקבוצת הביקורת, הופנו להמשך טיפול נמרץ. באתר COCHRANE DATABASE SYST REV/2004 נמצא סיכום של ששה מחקרים, שעוסקים בהערכת יעילותן של לידות המים. נמצא שיש הבדל סטיסטי משמעותי, בשימוש במים בשלב הראשון של הלידה, על רמת הכאב וירידה משמעותית בצורך במאלחשי כאב . לא נמצא הבדל במבחני האפגר , ברמת הזיהומים ובצורך לאישפוז ממושך אצל הילודים. אורך הלידה השלב השני ללא הבדל משמעותי. על פי המחקרים שנסקרו, לא נמצא הבדל ברור בתועלת של שהייה במים בהריון וכן לא בשלב השלישי של הלידה. סיכום כבר ברחם העובר מתרגל נשימה. בזמן הזה אין שאיפה של נוזל שפיר לריאות אלא , במשך ההריון נוזלים יוצאים מהטרכיאה אל שק מי השפיר. המכניזם הזה חיוני להתפתחות ובשלות הריאות. לקראת סוף ההריון המים מתחילים להיספג אל זרם הדם. כאשר הילוד נולד אל תוך המים החמים רפלקס הצלילה ממשיך, עד ליציאתו מהמים ומשב אוויר קר לנחיריו ולעור פניו. רק אז, מופעל רפלקס הברדיקרדיה המעורר את הילוד לשאיפה ולפתיחה של הלרינקס לחדירת אוויר. כל זמן שממשיך הדופק לפעום בחבל הטבור, הילוד ממשיך לקבל חמצן מהשיליה ולהעביר אליה 2 CO , אין מצב של אצידוזיס ואין גירוי מוקדם לנשימה. רק לאחר השאיפה, הריאות מתמלאות אויר ונימי האלויאולי מתמלאים דם, מחזור הדם העוברי מתמלא בדם מחומצן הממלא את העלייה השמאלית וסוגר את החלון הסגלגל שבמחיצת הלב. מחזור הדם של הילוד הופך עצמאי. התנאים המאפשרים לידת מים ללא סכנת אספירציה בשלב יציאת הראש , הם: לידה פיזיולוגית, אישה בריאה, לאחר שבוע 37 של ההריון. כאשר הניטור העוברי מצביע על בשלות השיליה, משקל העובר מתאים לגיל ההריון ונצפו תנועות נשימה . כמות מי השפיר תקינה והשלפוחית פוקעת מעצמה בשלב המעבר, בשלב השני של הלידה, או רק עם יציאת הראש. ניטור דופק העובר תקין ואין סימני אספיקציה. אין שימוש בתרופות לזירוז או לאלחוש כאב. מסקנה: לידה במים בהשגחת מילדת, יכול לשמש אפשרות סבירה לטיפול בהאטה בהתקדמות הלידה , מפחיתה את הצורך בהתערבות רפואית ומציעה טיפול חלופי להתמודדות עם הכאב. ביבליוגרפיה Cluet ER, Nikodem v, McCandlish R, Burns E. (2004) Immersion in water in pregnancy, labour and birth. Cochrane database Syst rev. Cluett ER, Pickering RM, Getliffe K, St George Saunders NJ. (2004) Randomised controlled trial of labouring in water compared with standard of augmentation for management of dystocia in first stage of labour. Pubmad BMJ Dawes,G.s et al.(1974) Breathing before birth in animal and man . New England Journal of Medicine, vol 290, p557. Eidering, G.et al. (1995) Entwicklung der alternativen Geburtshilfe am beispiel der frauenklinik Bensberg. In:Water birth unplugged . Beverly A. Lawrence Beech. pp 19-33. Harned H.S. et al. (1970). The effect of immersion and temperature on respiration in nee- born lambs. Pediatrics ,vol 45. p4 Johnson, p. (1996).Birth under water-to breath or not to breath. British journal of obstetric and Gynaecology, vol .103pp 202-208. Tchobroutsky,C (1969) The diving reflex in rabbits sheep and new born lamb and its efferent pathways. Respirat Phisiol. Vol8.p 108.

www.naominoe.co.il


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י נעמי נואה-מיילדת בית הוליסטית שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 

 

 

 

 

ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!