12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: יתרונות הליך פשיטת הרגל בהוצאה לפועל
מאת: אבירם גולדשטיין, עו"ד   שמור מאמר למועדפים

יתרונות הליך פשיטת הרגל

מבוא
כאשר אדם חייב כספים ואין לו סיכוי סביר לפרוע את חובותיו, בהתקיימם של תנאים מסויימים, ניתן לפנות להליך של פשיטת רגל. המטרה של הליך פשיטת הרגל היא לקבץ את כל נכסיו של אותו חייב הפושט את הרגל, למכור אותם, ולחלק את התמורה בין הנושים להם הוא חייב כספים, באופן כזה שכל ההליך לא ייקח יותר מידי זמן ולא יעלה יותר מידי כסף.
למרות אי הנעימות הנובעת מעצם הכרזתו של אדם כ"פושט רגל" הרי שמדובר בדרך חוקית המאפשרת לאדם שהסתבך להתחיל חיים חדשים, ללא חובות עבר, גם במקרה שאין באפשרותו לפרוע את כל חובותיו. לא אחת קורה שאדם נורמטיבי ותם לב כושל בעסקיו או בדרך התנהלותו הכלכלית, ככה שכל נכסיו אינם מספיקים בכדי לפרוע את חובותיו. גם במצבים בהם דווקא יש לחייב אמצעים להחזיר את חובותיו לנושים להם הוא חייב כספים, הן החייב והן הנושים עשויים להעדיף הליך של "פשיטת רגל".

מבחינת הנושים
הנושים ודאי חוששים שהחייב מבריח נכסים, או שאולי הוא פשוט מעדיף לשלם קודם כל את חובותיו לנושים מסויימים ונמנע מלשלם חובותיו לנושים אחרים.
כמו כן, הנושים נוכחים לגלות כי הליכי ההוצאה לפועל הרגילים, אינם יעילים מספיק (למשל החייב מחביא נכסים או מבריח אותם ולכן לא ניתן לעקל אותם) ולכן נדרש הליך יעיל יותר אשר יביא לתפיסת כלל נכסי החייב, לריכוזם ולמכירתם לשם תשלום חובותיו.

מבחינת החייב
הליכי פשיטת הרגל (פשט"ר) מיועדים לשרת גם את האינטרסים של החייב עצמו. לאחרונה ובעקבות המשבר הכלכלי העולמי שלא פסח על ישראל, אנו עדים יותר ויותר לאנשי עסקים המבקשים להכריז עליהם כפושטי רגל, במטרה לקבל בסופו של דבר צו "הפטר".
מטרתו של הליך פשיטת הרגל הינה כינוס של כל נכסי החייב, מימושם וחלוקת תמורתם בין כל נושי החייב. פקודת פשיטת הרגל קובעת, כי לאחר שהחייב יפרע את כל חובותיו, או לאחר שכל נכסי החייב ימומשו ותמורתם תחולק בין הנושים, או לאחר שהחייב ונושיו יגיעו להסדר שיאושר ע"י ביהמ"ש, החייב יוכל בכפוף לתנאים מסויימים, לסיים את הליך פשיטת הרגל ולקבל צו "הפטר" הפוטר אותו מכל חובות העבר ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.
הרציונאל שבהליך זה הינו ההכרה בעובדה שלעיתים קורה שאיתרע מזלו של אדם רגיל ונורמטיבי והוא עלול למצוא עצמו שקוע בחובות כספיים ובקשיים כלכליים נוראיים. אותו חייב עלול למצוא עצמו נרדף ע"י נושים רבים ושונים בלשכות ההוצאה לפועל השונות, לסבול מעיקולים חוזרים ונשנים ולהיקלע למצבים המקשים עליו את התפקוד היום-יומי, בלא כל יכולת לסיים את הסיטואציה הזו ובלא כל יכולת להשתקם ולהיחלץ מהסיטואציה הקשה במשך שנים רבות.
לכן נקבע כי אותו חייב, רשאי בנסיבות מסויימות לפנות להליך של פשיטת רגל, אשר לאחריו יתאפשר לו לחזור לפעילות כלכלית נורמאלית, ולקבל מביהמ"ש הפטר, תוך שמיטת חובותיו.






אופן ההליך:
בקשה לצו כינוס- החייב או נושה מגיש לביהמ"ש המחוזי, בקשה למתן צו כינוס על נכסי החייב והכרזתו כפושט רגל. בית המשפט המחוזי רשאי כבר בשלב זה (עוד בטרם החליט בבקשה למתן צו כינוס נכסים), לצוות על עיכוב כל ההליכים (הליכי הוצאה לפועל או תביעות) כנגד החייב, עד להחלטה בעניין הבקשה לצו כינוס נכסים.
גם במידה שההלכים כנגד החייב לא עוכבו בעת הגשת הבקשה למתן צו כינוס נכסים, הרי שמרגע ההחלטה על כינוס נכסי החייב יעוכבו באופן אוטומטי כל ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד החייב ע"י נושיו.
לאחר שניתן צו כינוס- תוך 6 חודשים ומעלה יקבע ביהמ"ש מועד לדיון בבקשה לפשיטת רגל.
בנוסף, לאחר שכבר ניתן צו לכינוס נכסים, נושים של החייב אינם רשאים עוד לתבוע את החייב בערכאות משפטיות שונות או לפעול כנגדו באמצעות ההוצאה לפועל, אלא שלרשותם עומד זמן מוגבל (כ- 6 חודשים) לשם הגשת "תביעת חוב" לנאמן על נכסי החייב או לכונס הנכסים הרשמי (במידה שטרם מונה נאמן אחר על נכסי החייב).
לא זאת בלבד, אלא שבשלב זה גם יבוטלו הליכי הוצאה לפועל וכל העיקולים שהוטלו על נכסי החייב, לאחר המועד בו הוגשה בקשת הכינוס (לא זאת בלבד אלא שגם כאשר המוציא לפועל כבר תפס נכסים של החייב אך עדיין לא מכר אותם, יהיה עליו למסור אותם לכונס הרשמי).
הכונס יערוך ברור ויחקור את החייב על מצבו, מצב נכסיו והכנסותיו. לאחר מכן יכין הכונס חוות-דעת בעניין ויגישה או לבית המשפט.
במקביל רשאי ביהמ"ש לתת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב, עד לסיום הליכי פשיטת הרגל.
אפשרות למעצר החייב- ביהמ"ש רשאי לצוות על מעצר החייב באחד מהמקרים הבאים:
כאשר החייב מנסה להימלט בכדי להשתמט מתשלום חובותיו, או כאשר החייב מנסה להבריח את נכסיו מהנושים, או כאשר החייב לא התייצב לחקירה כלשהי בניגוד להוראת בית המשפט.
הכרזה על פשיטת רגל- בתום החקירות יתקיים דיון בפשיטת הרגל, שבסופו רשאי ביהמ"ש להכריז בצו על החייב כפושט רגל אם: הנושים החליטו על כך באסיפת נושים, או אם הנושים לא קבלו החלטה בעניין, או אם לא אושרה כל פשרה בין הנושים לחייב תוך זמן שביהמ"ש קצב לכך.

תוצאות ההכרזה על פשיטת רגל
הכונס הרשמי ישמש מכח תפקידו כנאמן זמני על נכסי החייב, עד שהוא או אדם אחר יתמנה כנאמן קבוע (הנושים רשאים להציע נאמן מטעמם). כל נכסיו של החייב יוקנו לנאמן שתפקידו לדאוג למימוש ומכירת נכסים, להכריע בתביעות חוב שבין הנושים ולחלק את מסת הנכסים בניהם בהתאם למעמדם ולגובה חובם.
במקביל, על החייב שהוכרז כפושט רגל יוטלו מגבלות כגון איסור על ייסוד תאגיד, איסור להיות בעל שליטה בתאגיד ואיסור להתמנות כדירקטור בחברה. כמו כן, החייב יהיה לקוח מוגבל במיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, וכן ייאסר עליו לעשות שימוש בכרטיסי חיוב (כרטיסי אשראי).
הפטר- בסיום ההליך רשאי פושט הרגל לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן צו הפטר, חשוב להדגיש כי לא כל הליך פשיטת רגל מסתיים במתן צו "הפטר" ואפילו ניתן לעצור ולבטל הליך של פשיטת רגל במצבים בהם החייב פועל בחוסר תום לב או מנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל.






הפטר
בקשת הפטר
ההפטר נועד לחייב שאיתרע מזלו ונקלע בתום לב לחובות, והוא מבקש להשתחרר מחובותיו ולפתוח דף חדש בחייו. בית המשפט רשאי מיוזמתו לתת לחייב הפטר, מיד לאחר שהכריז על החייב כפושט רגל (ובתנאי שחלפו לפחות 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס). זאת כאשר בית המשפט סבור שהליכי פשיטת הרגל נגד החייב לא יביאו שום תועלת לנושים.
בנוסף, רשאי פושט הרגל מיוזמתו לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הפטר בכל עת החל מרגע הכרזתו כפושט רגל. בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה ויודיע על כך לכל הנושים לפחות 14 יום לפני מועד הדיון (הנושים רשאים להגיש התנגדות לבקשה).
גם כונס הנכסים הרשמי רשאי לבקש מבית המשפט לתת הפטר לפושט הרגל, וביהמ"ש רשאי להיענות לבקשה אם נראה כי אין בהמשך ניהול הליכי פשיטת הרגל תועלת לנושים.

הדיון בבקשה למתן צו הפטר
השיקולים המנחים את ביהמ"ש בבואו, לדון בבקשה למתן צו הפטר, הינם: תום הלב של החייב (נבחן לאורך כל התקופה החל מרגע היווצרות החובות ועד להגשת בקשת ההפטר), נסיבות היווצרותן של החובות ומאמציו הכנים של החייב להסדיר את חובותיו ככל שלאל ידו.
לשם בחינת שיקולים אלו כונס הנכסים הרשמי יגיש לבית המשפט תסקיר בדבר התנהגותו של החייב, חובותיו ונכסיו. בית המשפט יביא בחשבון את האמור בתסקיר לרבות התנהגות החייב במשך הליך פשיטת הרגל וכן ישמע את עמדת הנאמן, הנושים והחייב עצמו.
מלבד טובת החייב, בית המשפט לוקח בחשבון את טובת הציבור בכללותו ועליו לאזן בין האינטרס הלגיטימי של הנושים לממש את זכויותיהם ולהיפרע מהחייב, לבין האינטרס של החייב והאינטרס הכללי לאפשר לחייב לצאת מהתסבוכת אליה נקלע ולפתוח דף חדש בחייו.
בחינת פסקי הדין בנושא מראה כי בתי המשפט נוטים ליתן הפטר לפושט רגל אשר נפל קורבן למעשה מרמה, וכאשר החוב נובע ממעשה תמים, כאשר פושט הרגל ניסה ככל יכולתו להשיב את החובות לנושיו ופעל בתום לב לכל אורך הדרך. וביהמ"ש הגיעה לכלל מסקנה כי לאור כישוריו הדלים ויכולתו המוגבלת של פושט הרגל אין כל סיכוי שיוכל להחזיר את החוב.
לעומת זאת, בית המשפט ייטה לסרב לתת צו הפטר כאשר במהלך פשיטת הרגל נהג פושט הרגל בחוסר תום לב, תוך ניסיון לנצל את הליכי פשיטת הרגל, או במצבים בהם פושט הרגל גרם לתסבוכת הכספית באמצעות אורח חיים פזרני באופן בלתי מוצדק הימורים וכיו"ב.

תוצאות מתן ההפטר
ברגע שפושט הרגל קיבל צו הפטר, ההפטר כשמו פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל. כמו כן, צו ההפטר יהווה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל בפני כל חוב שממנו הופטר בצו.
התוקף של צו ההפטר מתחיל ביום בו ניתן הצו, אולם מוסרים את הצו לידי החייב רק לאחר שעובר מועד הערעור על הצו. ראוי לציין כי צו ההפטר אינו פוטר את פושט הרגל מאחריות לעבירות פליליות, תשלומי קנסות ותשלומי מזונות.



• האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או תחליף לייעוץ משפטי.
• הכותב, עו"ד אבירם א. גולדשטיין, הינו שותף במשרד עורכי הדין - איפרגן גולדשטיין העוסק בין היתר בתחום פשיטות הרגל והפירוקים.